וכל העם רואים את הקולות - הקולות הנחקקים ונראים כגוף
יתרו · ׳וכל העם ראים את הקלת׳ - ראיית הקולות והשוואה למרכבת יחזקאל · מאמר 19 · פיסקה 1 · דף פא ע"א
לשון הזוהר
אָמַר ר' אַבָּא כְּתִיב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת׳ (שמות כ, טו). רֹאִים, שֹׁמְעִים מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא הָכִי תָּנִינָן, אִינּוּן קָלִין, הֲווֹ מִתְגַּלְּפֵי בְּהַהוּא חֲשׁוֹכָא וַעֲנָנָא וְקַבָּלָא, וּמִתְחַזְיָין בְּהוּ, כְּמָה דְּאִתְחָזֵי גּוּפָא, וְחָמָאן מַה דְּחָמָאן, וְשַׁמְעִין מַה דְּשַׁמְעִין, מִגּוֹ הַהוּא חֲשׁוֹכָא וְקַבָּלָא וַעֲנָנָא, וּמִגּוֹ הַהוּא חֵיזוּ דַּהֲווֹ חָמָאן, הֲווֹ נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, וְיַדְעִין, מַה דְּלָא יָדְעוּ דָּרִין אַחֲרָנִין, דְּאָתוּ בַּתְרַיְיהוּ.
תרגום
אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב ׳וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת׳ (שמות כ, טו). רֹאִים? שׁוֹמְעִים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, אוֹתָם קוֹלוֹת הָיוּ נֶחְקָקִים בְּאוֹתוֹ חֹשֶׁךְ וְעָנָן וַעֲרָפֶל וְנִרְאִים בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה גוּף, וְרוֹאִים מַה שֶּׁרוֹאִים, וְשׁוֹמְעִים מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִים מִתּוֹךְ אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ וַעֲרָפֶל וְעָנָן, וּמִתּוֹךְ אוֹתוֹ מַרְאֶה שֶׁהָיוּ רוֹאִים, הָיוּ מְאִירִים בְּאוֹר עֶלְיוֹן, וְיוֹדְעִים מַה שֶּׁלֹּא יָדְעוּ דּוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ר' אבא כתיב ׳וכל העם ראים את הקולות׳ (שמות כ, טו). ראים, שמעים מבעי ליה. אלא הכי תנינן, אינון קלין, הוו מתגלפי בההוא חשוכא ועננא וקבלא, ומתחזיין בהו, כמה דאתחזי גופא, וחמאן מה דחמאן, ושמעין מה דשמעין, מגו ההוא חשוכא וקבלא ועננא, ומגו ההוא חיזו דהוו חמאן, הוו נהירין בנהירו עלאה, וידעין, מה דלא ידעו דרין אחרנין, דאתו בתרייהו.
התרגום: אמר רבי אבא, כתוב ׳וכל העם ראים את הקולת׳ (שמות כ, טו). ראים? שומעים היה צריך להיות! אלא כך שנינו, אותם קולות היו נחקקים באותו חשך וענן וערפל ונראים בהם כמו שנראה גוף, ורואים מה שרואים, ושומעים מה ששומעים מתוך אותו חשך וערפל וענן, ומתוך אותו מראה שהיו רואים, היו מאירים באור עליון, ויודעים מה שלא ידעו דורות אחרים שבאו אחריהם.
מן המפרשים
אור החמה: א"ר אבא כתיב וכל העם רואים את הקולות פליג אר' יוסי ואמר שאותם. המסכים ח"ו שהיו מעכבים כלל אלא אדרבה הם היו משמשים כטבלא זו שחקוקים בה צורות ואותיות עד שהיו רואים אותם ממש בעיניהם והיינו וכל העם רואים את הקולות ולא אמר שומעים…
אור יקר: אלא הכי תנינן אינון קלין הוו מתגלפיבההוא ומתחזיין בהו כמא דאתחזי גופא, וחמאן מה דחמן, מגו ההוא חשוכא דקבלא ועננא, ומגו ההוא חיזו ן בנהירו עילאה וידעין מה דלא ידעי דרין אחרנין הו הוו חמאן אנפין באנפין, הה״ד (שם)
שעת רצון: וכל העם רואים את הקולות רואים שומעין מבעי וכל העם רואים את הקולות רואים שומעין מבעי ליה אלא הכי תנן אינון קלין כו' ומתחזיין בהו כמאן דאתחזי גופא כו'. פירוש הענין, הוא מ"ש רבינו ז"ל בשער הולדת או"א (ע"ח שט"ז) פ"ד ז"ל, והנה מכאן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: