ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 19: ׳וכל העם ראים את הקלת׳ - ראיית הקולות והשוואה למרכבת יחזקאל › פיסקה 12 (פא ע"ב)

אש מתלקחת - יניקת הדין הקשה שלוש פעמים ביום

יתרו · ׳וכל העם ראים את הקלת׳ - ראיית הקולות והשוואה למרכבת יחזקאל · מאמר 19 · פיסקה 12 · דף פא ע"ב

לשון הזוהר

׳עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳ - דְּהֲוָה אָחִיד בֵּיהּ, (ס"א ולא אחיד, אחיד בסטרוי וכו'), וְלָא הָוָה אָחִיד בְּסִטְרוֹי לְאִתְּעָרָא דִּינָא, דְּתָנֵינָן, תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא, יַנְקָא הַהוּא דִּינָא קַשְׁיָא, בְּקַרְדִיטֵי גְּלִיפִין מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳. בְּגִין לְאִתְּעָרָא בְּעָלְמָא. וּמַה מְבַסֵּם לֵיהּ, הַהוּא דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳. דְּהַהוּא זִיהֲרָא דְּאַסְחַר לֵיהּ מִכָּל סִטְרוֹי, מְבַסֵּם לֵיהּ, וּמַתְקִין לֵיהּ, בְּגִין דְּלָא לֶהוֵי דִּינָא קַשְׁיָא, וְיֵיכְלוּן בְּנֵי נָשָׁא לְמִסְבְּלֵיהּ. ׳וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳ (יחזקאל א, ד), תָּאנָא, וּמִתּוֹכָהּ - וּמִגַּוָּוהּ. ׳כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳, מַאי חַשְׁמַל. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, (ק"ט ע"ב, ר"ג ע"ב, רמ"ז ע"א) חַיּוֹת אֶשָּׂא מְמַלְּלָא.

תרגום

׳עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳ (יחזקאל א, ד) - שֶׁהָיָה אָחוּז בּוֹ (וְלֹא אָחוּז, אָחוּז בצדדיו) וְלֹא הָיָה אָחוּז בִּצְדָדָיו לְעוֹרֵר הַדִּין, שֶׁשָּׁנִינוּ, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם יוֹנֵק אוֹתוֹ דִין הַקָּשֶׁה בַּמְמֻנִּים חֲקוּקִים מִצַּד הַגְּבוּרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, כְּדֵי לְעוֹרֵר בָּעוֹלָם. וּמַה מְבַסֵּם אוֹתוֹ? אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳. שֶׁאוֹתוֹ זֹהַר שֶׁמַּקִּיף אוֹתוֹ מִכָּל צְדָדָיו מְבַסֵּם אוֹתוֹ וּמְתַקֵּן אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה דִין קָשֶׁה וְיוּכְלוּ בְנֵי אָדָם לִסְבֹּל אוֹתוֹ. ׳וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳. שָׁנִינוּ, וּמִתּוֹכָהּ - ׳וּמִתּוֹכָהּ. כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳ - מַה זֶּה חַשְׁמַל? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חַיּוֹת אֵשׁ מְדַבְּרוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ענן גדול ואש מתלקחת׳ - דהוה אחיד ביה, (ס"א ולא אחיד, אחיד בסטרוי וכו'), ולא הוה אחיד בסטרוי לאתערא דינא, דתנינן, תלת זמנין ביומא, ינקא ההוא דינא קשיא, בקרדיטי גליפין מסטרא דגבורה, הדא הוא דכתיב ׳ואש מתלקחת׳. בגין לאתערא בעלמא. ומה מבסם ליה, ההוא דכתיב ביה ׳ונגה לו סביב׳. דההוא זיהרא דאסחר ליה מכל סטרוי, מבסם ליה, ומתקין ליה, בגין דלא להוי דינא קשיא, וייכלון בני נשא למסבליה. ׳ומתוכה כעין החשמל׳ (יחזקאל א, ד), תאנא, ומתוכה - ומגווה. ׳כעין החשמל׳, מאי חשמל. אמר רבי יהודה, (ק"ט ע"ב, ר"ג ע"ב, רמ"ז ע"א) חיות אשא ממללא.

התרגום: ׳ענן גדול ואש מתלקחת׳ (יחזקאל א, ד) - שהיה אחוז בו (ולא אחוז, אחוז בצדדיו) ולא היה אחוז בצדדיו לעורר הדין, ששנינו, שלש פעמים ביום יונק אותו דין הקשה בממנים חקוקים מצד הגבורה. זהו שכתוב ואש מתלקחת, כדי לעורר בעולם. ומה מבסם אותו? אותו שכתוב בו ׳ונגה לו סביב׳. שאותו זהר שמקיף אותו מכל צדדיו מבסם אותו ומתקן אותו כדי שלא יהיה דין קשה ויוכלו בני אדם לסבל אותו. ׳ומתוכה כעין החשמל׳. שנינו, ומתוכה - ׳ומתוכה. כעין החשמל׳ - מה זה חשמל? אמר רבי יהודה, חיות אש מדברות.

מן המפרשים

מקדש מלך: מצפון לא כתיב פי' דאי כתיב מצפון הוה אמינא גבורה דזעיר ורוח סערה שהיא בחי' גבורה באה ממנה אבל כיון דכתיב מן הצפון בה' הידיעה ש"מ שמהבינה באה: דהוה אחיד ביה ולא אחיד פי' שגבורה דזעיר היא ענן גדול שהיא גבורה תקיפא ונק' ג"כ אש…

הסולם: ענן גדול ואש מתלקחת: מתלקחת, פירושו, שהיה נאחז בו ולא נאחז בו, נאחז בצדדיו לעורר הדין, שלמדנו, ג' פעמים ביום, יונק דין קשה ההוא בחקיקות הגבוהות מצד הגבורה. ז"ש ואש מתלקחת . כדי להתעורר בעולם. גרדיני פירושו מקום גבוה וחשוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: