ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 14: ׳ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה׳ - סוד מי עלה שמים וירד › פיסקה 10 (עט ע"א)

בני בכורי ישראל - סוד השם והבן שלא נזכר לר' ייסא

יתרו · ׳ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה׳ - סוד מי עלה שמים וירד · מאמר 14 · פיסקה 10 · דף עט ע"א

לשון הזוהר

אֲמַר לֵיהּ רָזָא דְּמִלָּה - הַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (ישעיהו מט, ג) וּכְתִיב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ - וּבְרָזָא עִלָּאָה, וְהַאי אִקְרֵי בְּנוֹ. אָמַר יָנוּח דַּעְתֵּיהּ דְּמֹר, דְּהָא רָזָא דָּא יְדַעְנָא. אַדְהָכִי, לָא אִדְכַּר ר' יֵיסָא, חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, אָזַל לְבֵיתֵיהּ, אַדְמוּךְ, אַחְזִיאוּ לֵיהּ בְּחֶלְמָא, חַד סִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא, דְּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ, חָכְמָה וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ.

תרגום

אָמַר לוֹ, סוֹד הַדָּבָר - הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, וְכָתוּב יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (שמות ו) - וּבְסוֹד עֶלְיוֹן, וְזֶה נִקְרָא בְנוֹ. אָמַר, תָּנוּחַ דַּעְתוֹ שֶׁל מוֹרִי, שֶׁהֲרֵי סוֹד זֶה יָדַעְתִי. בֵּין כָּךְ לֹא נִזְכַּר רַבִּי יֵיסָא, חָלְשָׁה דַעְתּוֹ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. נִרְדַּם. הֶרְאוּ לוֹ בַּחֲלוֹם סֵפֶר אַגָּדָה אֶחָד שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ חָכְמָה וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה רזא דמלה - היינו דכתיב, ׳בני בכורי ישראל׳ (ישעיהו מט, ג) וכתיב ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ - וברזא עלאה, והאי אקרי בנו. אמר ינוח דעתיה דמר, דהא רזא דא ידענא. אדהכי, לא אדכר ר' ייסא, חלש דעתיה, אזל לביתיה, אדמוך, אחזיאו ליה בחלמא, חד ספרא דאגדתא, דהוה כתיב ביה, חכמה ותפארת במקדשו.

התרגום: אמר לו, סוד הדבר - הינו שכתוב ׳בני בכרי ישראל, וכתוב ישראל אשר בך אתפאר׳ (שמות ו) - ובסוד עליון, וזה נקרא בנו. אמר, תנוח דעתו של מורי, שהרי סוד זה ידעתי. בין כך לא נזכר רבי ייסא, חלשה דעתו והלך לביתו. נרדם. הראו לו בחלום ספר אגדה אחד שהיה כתוב בו חכמה ותפארת במקדשו.

מן המפרשים

יהל אור: חכמה ותפארת במקדשו. כמ"ש עוז כו' ועוז הוא חכמה כמ"ש במים עזים ברקיע עוזו שהוא ממ"ס ששם בוצינא כו'. (החכמה תעוז לחם כו' גם חכמה עם ד' אותיות ג' עז :

אור יקר: ישראל אשר בך אתפאר בפארות כענין החכמה החכמה, ומ׳׳ה שהוא יהו״ה שענפיו מעטים נעשה יו״ד ה״א וא״ו ה״א שענפיו מרובים בסוד החכמה, ואורה המתפשטת בו, וז״ש והוא.

הסולם: א"ל רזא דמלה וכו': אמר לו, סוד הדבר, היינו שכתוב, בני בכורי ישראל. וכתוב, ישראל אשר בך אתפאר. ובסוד עליון, שישראל פירושו תפארת, וזה נקרא בנו. אמר, ינוח דעת אדוני, כי סוד הזה אני יודע. בתוך כך לא נזכר ר' ייסא מה שאמר לו בחלום.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: