ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 15: ׳ויקרא אליו מלאך ה' מן ההר... כה תאמר לבית יעקב׳ - מעשה חכם העשבים והנחש › פיסקה 16 (פ ע"ב)

הסתרת חכמת העשבים - חשש בטחון בה ושכחת הקב"ה

יתרו · ׳ויקרא אליו מלאך ה' מן ההר... כה תאמר לבית יעקב׳ - מעשה חכם העשבים והנחש · מאמר 15 · פיסקה 16 · דף פ ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לוֹן אִילוּ יַדְעִין בְּנֵי נָשָׁא חָכְמְתָא, דְּכָל מַה דְּנָטַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא, וְחֵילָא דְּכָל מַה דְּאִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא, יִשְׁתְּמוֹדְעוּן חֵילָא דְּמָארֵיהוֹן, בְּחָכְמָתֵיהּ סַגִּיאָה. אֲבָל לָא טָמִיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָכְמְתָא דָּא מִבְּנֵי נָשָׁא, אֶלָּא בְּגִין דְּלָא יִסְטוּן מֵאָרְחוֹי, וְלָא יִתְרְחִיצוּ בְּהַהִיא חָכְמְתָא וְיִנְשׁוּן לֵיהּ.

תרגום

אִלּוּ יָדְעוּ בְּנֵי אָדָם חָכְמַת כָּל מַה שֶּׁנָּטַע הקב"ה בָּאָרֶץ וְכֹחַ כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בָּעוֹלָם, יָדְעוּ אֶת כֹּחַ רִבּוֹנָם בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה. אֲבָל לֹא הִסְתִּיר הקב"ה חָכְמָה זוֹ מִבְּנֵי אָדָם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְטוּ מִדְּרָכָיו וְלֹא יִבְטְחוּ בְּאוֹתָהּ חָכְמָה וְיִשְׁכְּחוּ אוֹתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר לון אילו ידעין בני נשא חכמתא, דכל מה דנטע קודשא בריך הוא בארעא, וחילא דכל מה דאשתכח בעלמא, ישתמודעון חילא דמאריהון, בחכמתיה סגיאה. אבל לא טמיר קודשא בריך הוא חכמתא דא מבני נשא, אלא בגין דלא יסטון מארחוי, ולא יתרחיצו בההיא חכמתא וינשון ליה.

התרגום: אלו ידעו בני אדם חכמת כל מה שנטע הקב"ה בארץ וכח כל מה שנמצא בעולם, ידעו את כח רבונם בחכמתו הרבה. אבל לא הסתיר הקב"ה חכמה זו מבני אדם, אלא כדי שלא יסטו מדרכיו ולא יבטחו באותה חכמה וישכחו אותו.

מן המפרשים

זוהר הרקיע: ◆ דף פ' ע"ב) החסד ולזה קראהו לר"ע חסיד כמו שאמרו רז"ל שבקי ר"ע לחסידותיה וכן בזוהר קראוהו סבא חסידא.‏ ואע"פ שיש קורבה לאביי עם ר"ע ביותר עם מה שיש לו עם בן עזאי ואם כן הוה ליה למימר הריני כר' עקיבא הענין הוא כי עכ"ז בענין זה…

הסולם: אמר לון אלו וכו': אמר לנו, אלו היו יודעים בני אדם חכמה מכל מה שנטע הקב"ה בארץ, וכח כל מה שנמצא בעולם, היו מכירים כח רבונם בחכמה גדולה. אבל לא הסתיר הקב"ה חכמה זו מבני אדם, אלא כדי שלא יסורו מדרכיו, ולא יבטחו בחכמה ההיא, וישכחו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר