שרטוטי העור כככבים ומזלות ברקיע האדם
יתרו · ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ - רזי שרטוטי היד וסודות התשובה · מאמר 11 · פיסקה 8 · דף עו ע"א
לשון הזוהר
בְּהַאי רְקִיעָא דִּלְעֵילָּא, דִּמְסַכֵּךְ עַל כֹּלָּא, אִתְרְשִׁימוּ בֵּיהּ רְשִׁימִין, לְאִתְחֲזָאָה וּלְמִנְדַּע בְּאִינּוּן רְשִׁימִין, דְּאִתְקְבִיעוּ בֵּיהּ מִלִּין וְרָזִין סְתִימִין. וְאִינּוּן רְשִׁימִין דְּכֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי, דְּאִתְרְשִׁימוּ וְאִתְקְבִיעוּ בְּהַאי רְקִיעָא, דְּסָכִיךְ לְבַר. אוּף הָכִי עוֹר, דְּאִיהוּ סִכּוּכָא לְבַר בְּבַר נָשׁ, דְּאִיהוּ רְקִיעָא דְּסָכִיךְ עַל כֹּלָּא, אִית בֵּיהּ רְשִׁימִין וְשִׂרְטוּטִין, וְאִינּוּן כֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּהַאי עוֹר. לְאִתְחֲזָאָה בְּהוּ, וּלְמִנְדַּע בְּהוּ, מִלִּין וְרָזִין סְתִימִין, בְּכֹכָבַיָּא וּמַזְלַיא, לְעַיְּינָא בְּהוּ חַכִּימֵי לִבָּא, וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ לְמִנְדַּע אִסְתַּכְּלוּתָא בְּאַנְפִּין, בְּרָזִין דְּקָאָמַרָן, וְרָזָא דָּא, ׳הוֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחוֹזִים בַּכֹּכָבִים׳ (ישעיהו מז, יג).
תרגום
בָּרָקִיעַ הַזֶּה שֶׁלְּמַעְלָה, הַסּוֹכֵךְ עַל הַכֹּל, נִרְשְׁמוּ בּוֹ רְשָׁמִים, לְהֵרָאוֹת וְלָדַעַת בְּאוֹתָם הָרְשָׁמִים דְּבָרִים וְסוֹדוֹת סְתוּמִים הַקְּבוּעִים בּוֹ. וְאֵלּוּ הֵם רִשְׁמֵי הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, שֶׁנִּרְשְׁמוּ וְנִקְבְּעוּ בָּרָקִיעַ הַזֶּה, הַסּוֹכֵךְ מִבַּחוּץ. כָּךְ גַּם הָעוֹר, שֶׁהוּא הַסִּכּוּךְ הַחִיצוֹן בָּאָדָם, שֶׁהוּא הָרָקִיעַ הַסּוֹכֵךְ עַל הַכֹּל, יֵשׁ בּוֹ רְשָׁמִים וְשִׂרְטוּטִים, וְהֵם כּוֹכְבֵי וּמַזְּלֵי הָעוֹר הַזֶּה. לְהֵרָאוֹת בָּהֶם וְלָדַעַת בָּהֶם דְּבָרִים וְסוֹדוֹת סְתוּמִים, בַּכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, שֶׁחַכְמֵי לֵב יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם, וְיִתְבּוֹנְנוּ בָּהֶם לָדַעַת הִסְתַּכְּלוּת בַּפָּנִים, בַּסּוֹדוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. וְסוֹד זֶה, ׳הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים׳ (ישעיהו מז, יג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בהאי רקיעא דלעילא, דמסכך על כלא, אתרשימו ביה רשימין, לאתחזאה ולמנדע באינון רשימין, דאתקביעו ביה מלין ורזין סתימין. ואינון רשימין דככביא ומזלי, דאתרשימו ואתקביעו בהאי רקיעא, דסכיך לבר. אוף הכי עור, דאיהו סכוכא לבר בבר נש, דאיהו רקיעא דסכיך על כלא, אית ביה רשימין ושרטוטין, ואינון ככביא ומזלי דהאי עור. לאתחזאה בהו, ולמנדע בהו, מלין ורזין סתימין, בככביא ומזליא, לעיינא בהו חכימי לבא, ולאסתכלא בהו למנדע אסתכלותא באנפין, ברזין דקאמרן, ורזא דא, ׳הוברי שמים החוזים בככבים׳ (ישעיהו מז, יג).
התרגום: ברקיע הזה שלמעלה, הסוכך על הכל, נרשמו בו רשמים, להראות ולדעת באותם הרשמים דברים וסודות סתומים הקבועים בו. ואלו הם רשמי הכוכבים והמזלות, שנרשמו ונקבעו ברקיע הזה, הסוכך מבחוץ. כך גם העור, שהוא הסכוך החיצון באדם, שהוא הרקיע הסוכך על הכל, יש בו רשמים ושרטוטים, והם כוכבי ומזלי העור הזה. להראות בהם ולדעת בהם דברים וסודות סתומים, בכוכבים והמזלות, שחכמי לב יסתכלו בהם, ויתבוננו בהם לדעת הסתכלות בפנים, בסודות שאמרנו. וסוד זה, ׳הברי שמים החזים בכוכבים׳ (ישעיהו מז, יג).
מן המפרשים
הסולם: בהאי רקיעא דלעילא וכו': ברקיע הזה שלמעלה הסוכך על כל, נרשמו בו רשימות להראות ולדעת באלו הרשימות שנקבעו בו דברים וסודות סתומים, והם הרשימות של כוכבים ומזלות שנרשמו ונקבעו ברקיע הזה הסוכך מבחוץ. אף כן, העור שהוא סוכך מבחוץ באדם,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: