כוח כל עשב הנולד בארץ - האזוב כמשל לטהרה
יתרו · ׳ויקרא אליו מלאך ה' מן ההר... כה תאמר לבית יעקב׳ - מעשה חכם העשבים והנחש · מאמר 15 · פיסקה 17 · דף פ ע"ב
לשון הזוהר
כַּד אֲתֵינָא, וַאֲמֵינָא הָנֵי מִלֵּי קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר וַדַּאי חַכִּימָא הֲוָה. וְתָּא חֲזֵי, לֵית עִשְׂבָּא וְעִשְׂבָּא דְּאִתְיְילִיד בְּאַרְעָא, דְּלָא הֲוָה בֵּיהּ חָכְמְתָא סַגִּיאָה, וְחֵילֵיהּ בִּשְׁמַיָּא סַגְיָא. תָּא חֲזֵי, מִן אֵזוֹבָא, דִּבְכָל אֲתָר דְּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַכְּאָה לְבַּר נָשׁ, (ויחי ר"נ ע"א) בְּאֵזוֹבָא מִתְדָּכֵי. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּיִתְּעַר חֵילֵיהּ דִּלְעֵילָּא דְּאִתְפָּקְּדָא עֲלוֹי, דְּהָא הַהוּא חֵילָא דְּאִתְפָּקְּדָא עֲלוֹי כַּד אִתְּעָרָא, מְבָעֲרָא רוּחַ מְסָאֲבָא, וְאִתְדַכֵּי בַּר נָשׁ. וְעָלָךְ אֲמֵינָא בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשֵׁזְבָךְ.
תרגום
כְּשֶׁבָּאתִי וְאָמַרְתִּי אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר, וַדַּאי שֶׁחָכָם הָיָה. וּבֹא רְאֵה, אֵין עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב שֶׁנּוֹלַד בָּאָרֶץ שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ חָכְמָה רַבָּה וְכֹחוֹ בַּשָּׁמַיִם רַב. בֹּא וּרְאֵה מִן הָאֵזוֹב, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁרָצָה הקב"ה לְטַהֵר אֶת הָאָדָם, הוּא נִטְהָר בְּאֵזוֹב. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיִּתְעוֹרֵר כֹּחוֹ שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁנִּפְקָד עָלָיו, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַכֹּחַ שֶׁנִּפְקָד עָלָיו, הוּא מְבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה וְנִטְהָר הָאָדָם. וְעָלֶיךְ אֲנִי אוֹמֵר, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁהִצִּילְךְ!
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד אתינא, ואמינא הני מלי קמיה דרבי שמעון, אמר ודאי חכימא הוה. ותא חזי, לית עשבא ועשבא דאתייליד בארעא, דלא הוה ביה חכמתא סגיאה, וחיליה בשמיא סגיא. תא חזי, מן אזובא, דבכל אתר דבעי קודשא בריך הוא לדכאה לבר נש, (ויחי ר"נ ע"א) באזובא מתדכי. מאי טעמא. משום דיתער חיליה דלעילא דאתפקדא עלוי, דהא ההוא חילא דאתפקדא עלוי כד אתערא, מבערא רוח מסאבא, ואתדכי בר נש. ועלך אמינא בריך רחמנא דשזבך.
התרגום: כשבאתי ואמרתי את הדברים הללו לפני רבי שמעון, אמר, ודאי שחכם היה. ובא ראה, אין עשב ועשב שנולד בארץ שלא היתה בו חכמה רבה וכחו בשמים רב. בא וראה מן האזוב, שבכל מקום שרצה הקב"ה לטהר את האדם, הוא נטהר באזוב. מה הטעם? משום שיתעורר כחו שלמעלה שנפקד עליו, שהרי כשמתעורר אותו הכח שנפקד עליו, הוא מבער רוח הטמאה ונטהר האדם. ועליך אני אומר, ברוך הרחמן שהצילך!
מן המפרשים
הסולם: כד אתינא ואמינא וכו': כשבאתי וספרתי דברים אלו לפני ר' שמעון, אמר, ודאי חכם היה. ובוא וראה, אין עשב ועשב הנולד בארץ, שלא תהיה בו חכמה רבה, וכח גדול בשמים. בוא וראה מן האזוב. שבכל מקום שרצה הקב"ה לטהר את האדם, באזוב הוא נטהר.…