ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 17: ׳ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר׳ - רחמים קודמים לגבורה במתן תורה › פיסקה 4 (פא ע"א)

ויהי ביום השלישי - גילוי ברחמים לישראל שהם כתינוקות

יתרו · ׳ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר׳ - רחמים קודמים לגבורה במתן תורה · מאמר 17 · פיסקה 4 · דף פא ע"א

לשון הזוהר

׳וַיְהִי בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי׳ (אסתר ה, א) - כְּתִיב ׳היוּ נְכוֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה׳ וְהַיְינוּ ׳בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי׳. ר' שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְאִתְגַּלָּאָה בְּטוּרָא דְּסִינַי, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכָל פָּמַלְיָיא דִּילֵיהּ, אָמַר לוֹן, הַשְׁתָּא יִשְׂרָאֵל רַבְיָין, דְּלָא יַדְעִין נִימוּסַי, וַאֲנָא בָּעֵי לְאִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ, אִי אִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ בְּחֵילָא דִּגְבוּרָה, לָא יַכְלִין לְמִסְבַּל. אֲבָל אִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ בְּרַחֲמֵי, וִיקַבְּלוּן נִימוּסַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיְהִי בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי׳. ׳בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי׳ וַדַּאי דְּאִיהוּ רַחֲמֵי מְנָלָן. דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד׳ (שמואל ב כב, י). וּבְהַאי אִתְגְּלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַקְדִּים לְהוּ רַחֲמֵי בְּקַדְמִיתָא. וּלְבָתַר אִתְיְיהִיב לְהוּ אוֹרַיְיתָא, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. ׳בַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי׳, דְּהָכִי אִתְחָזֵי לְהוּ, דִּבְגִינֵי כַּךְ יִשְׂרָאֵל אִקְרוּן.

תרגום

(׳וַיְהִי ביום הַשְּׁלִישִׁי׳ (שמות יט, טז)). כָּתוּב ׳הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה׳ (שמות יט, טו) - וְהַיְנוּ ׳בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי׳. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הקב"ה לְהִגָּלוֹת בְּהַר סִינַי, קָרָא הקב"ה לְכָל הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל תִּינוֹקוֹת שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַנְהָגוֹתַי, וַאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת עֲלֵיהֶם. אִם אֶתְגַּלֶּה אֲלֵיהֶם בְּכֹחַ הַגְּבוּרָה - לֹא יוּכְלוּ לִסְבֹּל. אֲבָל אֶתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמִים וִיקַבְּלוּ אֶת הַנְהָגוֹתַי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי׳. ׳בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי׳ וַדַּאי, שֶׁהוּא רַחֲמִים. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד׳ (שמואל ב כב, י). וּבָזְהִ הִתְגַּלָּה הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל. הִקְדִּים לָהֶם רַחֲמִים בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר נִתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה מִצַּד הַגְּבוּרָה. ׳בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי׳, שֶׁכָּךְ רָאוּי לָהֶם, שֶׁבִּגְלַל כָּךְ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויהי ביום השלישי׳ (אסתר ה, א) - כתיב ׳היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה׳ והיינו ׳ביום השלישי׳. ר' שמעון אמר, בשעתא דקודשא בריך הוא בעא לאתגלאה בטורא דסיני, קרא קודשא בריך הוא לכל פמלייא דיליה, אמר לון, השתא ישראל רביין, דלא ידעין נימוסי, ואנא בעי לאתגלי עלייהו, אי אתגלי עלייהו בחילא דגבורה, לא יכלין למסבל. אבל אתגלי עלייהו ברחמי, ויקבלון נימוסי, הדא הוא דכתיב, ׳ויהי ביום השלישי׳. ׳ביום השלישי׳ ודאי דאיהו רחמי מנלן. דכתיב, ׳ויט שמים וירד׳ (שמואל ב כב, י). ובהאי אתגלי קודשא בריך הוא לישראל, אקדים להו רחמי בקדמיתא. ולבתר אתייהיב להו אורייתא, מסטרא דגבורה. ׳ביום השלישי׳, דהכי אתחזי להו, דבגיני כך ישראל אקרון.

התרגום: (׳ויהי ביום השלישי׳ (שמות יט, טז)). כתוב ׳היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה׳ (שמות יט, טו) - והינו ׳ביום השלישי׳. רבי שמעון אמר, בשעה שרצה הקב"ה להגלות בהר סיני, קרא הקב"ה לכל הפמליה שלו ואמר להם: עכשו ישראל תינוקות שאינם יודעים את הנהגותי, ואני רוצה להתגלות עליהם. אם אתגלה אליהם בכח הגבורה - לא יוכלו לסבל. אבל אתגלה עליהם ברחמים ויקבלו את הנהגותי. זהו שכתוב ׳ויהי ביום השלישי׳. ׳ביום השלישי׳ ודאי, שהוא רחמים. מנין לנו? שכתוב ׳ויט שמים וירד׳ (שמואל ב כב, י). ובזה התגלה הקב"ה לישראל. הקדים להם רחמים בתחלה, ואחר נתנה להם תורה מצד הגבורה. ׳ביום השלישי׳, שכך ראוי להם, שבגלל כך נקראו ישראל.

מן המפרשים

מקדש מלך: דף פ"א ע"א הוו מתגלפי בחשוכא עננא וקבלא וכו' אבל מ"ש לעיל חשך ענן וערפל הם גבורה הוד מלכות דאצילות. הכא אי אפשר לסבור כן שהרי אמר חמשה קלין שהם חג"ת נ"ה דאצילות היו נראים על ידי חשוכא וכו': אלא יסבור חשך ענן וערפל הם נה"מ…

זוהר הרקיע: דף פ"א ע"א) תיקון הג' כתו' מנפשו' הגרים ואיך עלו למעלה עם נפשות הישראל מהנ"ל.‏ סוד העיבור תחלת תבא הנפש יום הלידה ואם יוכשרו מעשיו זכה לרוח מבן י"ג שנה וכשיוכשרו עוד מעשיו תבא אליו הנשמה בשנת הכ' ואם לא יוכשרו מעשיו ישארו…

הסולם: ויהי ביום השלישי: כתוב, היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. והיינו שכתוב, ויהי ביום השלישי. ר' שמעון אמר. בשעה שהקב"ה רצה להתגלות בהר סיני, קרא הקב"ה לכל הפמליא שלו, אמר להם, עתה, נער ישראל, שאינם יודעים מצותי, ואני רוצה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: