׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳
רזי שרטוטי היד וסודות התשובה
וידי אדם מתחת כנפיהם - רזי הידיים בסוד האות כ"ף
גַּם הֵם פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: כָּתוּב ׳וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, ח) - פָּסוּק זֶה הֶעֱמִידוּהוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁאוֹתָן הַיָּדַיִם הֵן לְקַבֵּל אֶת בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה הַשָּׁבִים אֶל הקב"ה. אֲבָל ׳יְדֵי אָדָם׳, אֵלּוּ הֵן דִּיּוּקְנִים וְסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁשָּׂם הקב"ה בָּאָדָם, וְסִדֵּר אוֹתָם בָּאֶצְבָּעוֹת מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים, וּבְאוֹתָהּ כ"ף.
בלשון הזוהר
אוּף אִינּוּן פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: כְּתִיב ׳וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, ח) - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, דְּאִינּוּן יְדִין לְקַבְּלָא מָארִיהוֹן דִתִיוּבְתָּא דְּתָבָאָן לְגַבֵּי (נ"א: לְקַבֵּל) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֲבָל ׳יְדֵי אָדָם׳, אִלֵּין אִינּוּן דְּיּוּקְנִין וְרָזִין עִלָּאִין, דְּשַׁוִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבַר נָשׁ, וְסִדֵּר לוֹן בְּאֶצְבְּעָן לְבַר וּלְגוֹ, וּבְהַהוּא כַּ"ף.
בריאת האדם בצלם - יציר כ"ף הכולל עליונים ותחתונים
וְהקב"ה, כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָאָדָם, סִדֵּר בּוֹ כָּל דִּיּוּקְנֵי הַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה, וְכָל דִּיּוּקְנֵי הַסּוֹדוֹת הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה, וְהַכֹּל נֶחְקָק בָּאָדָם, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, מִשּׁוּם שֶׁנִּקְרָא יְצִיר כ"ף.
בלשון הזוהר
וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ, סִדֵר בֵּיהּ, כָּל דִּיּוּקְנִין דְּרָזִין עִלָּאִין, דְּעָלְמָא דִּלְעֵילָּא, וְכָל דִּיּוּקְנִין דְּרָזִין תַּתָּאִין, דְּעָלְמָא דִּלְתַתָּא, וְכֹלָּא מִתְחַקְּקָא בְּבַּר נָשׁ, דְּאִיהוּ קָאִים בְּצֶלֶם אֱלהִים, בְּגִין דְּאִקְרֵי יְצִיר כַּ"ף.
רזא דכ"ף - עשר אמירות מימין ומשמאל בבריאת האדם
וְסוֹד כ"ף, שֶׁאוֹת זוֹ נִקְרֵאת כ"ף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז) - זֶה סוֹד אוֹת כ"ף. אוֹת זוֹ, יֵשׁ בָּהּ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְדִיּוּקְנִים עֶלְיוֹנִים. בְּכ"ף זוֹ תְּלוּיִים עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל, וְהֵם אֶחָד בְּסוֹד אֶחָד.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דְּכַ"ף, דְּאָת דָּא דְּאִקְרֵי כַּ"ף, דִּכְתִּיב, ׳וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ (בראשית א, כז) - דָּא אִיהוּ רָזָא דְּאָת כַּ"ף. אָת דָּא, אִית בֵּיהּ רָזִין עִלָּאִין, וְדִיּוּקְנִין עִלָּאִין. בְּהַאי כַּ"ף תַּלְיָין עֶשֶׂר אֲמִירָן מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, חָמֵשׁ מִימִינָא, וְחָמֵשׁ מִשְּׂמָאלָא, וְאִינּוּן חַד בְּרָזָא חֲדָא.
ויברא אלהים את האדם בצלמו - חיבור דכר ונוקבא
שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳וְגַם אֲנִי אַכֶּה כַפִּי אֶל כַּפִּי׳ (יחזקאל כא, כב) - שֶׁיִּהְיוּ זֶה עִם זֶה בְּמַחֲלֹקֶת וְיִסְתַּלְּקוּ הַבְּרָכוֹת מִן הָעוֹלָם, הוֹאִיל וְגַאֲוַת יִשְׂרָאֵל נִתְּנָה לָעַמִּים. כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, כָּתוּב ׳כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת׳ (במדבר ז, יד) - רֶמֶז לְחִבּוּר אֶחָד. וּכְשֶׁהָיוּ בְּחִבּוּר אֶחָד, כָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית א, כז). ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים׳... ׳אֶת הָאָדָם׳ - זֶה עֲלִיַּת הַמַּחֲשָׁבָה בְּסוֹד הַפְּנִימִי. ׳אֶת הָאָדָם׳ - סוֹד ׳זָכָר וּנְקֵבָה׳ כְּאֶחָד, ׳בְּצֶלֶם אֱלֹהִים׳ - סוֹד כַּף אַחֶרֶת.
בלשון הזוהר
תנינן כתיב ׳וגם אני אכה כפי אל כפי׳ (יחזקאל כא, כב) - דלהוו דא עם דא בפלוגתא ויסתלקו ברכאן מעלמא, הואיל וגאותא דישראל אתיהיבת לעמין. כד מתחברן כחדא, כתיב, ׳כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׳ (במדבר ז, יד) - רמז לחבורא חדא. וְכַד הֲווֹ בְּחִבּוּרָא חֲדָא, כְּתִיב, ׳וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וְגוֹ'׳. ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם׳ - דָּא סְלִיקוּ דְּמַחֲשָׁבָה בְּרָזָא פְּנִימָאָה. ׳אֶת הָאָדָם׳: רָזָא דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, ׳בְּצֶלֶם אֱלהִים׳ - רָזָא דְּכַף אַחֲרָא.
עור ובשר תלבישני - הנשמה היא האדם והגוף מלבוש
כְּשֶׁנִּבְרָא אָדָם, מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וְגוֹ'׳ (איוב י, יא). אִם כֵּן, הָאָדָם מַהוּ? אִם תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא ׳עוֹר וּבָשָׂר׳ וַעֲצָמוֹת וְגִידִים, אֵין זֶה כֵּן, שֶׁהֲרֵי וַדַּאי הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא הַנְּשָׁמָה. וְאֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳עוֹר וּבָשָׂר׳ עֲצָמוֹת וְגִידִים, כֻּלָּם אֵינָם אֶלָּא לְבוּשׁ בִּלְבַד, כֵּלִים הֵם שֶׁל הָאָדָם, וְאֵינָם הָאָדָם. וּכְשֶׁאָדָם זֶה מִסְתַּלֵּק, הוּא מִתְפַּשֵּׁט מֵאוֹתָם הַכֵּלִים שֶׁלָּבַשׁ.
בלשון הזוהר
כַּד אִתְבְּרֵי אָדָם, מַה כְּתִיב בֵּיהּ, ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וְגוֹ'׳ (איוב י, יא). אִי הָכִי הָאָדָם מַהוּ. אִי תֵּימָא, דְּאֵינוֹ אֶלָּא ׳עוֹר וּבָשָׂר׳ וְעַצָמוֹת וְגִידִים, לָאו הָכִי, דְּהָא וַדַּאי הָאָדָם לָאו אִיהוּ אֶלָּא נִשְׁמְתָא. וְאִלֵּין דְּקָאָמַר ׳עוֹר וּבָשָׂר׳ עַצָמוֹת וְגִידִים, כֻּלְּהוּ לָא הֲווֹ אֶלָּא מַלְבּוּשָׁא בִּלְחוֹדוֹי, מָאנִין אִינּוּן דְּבַר נָשׁ, וְלָאו אִינּוּן אָדָם. וְכַד הַאי אָדָם אִסְתַּלָּק, אִתְפָּשַׁט מֵאִנּוּן מָאנִין דְּקָא לְבִישׁ.
עור ויריעות - מלבושי האדם כדוגמת המלבושים למעלה
הָעוֹר שֶׁבּוֹ מִתְלַבֵּשׁ הָאָדָם, וְכָל אוֹתָן הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים, כֻּלָּם בְּסוֹד הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה כְּעֵין שֶׁלְּמַעְלָה. הָעוֹר כְּעֵין שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד הָאָדוֹן בְּעִנְיַן הַיְרִיעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהילים קד, ב). ׳עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים׳ (שמות כה, ה) - אֵלּוּ לְבוּשִׁים עֶלְיוֹנִים הַמְסַכְּכִים עַל הַלְּבוּשׁ, הִתְפַּשְּׁטוּת הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא הַלְּבוּשׁ הַחִיצוֹן. הַיְרִיעוֹת הֵן הַלְּבוּשׁ הַפְּנִימִי, וְהוּא הַקְּרוּם הַסּוֹכֵךְ עַל הַבָּשָׂר. עֲצָמוֹת וְגִידִים הֵם הַמֶּרְכָּבוֹת, וְכָל אוֹתָם הַחֲיָלוֹת הָעוֹמְדִים בִּפְנִים. וְכֻלָּם לְבוּשִׁים לַפְּנִימִי, סוֹד הָאָדָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַפְּנִימִי.
בלשון הזוהר
עוֹר דְּאִתְלְבַּשׁ בֵּיהּ בַּר נָשׁ, וְכָל אִינּוּן עַצְמוֹת וְגִידִים, כֻּלְּהוּ בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. עוֹר כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, כְּמָה דְּאוֹלִיף מֹר, בְּאִינּוּן יְרִיעוֹת, דִּכְתִּיב, ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהילים קד, ב). ׳עוֹרוֹת אֵלִים מְאָדָּמִים וְעוֹרוֹת תְּחָשִׁים׳ (שמות כה, ה) - אִינּוּן מַלְבּוּשִׁין דִּלְעֵילָּא, דִּמְסַכְּכֵי לְמַלְבּוּשָׁא, אִתְפַּשָּׁטוּתָא דְּשָׁמַיִם, דְּאִיהוּ מַלְבּוּשָׁא דִּלְבַר. יְרִיעוֹת אִינּוּן מַלְבּוּשָׁא דִּלְגוֹ, וְאִיהוּ קְרוּמָא דְּסָכִיךְ עַל בִּשְׂרָא. עַצְמוֹת וְגִידִים, אִינּוּן רְתִיכִין, וְכָל אִינּוּן חַיָּילִין, דְּקַיְימִין לְגוֹ. וְכֻלְּהוּ מַלְבּוּשִׁין לִפְנִימָאָה, רָזָא דְּאָדָם עִילָּאָה, דְּאִיהוּ פְּנִימָאָה.
בשר ועור לתתא - כדוגמת הרקיעים הסוככים על הכל
כָּךְ גַּם הַסּוֹד לְמַטָּה: הָאָדָם הוּא הַפְּנִימִי מִבִּפְנִים. לְבוּשָׁיו כְּעֵין שֶׁלְּמַעְלָה. עֲצָמוֹת וְגִידִים, כְּעֵין שֶׁאָמַרְנוּ בְּאוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת וְהַמַּחֲנוֹת. הַבָּשָׂר סוֹכֵךְ עַל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת וְהַמֶּרְכָּבוֹת, וְעוֹמֵד מִבַּחוּץ, וְזֶה סוֹד הַנִּמְשָׁךְ לְסִטְרָא אַחֲרָא. הָעוֹר הַסּוֹכֵךְ עַל הַכֹּל, זֶה כְּעֵין אוֹתָם הָרְקִיעִים הַסּוֹכְכִים עַל הַכֹּל. וְכֻלָּם לְבוּשִׁים לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם. הַפְּנִימִי מִבִּפְנִים - סוֹד הָאָדָם. וְהַכֹּל סוֹד, לְמַטָּה כְּעֵין שֶׁלְּמַעְלָה. וְעַל זֶה ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים׳ (בראשית א, כז) - (שְׁנֵי אֱלֹהִים כָּאן, אֶחָד כְּלַפֵּי הַזָּכָר וְאֶחָד כְּלַפֵּי הַנּוּקְבָּא). וְסוֹד הָאָדָם לְמַטָּה כֻּלּוֹ הוּא בְּסוֹד שֶׁלְּמַעְלָה.
בלשון הזוהר
אוּף הָכִי רָזָא לְתַתָּא: אָדָם אִיהוּ פְּנִימָאָה לְגוֹ. מַלְבּוּשִׁין דִּילֵיהּ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. עַצְמוֹת וְגִידִין, כְּגַוְונָא דְּקָאמְרָן בְּאִינּוּן רְתִיכִין וּמַשִׁירְיָין. בָּשָׂר אִיהוּ סָכִיךְ עַל אִינּוּן מַשִׁירְיָין וּרְתִיכִין, וְקַיְּימָא לְבַר, וְדָא רָזָא דְּאִתְמַשְּׁכָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. עוֹר דְּסָכִיךְ עַל כֹּלָּא, דָּא אִיהוּ כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן רְקִיעִין, דְּסָכִיכוּ עַל כֹּלָּא. וְכֻלְּהוּ מַלְבּוּשִׁין לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ. פְּנִימָאָה דִּלְגוֹ - רָזָא דְּאָדָם. וְכֹלָּא רָזָא, לְתַתָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וְעַל דָּא ׳וַיִּבְרָא אֱלקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים׳ - (תְּרֵי אֱלֹקִים הָכָא, חַד כְּלַפֵּי דְּכַר וְחַד כְּלַפֵּי נוּקְבָּא). וְרָזָא דְּאָדָם לְתַתָּא כֹּלָּא אִיהוּ בְּרָזָא דִּלְעֵילָּא.
שרטוטי העור כככבים ומזלות ברקיע האדם
בָּרָקִיעַ הַזֶּה שֶׁלְּמַעְלָה, הַסּוֹכֵךְ עַל הַכֹּל, נִרְשְׁמוּ בּוֹ רְשָׁמִים, לְהֵרָאוֹת וְלָדַעַת בְּאוֹתָם הָרְשָׁמִים דְּבָרִים וְסוֹדוֹת סְתוּמִים הַקְּבוּעִים בּוֹ. וְאֵלּוּ הֵם רִשְׁמֵי הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, שֶׁנִּרְשְׁמוּ וְנִקְבְּעוּ בָּרָקִיעַ הַזֶּה, הַסּוֹכֵךְ מִבַּחוּץ. כָּךְ גַּם הָעוֹר, שֶׁהוּא הַסִּכּוּךְ הַחִיצוֹן בָּאָדָם, שֶׁהוּא הָרָקִיעַ הַסּוֹכֵךְ עַל הַכֹּל, יֵשׁ בּוֹ רְשָׁמִים וְשִׂרְטוּטִים, וְהֵם כּוֹכְבֵי וּמַזְּלֵי הָעוֹר הַזֶּה. לְהֵרָאוֹת בָּהֶם וְלָדַעַת בָּהֶם דְּבָרִים וְסוֹדוֹת סְתוּמִים, בַּכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, שֶׁחַכְמֵי לֵב יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם, וְיִתְבּוֹנְנוּ בָּהֶם לָדַעַת הִסְתַּכְּלוּת בַּפָּנִים, בַּסּוֹדוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. וְסוֹד זֶה, ׳הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים׳ (ישעיהו מז, יג).
בלשון הזוהר
בְּהַאי רְקִיעָא דִּלְעֵילָּא, דִּמְסַכֵּךְ עַל כֹּלָּא, אִתְרְשִׁימוּ בֵּיהּ רְשִׁימִין, לְאִתְחֲזָאָה וּלְמִנְדַּע בְּאִינּוּן רְשִׁימִין, דְּאִתְקְבִיעוּ בֵּיהּ מִלִּין וְרָזִין סְתִימִין. וְאִינּוּן רְשִׁימִין דְּכֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי, דְּאִתְרְשִׁימוּ וְאִתְקְבִיעוּ בְּהַאי רְקִיעָא, דְּסָכִיךְ לְבַר. אוּף הָכִי עוֹר, דְּאִיהוּ סִכּוּכָא לְבַר בְּבַר נָשׁ, דְּאִיהוּ רְקִיעָא דְּסָכִיךְ עַל כֹּלָּא, אִית בֵּיהּ רְשִׁימִין וְשִׂרְטוּטִין, וְאִינּוּן כֹּכָבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּהַאי עוֹר. לְאִתְחֲזָאָה בְּהוּ, וּלְמִנְדַּע בְּהוּ, מִלִּין וְרָזִין סְתִימִין, בְּכֹכָבַיָּא וּמַזְלַיא, לְעַיְּינָא בְּהוּ חַכִּימֵי לִבָּא, וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ לְמִנְדַּע אִסְתַּכְּלוּתָא בְּאַנְפִּין, בְּרָזִין דְּקָאָמַרָן. וְרָזָא דָּא, ׳הוֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחוֹזִים בַּכֹּכָבִים׳ (ישעיהו מז, יג).
קריאת השרטוטין בלא רוגז - דין אחר בזמן הכעס
וְזֶה הוּא, כְּשֶׁהֵם מְאִירִים וְעוֹמְדִים בְּלֹא כַּעַס. בִּזְמַן שֶׁהַכַּעַס שׁוֹלֵט עַל הָאָדָם, דִּין אַחֵר נִמְסַר לָדַעַת בּוֹ. בְּמַה שֶּׁלֹּא נִתַּן לְהִשְׁתַּלֵּט, לָדַעַת בִּזְמַן שֶׁהָעַיִן (נ"א: הַדִּין) שׁוֹלֶטֶת בָּרָקִיעַ.
בלשון הזוהר
וְדָא אִיהוּ, כַּד אִינּוּן נְהִירִין וְקַיְימִין, בְּלא רוּגְזָא. בְּזִמְנָא דְּרוּגְזָא שַׁלְטָא עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, דִּינָא אַחֲרָא אִתְמְסַר לְמִנְדַּע בֵּיהּ. בְּמָה דְּלָא אִתְיְיהִיב לְשַׁלְּטָאָה, לְמִנְדַּע בְּזִמְנָא דְעֵינָא (נ"א: דְּדִינָא) שַׁלְטָא בִּרְקִיעָא.
הסתכלות נכונה בפנים נהירים לדעת האמת
אֲבָל הִסְתַּכְּלוּת הַפָּנִים בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, בְּשָׁעָה שֶׁהַפָּנִים מְאִירוֹת, וְעוֹמֵד הָאָדָם עַל קִיּוּמוֹ, וְאוֹתָם הָרְשָׁמִים נִרְאִים בְּדֶרֶךְ אֱמֶת - שֶׁאָז בְּאוֹתָהּ הִסְתַּכְּלוּת יָכוֹל לְהִדּוֹן עַל בֻּרְיוֹ בְּיוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּכֹּל כָּל אוֹתָם הַחֲכָמִים יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל. שִׂרְטוּטֵי הַיָּדַיִם וְשִׂרְטוּטֵי הָאֶצְבָּעוֹת מִבִּפְנִים, כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּסוֹדוֹת אֲחֵרִים, לָדַעַת בִּדְבָרִים סְתוּמִים. וְאֵלּוּ הֵם הַכּוֹכָבִים הַמְּאִירִים לְהִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ הַמַּזָּלוֹת, בַּמְּדוֹרִים הָעֶלְיוֹנִים.
בלשון הזוהר
אֲבָל אִסְתַּכְּלוּתָא דְּאַנְפִּין עַל אָרַח קְשׁוֹט, בְּשַׁעֲתָא דְּאַנְפִּין נְהִירִין, וְקַיְּימָא בַּר נָשׁ עַל קִיּוּמָא, וְאִינּוּן רְשִׁימִין אִתְחָזוּן בְּאֹרַח קְשׁוֹט, דִּכְדֵין בְּהַהוּא אִסְתַּכְּלוּתָא יָכִיל לְאִתְּדָּנָא עַל בּוּרְיֵיהּ יַתִּיר, וְאַף עַל גַּב דִּבְכֹלָּא כָּל אִינּוּן חַכִּימִין יַכְלִין לְאִסְתַּכְּלָא. שִׂרְטוּטֵי יְדִין וְשִׂרְטוּטֵי אֶצְבְּעָן, לְגוֹ, כֻּלְּהוּ קַיְימִין בְּרָזִין אַחֲרָנִין, לְמִנְדַּע בְּמִלִּין סְתִימִין. וְאִלֵּין אִינּוּן כֹּכָבַיָּא, דִּנְהִירִין לְאִסְתַּכְּלָא גּוֹ מַזָּלֵי, בִּטְסִירִין עִלָּאִין.
טופרי האצבעות - רזי החרשים המסתכלים בציפורניים
אֶצְבָּעוֹת עוֹמְדוֹת בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. צִפָּרְנֵי הָאֶצְבָּעוֹת הָעוֹמְדוֹת מְכַסּוֹת מִבַּחוּץ, הֶעֱמִידוּהָ בְּאוֹתָם הַסּוֹדוֹת שֶׁהָיוּ ׳פָּנִים מִבַּחוּץ, וּבָהֶם יֵשׁ סוֹדוֹת לְאוֹתָם הַמְכַשְּׁפִים הַמִּסְתַּכְּלִים בַּצִּפָּרְנַיִם, בְּאוֹרוֹ שֶׁל דָּבָר אַחֵר הַשּׁוֹלֵט בָּהֶם, וְאוֹתָם הַמְכַשְּׁפִים מְטַמְּאִים אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא׳.
בלשון הזוהר
אֶצְבְּעָן קַיְימֵי בְּרָזִין עִלָּאִין. טוּפְרֵי אֶצְבְּעָאן, דְּקַיְימִין דְּחַפְיָן, לְבַר, הוּא אוּקְמוּהָ בְּאִינּוּן רָזִין, דַּהֲווֹ ׳פָּנִים דִּלְבַר, וּבְהוּ אִית רָזִין, לְאִינוּן חֲרָשִׁין, דְּמִסְתַּכְלֵי בְּטוּפְרֵי, בִּנְהִירוּ דְּמִלָּה אַחֲרָא, דְּשַׁלְטָא בְּהוּ, וְאִינּוּן חֲרָשִׁין קָא מְסָאֲבֵי לְהַהוּא אֲתָר׳.
כוכבים לבנים שקועים בציפורן - סימן טוב והצלחה
בַּצִּפָּרְנַיִם יֵשׁ פְּעָמִים שֶׁמֵּאִירִים בָּהֶן כּוֹכָבִים לְבָנִים דַּקִּים, וְאֵלֶּה הֵם כְּתַבְנִית עֲדָשִׁים, וְהֵם שְׁקוּעִים כְּמַסְמֵר עַל לוּחַ. וְאֵינָם כְּאוֹתָם הַלְּבָנִים הָאֲחֵרִים שֶׁאֵינָם שְׁקוּעִים, אֶלָּא עוֹמְדִים לְמַעְלָה. בְּאֵלֶּה שֶׁאֵינָם שְׁקוּעִים, אֵין בָּהֶם מַמָּשׁוּת. אֲבָל אֵלֶּה הַשְּׁקוּעִים הַלְּבָנִים כְּתַבְנִית עֲדָשִׁים, יֵשׁ בָּהֶם מַמָּשׁוּת, וְיֵשׁ סִימָן טוֹב לָאָדָם בְּשִׂמְחָה (נ"א: בְּהוּ), וְיַצְלִיחַ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, אוֹ שֶׁגְּזֵרָה נִגְזְרָה עָלָיו וְנִצַּל מִמֶּנָּה.
בלשון הזוהר
בְּטוּפְרִין אִית זִמְנִין, דְּנַהֲרִין בְּהוּ כֹּכָבִין חִוָּורִין דְּקִיקִין, וְאִלֵּין אִינּוּן כְּתוֹלְדָה דִּטְלוּפְחִין, וְאִינּוּן שְׁקִיעִין כְּהַאי מַסְמְרָא עַל לוּחָא. וְלָאו אִינּוּן כְּאִינּוּן חִוָּורִן אַחֲרָנִין דְּלָא שְׁקִיעִין, אֶלָּא דְּקַיְימִין לְעֵילָּא. בְּהָנִי דְּלָא שְׁקִיעִין, לֵית בְּהוּ מַמָּשָׁא. אֲבָל הָנִי דִּשְׁקִיעִין חִוָּורִין כְּתוֹלְדָה דִּטְלוּפְחִין אִית בְּהוּ מַמָּשָׁא, וְאִית סִימָנָא טָבָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּחֵדוּ (נ"א: בְּהוּ) וְיַצְלַח בְּהַהוּא זִמְנָא, אוֹ גְּזֵרָה אִתְגְּזַר עָלֵּיהּ וְאִשְׁתֵּזִיב מִינָהּ.
שרטוטי הזרת הימנית - סימן למעשי הסטרא אחרא
שִׂרְטוּטֵי הַיָּדַיִם בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, שִׂרְטוּטִים בָּאֶצְבָּעוֹת מִבִּפְנִים. בַּיָּדַיִם שִׂרְטוּטִים גְּדוֹלִים, שִׂרְטוּטִים קְטַנִּים דַּקִּים עֶלְיוֹנִים בַּיָּמִין. בְּאוֹתָן הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁבָּהֶן שִׂרְטוּטִים קְטַנִּים. בָּאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה שֶׁבַּיָּמִין, יֵשׁ רְשָׁמִים דַּקִּים. אֶצְבַּע זוֹ עוֹמֶדֶת תָּמִיד עַל מַעֲשִׂים שֶׁל סִטְרָא אָחֳרָא.
בלשון הזוהר
שִׂרְטוּטֵי יְדִין בְּרָזִין עִלָּאִין, (שרטוטין) בְּאֶצְבְּעָן לְגוֹ. בְּיָדִין שִׂרְטוּטִין רַבְרְבִין, שִׂרְטוּטִין זְעִירִין דְּקִיקִין עִלָּאִין בִּימִינָא. בְּאִינּוּן אֶצְבְּעָן דִּבְהוּ שִׂרְטוּטִין זְעִירִין. בְּאֶצְבְּעָא זְעֵירָא דִּימִינָא, אִית רְשִׁימִין דְּקִיקִין. אֶצְבְּעָא דָּא, קַיְּימָא תָּדִיר עַל עוֹבָדִין דְּבִסְטַר אַחֲרָא.
שרטוטים כפולים באצבע - מניעת דרך למצליח
בְּאֶצְבַּע זוֹ עוֹמְדִים שִׂרְטוּטִים, אֵלֶּה שֶׁהָאֶצְבַּע כְּפוּלָה בָּהֶם. אֵלֶּה אֵין לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, אֶלָּא אִם נוֹסְפוּ בּוֹ. אִם נוֹסְפוּ עוֹד שְׁנַיִם עַל אוֹתוֹ הַשִּׂרְטוּט שֶׁנִּכְפַּל בָּהֶם - הַדֶּרֶךְ לֹא תִּזְדַּמֵּן לוֹ. וְאִם יַעֲשֶׂה, לֹא יַצְלִיחַ.
בלשון הזוהר
בְּהַאי אֶצְבְּעָא קַיְימִין שִׂרְטוּטִין, אִינּוּן דְּאֶצְבְּעָא אִתְכְּפִיל בְּהוּ. הָנֵי לָאו אִינּוּן לְאִסְתַּכְּלָא, אֶלָּא אִי אִתּוֹסְפָן בֵּיהּ. אִי אִתּוֹסְפָן תְּרֵין אוֹחֳרָנִין, עַל הַהוּא שִׂרְטוּטָא דְּאִתְכְּפַל בְּהוּ - אָרְחָא לָא אִזְדָּמַן לֵיהּ. וְאִי יַעֲבֹד לָא יִצְלַח.
שרטוטים לאורך בין הרשימות - סימן להצלחה בדרך
אֶלָּא אִם עוֹמְדִים בְּאֹרֶךְ, בֵּין רָשָׁם לְרָשָׁם, בִּזְמַן שֶׁיִּמָּתַח הָעוֹר לְאָחוֹר, וְנִשְׁאֲרוּ אוֹתָם הָרְשָׁמִים הַנִּכָּרִים - זֶה יַצְלִיחַ בַּדֶּרֶךְ. וְסִימָן זֶה: שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ בְּרֹחַב, וְאַרְבַּע בְּאֹרֶךְ. וְסוֹד זֶה ז' מֵאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת.
בלשון הזוהר
בַּר אִי קַיְימָן בְּאַרְכָּא, בֵּין רְשִׁימָא לִרְשִׁימָא, בְּזִמְנָא דְּיִתְמְשַׁךְ מַשְׁכָא לַאֲחוֹרָא, וְאִשְׁתָּאָרוּ אִינּוּן רְשִׁימִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן - הַאי יִצְלַח בְּאָרְחָא. וְסִימָן דָּא: תְּלַת תְּלַת בְּפוּתְיָא, וְאַרְבַּע בְּאַרְכָּא. וְרָזָא דָּא ז' מֵאַתְוָון זְעִירִין.
רשימה אחת לאורך - שמיעת דברים ללא תועלת
רֶשֶׁם אֶחָד בְּאֹרֶךְ, וּשְׁנַיִם שְׁנַיִם בְּרֹחַב - מִן הַדֶּרֶךְ, יִשְׁמַע דְּבָרִים בִּזְמַן קָרוֹב, וְאֵין לוֹ בָּהֶם תּוֹעֶלֶת. אַרְבָּעָה רְשָׁמִים בְּאֹרֶךְ, וְאַרְבָּעָה רְשָׁמִים בְּרֹחַב - הַדֶּרֶךְ תִּזְדַּמֵּן לוֹ בְּטֹרַח רַב, וּבְסוֹף לְתוֹעַלְתּוֹ. וְסוֹד זֶה ז' מֵאוֹתִיּוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת, שֶׁבֵּין הַקְּטַנּוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת.
בלשון הזוהר
רְשִׁימָא חַד בְּאַרְכָּא, וּתְרֵין תְּרֵין בְּפוּתְיָא - מֵאָרְחָא, יִשְׁמַע מִלִּין בִּזְמַן קָרִיב, וְלֵית לֵיהּ בְּהוּ תּוֹעַלְתָּא. אַרְבַּע רְשִׁימִין בְּאַרְכָּא, וְד' רְשִׁימִין בְּפוּתְיָא - אָרְחָא אִזְדָּמַן לֵיהּ בְּטֹרַח סַגִּי, וּלְסוֹפָא לְתוֹעַלְתָּיה. וְרָזָא דָּא ז' מֵאַתְוָון אֶמְצָעִיִּין, דְּבֵין זְעִירִין וְרַבְרְבִין.
חמש רשימות קטנות - עצלות המונעת הליכה לדרך מוצלחת
חֲמִשָּׁה רְשָׁמִים קְטַנִּים בְּרֹחַב לְמַטָּה, וְאַרְבָּעָה בְּרֹחַב לְמַעְלָה, וְאַרְבָּעָה בְּאֹרֶךְ - נוֹחַ לוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַצְלָן הוּא. וְהַדֶּרֶךְ הָיְתָה מְתֻקֶּנֶת לְפָנָיו, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת. וְאִם יַעֲשֶׂה, יַצְלִיחַ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, אֲבָל אֵינוֹ עוֹשֶׂה, וְעַצְלָן הוּא. וְסוֹד זֶה ז' הַפְּשׁוּטָה.
בלשון הזוהר
חָמֵשׁ זְעִירִין רְשִׁימִין בְּפוּתְיָא לְתַתָּא, וְאַרְבַּע בְּפוּתְיָא לְעֵילָּא, וְאַרְבַּע בְּאַרְכָּא - נַיְיחָא לֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ, וְעַצְלָא אִיהוּ. וְאָרְחָא הֲוַת מְתַּתְקְנָא קָמֵיהּ, וְלָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד. וְאִי יַעֲבֹד, יִצְלַח בְּהַהוּא אָרְחָא, אֲבָל לָא עָבִיד לֵיהּ, וְעַצְלָא הֲוֵי. וְרָזָא דָּא ז' דְּאִיהִי פְּשׁוּטָה.
האצבע האמצעית - מחשבות שמסתלקות מפחד ואינן מתבצעות
בָּאֶצְבַּע הָאֶמְצָעִית - אֶצְבַּע זוֹ עוֹמֶדֶת לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא שֶׁחוֹשֵׁב. אִם שִׂרְטוּט אֶחָד עוֹמֵד בְּאֹרֶךְ, בֵּין שִׂרְטוּטֵי הָרֹחַב - זֶה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת, וְהֵן מִסְתַּלְּקוֹת מִמֶּנּוּ, וְיָרֵא וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, וְאוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה לֹא נַעֲשֵׂית כְּלָל.
בלשון הזוהר
בְּאֶצְבְּעָא דְּאֶמְצָעִיתָא - הַאי אֶצְבְּעָא קַיְּימָא, לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא הַהוּא דְּחָשִׁיב. אִי שִׂרְטוּטָא חֲדָא קַיְּימָא בְּאַרְכָּא, בֵּין שִׂרְטוּטֵי דְּפוּתְיָא - הַאי חָשַׁב מַחֲשָׁבִין, וְאִסְתַּלְּקָן מִנֵּיהּ, וְדָחִיל וְלָא עָבִיד, וְהַהִיא מַחֲשָׁבָה לָא אִתְעָבִיד כְּלָל.
שני שרטוטים לאורך - מחשבה חטופה המתבצעת מיד
אִם שְׁנֵי שִׂרְטוּטִים בְּאֹרֶךְ, הָעוֹמְדִים כְּשֶׁנִּמְתַּח הָעוֹר לְאָחוֹר. זֶה אֵין בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְפִי שָׁעָה וְנַעֲשֶׂה. וְלֹא מַחֲשָׁבָה שֶׁהִרְהֵר בָּהּ כְּלָל, אֶלָּא מַחֲשָׁבָה שֶׁהִיא בִּבְהִילוּת וּקְטַנָּה, אֲבָל הִרְהוּר וּמַחֲשָׁבָה לֹא.
בלשון הזוהר
אִי תְּרֵין שִׂרְטוּטִין בְּאַרְכָּא, דְּקַיְימִין כַּד אִתְפָּשַׁט מַשְׁכָא לַאֲחוֹרָא. הַאי לָאו בֵּיהּ מַחֲשָׁבִין, וְחָשִׁיב מַחֲשָׁבִין לְפוּם שַׁעֲתָא, וְאִתְעָבִיד. וְלָא מַחֲשָׁבָה דְּהִרְהֵר בֵּיהּ כְּלָל, אֶלָּא מַחֲשָׁבָה דְּאִיהוּ בִּבְהִילוּ וּזְעִירָא, אֲבָל הִרְהוּרָא וּמַחֲשָׁבָה לָא.
שלוש רשימות באורך - פיקחות ומחשבות טובות המתקיימות
וְאִם שְׁלֹשָׁה רְשָׁמִים בְּאֹרֶךְ, וּבְרֹחַב שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה, כְּשֶׁנִּמְתַּח הָעוֹר לְאָחוֹר. זֶה אָדָם פִּקֵּחַ, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת. וְכָל אוֹתָן הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵן לְצַד הקב"ה מִתְקַיְּמוֹת בְּיָדוֹ, וּמַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת אֵין כֵּן.
בלשון הזוהר
וְאִי תְּלַת רְשִׁימִין בְּאַרְכָּא, וּבְפוּתְיָא תְּרֵין אוֹ תְּלַת, כַּד אִתְפָּשַׁט מַשְׁכָא לַאֲחוֹרָא. הַאי אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִיהוּ פְּקִיחָא, וְחָשִׁיב מַחֲשָׁבִין. וְכָל אִינּוּן מַחֲשָׁבִין דְּאִינּוּן לִסְטַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקַיְּימָן בִּידֵיהּ, וּמַחֲשָׁבִין אַחֲרָנִין לָאו הָכִי.
ארבע או חמש רשימות - מחשבות רעות ואצלחה קצרת ימים
אִם אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה בְּאֹרֶךְ, בְּהִתְפַּשְּׁטוּת הָעוֹר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ - זֶה כְּשֶׁחָלִים עַל הָרֹחַב, בִּשְׁלֹשָׁה, אוֹ בְּאַרְבָּעָה, אוֹ מִשְּׁנַיִם וָהָלְאָה. זֶה אָדָם שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו לְהָרַע, וּמִתְפָּאֵר בָּהֶן. וּזְקָנוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו אֲדֻמּוֹת - חוֹשֵׁב רָע וּמִתְפָּאֵר בּוֹ. קְצַר יָמִים הוּא. פִּקֵּחַ הוּא. וּמַכְנִיעַ תָּמִיד אֶת מִדּוֹת הָרַע. מַצְלִיחַ. וּבְסוֹף יָמִים מְעַטִּים מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אִי אַרְבַּע אוֹ חֲמִשָּׁה בְּאַרְכָּא, בְּאִתְפְּשָׁטוּ דְּמַשְׁכָא כִּדְקָאמְרַן, (דָּא אִיהוּ) כַּד שָׁרָאן עַל פּוּתְיָא, בִּתְלַת, אוֹ בְּאַרְבַּע, אוֹ מִתְּרֵין וּלְהָלְאָה. דָּא בַּר נָשׁ דְּמַחֲשָׁבוֹי לְאַבְאָשָׁא, וְאִשְׁתָּבַח בְּהוּ. וְדִיקְנִה וּגְבִינֵי עֵינוֹי סוּמָקִין, מְחַשֵּׁב לְבִישׁ וְאִשְׁתָּבַּח בְּהוּ. קִצְרָא דְּיוֹמִין אִיהוּ. פְּקִיחָא אִיהוּ. וְאַכְנַע תָּדִיר לִמְכִילָן דְּבִישׁ. אַצְלַח. וּלְסוֹפָא דְּיוֹמִין זְעִירִין אִסְתַּלָּק מֵעָלְמָא.
רפואת התשובה בשרטוטים - שינוי הסימנים מזמן לזמן
רְפוּאָה לִתְשׁוּבָה זוֹ. אָז נִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה רְשָׁמִים, אוֹ אַרְבָּעָה, וְחָלִים עַל שְׁנַיִם. שְׁלֹשָׁה רְשָׁמִים אוֹ אַרְבָּעָה בְּאֹרֶךְ וְחָלִים עַל שְׁנַיִם בְּרֹחַב. שֶׁהֲרֵי כְּפִי מִנְהַג הָאָדָם, כָּךְ מִתְחַלְּפִים הַשִּׂרְטוּטִים מִזְּמַן לִזְמַן. וְסוֹד זֶה ׳הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם וְגוֹ'׳ (ישעיהו מ, כו), ׳מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
אַסְוָותָא לְהַאי תִּיּוּבְתָּא. כְּדֵין אִשְׁתְּכָחוּ תְּלַת רְשִׁימִין, אוֹ אַרְבַּע, וְשַׁרְיָין עַל תְּרֵין. תְּלַת רְשִׁימִין אוֹ ד' בְּאַרְכָּא וְשַׁרְיָין עַל תְּרֵין בְּפוּתְיָא. דְּהָא כְּפוּם מִנְהֲגָא דְּבַר נָשׁ, הָכִי מִתְחַלְּפֵי שִׂרְטוּטִין, מִזְּמַן לִזְמַן. וְרָזָא דָּא ׳הַמּוֹצִיא בְּמִסְפַּר צְבָאָם וְגוֹ'׳ (ישעיהו מ, כו), ׳מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ וְגוֹ'׳.
חילוף הכוכבים כחילוף מעשי האדם הפנימי בשרטוטיו
כְּשֵׁם שֶׁהקב"ה מַחֲלִיף חֲיָלוֹת וּזְמַנִּים בְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, יוֹם זֶה כָּךְ וּלְיוֹם אַחֵר כָּךְ - וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת עַרְבִית ׳וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים׳, כְּפִי חִלּוּף הַזְּמַנִּים כָּךְ הוּא מְסַדֵּר כּוֹכָבִים. כְּפִי הָאָדָם שֶׁבִּפְנִים כָּל מַעֲשָׂיו, כָּךְ נִרְאִים בָּרָקִיעַ הַזֶּה. וְכָךְ נִרְאֶה בָּעוֹר הַזֶּה שֶׁל הָאָדָם הַתַּחְתּוֹן. שֶׁהוּא רָקִיעַ - עוֹר הַמְכַסֶּה עַל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
כְּמָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְלָף חַיָּילִין וּזְמָנִין בְּכֹכְבֵי שְׁמַיָא, יוֹמָא דָּא כָּךְ, וּלְיוֹמָא אַחֲרָא כַּךְ - (וְדָא אִיהוּ דְּאָמְרִינָן בִּצְלוֹתָא דְּעַרְבִית ׳וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים׳, כְּפוּם דְּחִלּוּפָא דִּזְמַנִּים כָּךְ אִיהוּ מְסַדֵּר כּוֹכָבִים). כְּפוּם דְּאָדָם דִּלְגוֹ כָּל עוֹבָדוֹי, הָכִי אִתְחָזוּן בְּהַאי רְקִיעָא. וְהָכִי אִתְחָזֵי בְּהַאי מַשְׁכָא דְּהַאי אָדָם תַּתָּאָה. דְּאִיהוּ רְקִיעָא, עוֹר דְּחַפְיָא עַל כֹּלָּא.
התאמת השרטוטין לדין או לרחמים שבאדם הפנימי
כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל תִּשְׁמָעוּן. הזוה"ק מקדים כי כפי שהקב"ה מחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים בתולדות השמים, כן הוא בבניין כוחות וסדרי הנפשות של האדם הפנימי פועל וְהַכֹּל כְּפִיהפנימית גּוֹן הָאָדָםהאדם ה שֶׁבִּפְנִים, שֶׁזֶּה לִפְעָמִים עוֹמֵד בְּדִין,מצד חובת מעשיו, לִפְעָמִים בְּרַחֲמִיםמצד מעשיו הטובים. הפנימית המשקפת את מעשיו לטוב ולמוטב, כאותה הצורה - כְּאוֹתוֹ הַגּוֹן מַמָּשׁ נִרְאֶה. בַּחוּץ. לִפְעָמִיםשל דין, של רחמים. כְּגוֹן זֶה, וְלִפְעָמִים כְּגוֹן זֶה, כְּעֵין זֶה לְמַטָּה בָּאָדָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, לִפְעָמִים כְּגוֹן זֶה וְלִפְעָמִים כְּגוֹן זֶה. וְסוֹד זֶה אוֹת ז'שהיא כנגד האמה - האצבע הגדולה שביד ימין שֶׁנִּכְלֶלֶת בָּהּ אוֹת י'.העומדת כנגד חכמה.
בלשון הזוהר
וְכֹלָּא כְּפוּם גַּוְונָא דְּאָדָם דִּלְגוֹ, דְּהַאי לְזִמְנִין קָאִים בְּדִינָא, לְזִמְנִין בְּרַחֲמֵי, כְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ אַחְזֵי לְבַר. לְזִמְנִין כְּהַאי גַּוְונָא, וּלְזִמְנִין כְּהַאי גַּוְונָא כְּגַוְונָא דָּא לְתַתָּא בְּהַאי אָדָם, כְּמָה דְּאַמָרָן, לְזִמְנִין כְּהַאי גַּוְונָא, וּלְזִמְנִין כְּהַאי גַּוְונָא. וְרָזָא דָּא אָת ז' אִתְכְּלִיל בֵּיהּ אָת י'.
כקטן כגדול תשמעון - תולדות שרטוטי שתי האצבעות
וְסוֹדוֹת אֵלֶּה בָּאֶצְבָּעוֹת שבה חמש אצבעות המורים על חמשה חסדים וחמשה גבורות (תיקו"ז סו), שֶׁל הַיָּמִין, בַּקְּטַנָּה- זרת, וּבַגְּדוֹלָה.- אמה, וְסִימָןלדבר ׳כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן׳ (דברים א, יז) - אֵלּוּהֵם שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת בְּסוֹדוֹת והיינו כפי שמצד הפשט יש משמעות יחסית בין הקטן לגדול כן אף מצד הסוד יש ל'קטן' ולגדול' שבהנהגת 'היד', הוראת הנהגה שיש להשוותם בסדרי הדין כ"א לפני ענינו. אֵלֶּה, וְכָךְ הֵם בַּסּוֹדוֹת שֶׁלָּמַדְנוּ[נ"א- ואינם] שמוליד אדם בסוד נשמתו הפנימית מורים על מציאותו כדמיון תולדות השמים והארץ, מִן הָאָדוֹן, בְּסוֹדוֹת רַב יֵיסָא סָבָא. מִכָּאן וָהָלְאָה שִׂרְטוּטִיםאחר הסודות שיש באצבעות עצמן שהן מצד ה'אדם', ישנם גם אֲחֵרִים, הַנִּקְרָאִים כֻּלָּם, 'השרטוט' ענינו כתב וציור של ענין מופשט המתאר ומשרטט את סדרי וגבולות הכח המידה והתכונה בכל אחד מן האצבעות לפי ענין השייך לו, וכלל כל השרטוטים תּוֹלָדוֹת, וְהֵם תּוֹלְדוֹת משרטטים לא רק את שעבר אלא אף כח המעשה העתידי הגנוז בו, ולפ"ז את תולדותיו שייצאו ממנו, אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּבוענין זה של תולדות אדם מקביל מצד יצירתו לתולדות השמים על פי כל חוקיהם שגזרה חכמתו יתברך ׳תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית ב, ד), וַהֲרֵי נֶאֱמַר אף שהיה מקום לשאול שהרי לשמים אין תולדות, נתבאר בכאן שכפי אשר ניתן לדעת מראש את תנועת גרמי השמים וכדו' אף קודם לכן, כן ניתן לדעת את סדרי תנועתו וכוחותיו של אדם אף קודם שארעו שֶׁהַכֹּל סוֹד זֶה. כְּעֵין זֶה תּוֹלְדוֹת אָדָם, בְּכָל אוֹתָם הַדִּיּוּקְנִים שֶׁל הַפָּנִים, וּבְכָל אוֹתָםמצח, גבות, עיניים, אף ופה, שֶׁאָמַרְנוּ. וּבְאֵלּוּ תּוֹלְדוֹת שֶׁל שִׂרְטוּטֵי הַיָּדַיִם, הַנִּרְאִים בְּסוֹדוֹת פְּנִימִיִּים, כָּרָאוּי. ׳זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם׳ - לַשִּׂרְטוּטִים, סִימָן זר"ה פס"ץ. סוֹדוֹת לְחַכְמֵי לֵב, רזהס"ף, חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת בַּחֲמִשָּׁה שְׁעָרִים, לָדַעַת חָכְמָה בְּתוּשִׁיָּה.
בלשון הזוהר
וְרָזִין אִלֵּין בְּאֶצְבְּעָן דִּימִינָא, בִּזְעֵירָא וּבְרַבְרְבָא. וְסִימָן ׳כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל תִּשְׁמָעוּן׳ (דברים א, יז) - אֵלּוּ תְּרֵין אֶצְבְּעָן בְּרָזִין אִלֵּין, וְהָכִי אִינּוּן בְּרָזִין דְּאוֹלִיפְנָא מִנֵּיהּ דְּמֹר, (ולא אינון) בְּרָזֵי דְּרַב יֵיסָא סָבָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה שִׂרְטוּטִין אַחֲרָנִין, דְּאִקְרוּן כֻּלְּהוּ תוֹלְדוֹת, וְאִינּוּן תוֹלְדוֹת אָדָם, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית ב, ד), וְהָא אִתְּמַר דְּכֹלָּא רָזָא דָּא. כְּגַוְונָא דָּא תוֹלְדוֹת אָדָם, בְּכָל אִינּוּן דִּיּוּקְנִין דְּאַנְפִּין, וּבְכָל אִינּוּן דְּקָאָמַרָן. וּבְאִלֵּין תוֹלְדוֹת דְּשִׂרְטוּטֵי יְדִין, דְּאִתְחַזְיָין בְּרָזִין פְּנִימָאִין, כְּמָה דְּאִתְחָזֵי. ׳זֶה סֵפֶר תוֹלְדוֹת אָדָם׳, לְשִׂרְטוּטִין, סִימָן זר"ה פס"ץ. רָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא, רזהס"ף, חָמֵשׁ אַתְוָון, בְּחָמֵשׁ תַּרְעִין, לְמִנְדַּע חָכְמָה בְּסוּכְלְתָנוּ.
השער הראשון - שרטוטי היד הימנית בסימן ה"ר
הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן, ר'. בַּיָּד יֵשׁ שִׂרְטוּטִים דַּקִּים, וְשִׂרְטוּטִים גְּדוֹלִים. וְכֻלָּם מִתְעָרְבִים זֶה עִם זֶה. שִׂרְטוּטִים גְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בַּיָּד, כְּשֶׁהֵם שְׁנַיִם בְּאֹרֶךְ וּשְׁנַיִם בְּרֹחַב, וַאֲחוּזִים זֶה בָּזֶה - זֶה בְּסוֹד אוֹת ה', וּבְסוֹד אוֹת ר', וְדוֹחֶה אֶת אוֹת ז', וְנוֹטֵל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה. בְּרֹחַב נוֹטֵל ה', בְּאֹרֶךְ נוֹטֵל ר', וְסִימָנוֹ ה"ר.
בלשון הזוהר
תַּרְעָא קַדְמָאָה, ר'. בִּידָא אִית שִׂרְטוּטִין דְּקִיקִין, וְשִׂרְטוּטִין רַבְרְבִין. וְכֻלְּהוּ מִתְעָרְבֵי דָּא עִם דָּא. שִׂרְטוּטִין רַבְרְבִין דְּאִית בִּידָא, כַּד אִינּוּן תְּרֵין בְּאַרְכָּא, וּתְרֵין בְּפוּתְיָא, וְאָחִידוּ דָּא בְּדָא, דָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת ה', וּבְרָזָא דְּאָת ר' וְדָחֵי לְאָת ז', וְנָטִיל אִלֵּין תְּרֵין אַתְוָון. בְּפוּתְיָא נָטִיל ה', בְּאַרְכָּא נָטִיל ר', וְסִימָן דִּילֵיהּ ה"ר.
הבדל ימין ושמאל בשרטוטים הזעירים - הרז בימין בלבד
זֶה יֵשׁ לוֹ בְּיַד שְׂמֹאל כְּעֵין זֶה בְּאוֹתָם הַשִּׂרְטוּטִים הַגְּדוֹלִים. אֲבָל אוֹתָם הַשִּׂרְטוּטִים הַקְּטַנִּים שֶׁנּוֹטֶלֶת הַיָּמִין, אֵין נוֹטֶלֶת הַשְּׂמֹאל. שֶׁהַיָּמִין נוֹטֶלֶת שִׂרְטוּט דַּק אֶחָד לְמַעְלָה בְּאֹרֶךְ, וְשִׂרְטוּט דַּק אֶחָד לְמַטָּה, הָאָחוּז בֵּין אוֹתָם שְׁנֵי הַשִּׂרְטוּטִים הַגְּדוֹלִים. בְּרֹחַב יֵשׁ שִׂרְטוּט דַּק אֶחָד, הָאָחוּז לְמַטָּה בְּאוֹתָם שְׁנַיִם הַחָלִים עָלָיו. וּבִשְׂמֹאל אֵין כֵּן, וְסוֹדוֹ הוּא בְּיָמִין וְלֹא בִּשְׂמֹאל.
בלשון הזוהר
דָּא אִית לֵיהּ בִּידָא שְׂמָאלָא כְּהַאי גַּוְונָא בְּאִלֵּין שִׂרְטוּטִין רַבְרְבִין. אֲבָל אִינּוּן שִׂרְטוּטִין זְעִירִין דְּנָטְלָא יְמִינָא, לָא נָטְלָא שְׂמָאלָא. דִּימִינָא נָטְלָא, חַד שִׂרְטוּטָא דָּקִיק לְעֵילָּא בְּאַרְכָּא, וְחַד שִׂרְטוּטָא דָּקִיק לְתַתָּא, דְּאָחִיד בֵּין אִינּוּן תְּרֵין שִׂרְטוּטִין רַבְרְבָן. בְּפוּתְיָא אִית חַד שִׂרְטוּטָא דָּקִיק, דְּאָחִיד לְתַתָּא בְּאִינּוּן תְּרֵין דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ. וּבִשְׂמָאלָא לָאו הָכִי, וְרָזָא דִּילֵיהּ אִיהוּ בִּימִינָא, וְלָאו בִּשְׂמָאלָא.
תאב בבית ובדרך - הצלחה בתורה וזריזות בממון
זֶה אָדָם שֶׁלִּפְעָמִים מִתְאַוֶּה לַבַּיִת, וְלִפְעָמִים לַדֶּרֶךְ - זֶה אֵין לִבּוֹ שׁוֹקֵט לֹא בָּזֶה וְלֹא בָּזֶה. כְּשֶׁהוּא בַּבַּיִת מִתְאַוֶּה לַדֶּרֶךְ, וּכְשֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ מִתְאַוֶּה לַבַּיִת. מַצְלִיחַ תָּמִיד בַּדֶּרֶךְ, וְלִפְעָמִים בַּבַּיִת. זֶה מַצְלִיחַ בַּתּוֹרָה וּבְסוֹדוֹת הַתּוֹרָה אִם מִשְׁתַּדֵּל בָּהֶם. זֶה רוֹאֶה בְּשׂוֹנְאָיו, תּוֹעֶלֶת לָרַבִּים בּוֹ. עַצְלָן הוּא בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם. אִם מִתְעוֹרֵר, מִתְעוֹרְרִים לְהֵיטִיב לוֹ מִלְמַעְלָה. זוֹכֶה בִּדְבָרָיו. זֶה נֶחְמָד וּמְפַזֵּר מָמוֹן. טוֹב עַיִן הוּא. תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת. יוֹרֵד וְעוֹלֶה בְּמָמוֹן.
בלשון הזוהר
הַאי אִיהוּ בַּר נָשׁ, דִּלְזִמְנִין תָּאִיב בְּבֵיתָא, וּלְזִמְנִין בְּאָרְחָא, דָּא לָא שָׁכִיךְ לִבֵּיהּ בְּהַאי וּבְהַאי. כַּד אִיהוּ בְּבֵיתָא תָּאִיב בְּאָרְחָא, וְכַד אִיהוּ בְּאָרְחָא, תָּאִיב בְּבֵיתָא. אַצְלַח תָּדִיר בְּאָרְחָא, וּלְזִמְנִין בְּבֵיתָא. דָּא אַצְלַח בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְרָזֵי דְּאוֹרַיְיתָא אִי אִשְׁתְּדַל בְּהוּ. הַאי חָמֵי בְּשַׂנְאוֹי, תּוֹעַלְתָּא לְסַגִּיאִין בֵּיהּ. עַצְלָא אִיהוּ בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא. אִי אִתְּעַר, אִתְּעָרוּן לְאוֹטָבָא לֵיהּ מִלְּעֵילָּא. זָכֵי בְּמִלּוֹי. דָּא אִיהוּ חֲמִידָא וּמְפַזֵּר מָמוֹנָא. טָב עֵינָא אִיהוּ. צְלוֹתֵיהּ אִשְׁתְּמַע. נָחִית וְסָלִיק בְּמָמוֹנָא.
שבירת הלב לפני הקב"ה - חיבור אות ה' עם ר' בשרטוטים
זֶהוּ שֶׁלִּפְעָמִים לִבּוֹ נִשְׁבָּר כְּלַפֵּי רִבּוֹנוֹ. וְאָז נִמְצָאִים שְׁלֹשָׁה שִׂרְטוּטִים קְטַנִּים, הָעוֹבְרִים בְּאוֹתוֹ שִׂרְטוּט דַּק שֶׁנּוֹסַף עַל אוֹתָם שְׁנַיִם שֶׁל הָרֹחַב, וְסוֹד זֶה ה' הַמִּתְחַבֶּרֶת עִם ר'. זֶה הַדֶּרֶךְ, זֶה הַבַּיִת. זֶה שִׂמְחָה, זֶה עֲצִיבוּת, זֶה תוֹעֶלֶת, זֶה עַצְלוּת, זֶה טוֹב עַיִן, זֶה חָמְדָן וּמְפַזֵּר מָמוֹן. זֶה שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבָּר וְשָׁב אֶל רִבּוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
דָּא אִיהוּ דִּלְזִמְנִין מִתְּבַּר לִבֵּיהּ לְגַבֵּיהּ מָארֵיהּ. וּכְדֵין אִשְׁתְּכָחוּ תְּלַת שִׂרְטוּטִין זְעִירִין, דִּמְעַבְּרָן בְּהַהוּא שִׂרְטוּטָא דָּקִיק, דְּאִתּוֹסָף עַל אִינּוּן תְּרֵין דְּפוּתְיָא, וְרָזָא דָּא ה' דְּמִתְחַבְּרָא עם ר'. דָּא אָרְחָא, דָּא בֵּיתָא. דָּא חֶדְוָה, דָּא עֲצִיבוּ, דָּא תּוֹעַלְתָּא, דָּא עַצְלָא, דָּא טָב עֵינָא, דָּא חֲמִידָא, וּמְפַזֵּר מָמוֹנָא. דָּא מִתְּבַּר לִבֵּיהּ, וְתָב לְמָארֵיהּ.
השער השני - שלושה שרטוטים כסימן פסול בזרע
הַשַּׁעַר הַשֵּׁנִי, ז'. בַּיָּמִין, בְּבֵית הַקִּבּוּל שֶׁל הַכַּף, רְשָׁמִים מְצוּיִים, כְּשֶׁנִּמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה שִׂרְטוּטִים גְּדוֹלִים בְּרֹחַב, וּשְׁנַיִם גְּדוֹלִים בְּאֹרֶךְ, וְאֶחָד מֵאוֹתָם שֶׁל הָאֹרֶךְ אָחוּז בְּאוֹתָם שְׁנַיִם שֶׁל הָרֹחַב, וְאֶחָד אַחֵר אֵינוֹ אָחוּז בָּהֶם. לָזֶה יֵשׁ פְּסוּל בְּזַרְעוֹ, מִצַּד אָבִיו אוֹ מִצַּד אִמּוֹ.
בלשון הזוהר
תַּרְעָא תִּנְיָינָא, ז'. בִּימִינָא, בְּקַסְטִירוּ דְּקוֹלְטָא, רְשִׁימִין שְׁכִיחֵי, כַּד אִשְׁתְּכָחוּ תְּלַת שִׂרְטוּטִין רַבְרְבִין בְּפוּתְיָא, וּתְרֵין רַבְרְבִין בְּאַרְכָּא, וְחַד מֵאִינּוּן דְּאָרְכָּא, אָחִיד בְּאִינּוּן תְּרֵין דְּפוּתְיָא, וְחַד אַחֲרָא לָא אָחִיד בְּהוּ. הַאי אִית פַּסְלוּ בְּזַרְעֵיהּ, מִסִּטְרָא דַּאֲבוֹי, אוֹ מִסִּטְרָא דְּאִמֵּיהּ.
מתקן מעשיו כלפי חוץ - לב שאינו כן פנימה
וְאָז נִמְצָאִים לְמַטָּה מֵאוֹתָם שְׁלֹשָׁה שִׂרְטוּטִים שֶׁל הָרֹחַב, שְׁנֵי שִׂרְטוּטִים דַּקִּים, הָאֲחוּזִים בָּהֶם לְמַטָּה. זֶה אָדָם הַמְתַקֵּן מַעֲשָׂיו לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, וְלִבּוֹ אֵינוֹ אֱמֶת. וּבִזְמַן שֶׁמַּזְקִין, חוֹזֵר לְהִתְתַּקֵּן. אָז נִמְצָאִים אוֹתָם שְׁנֵי הַשִּׂרְטוּטִים בְּאֹרֶךְ, אֲחוּזִים בְּאוֹתָם שֶׁל הָרֹחַב, זֶה עִם זֶה. וּשְׁנַיִם אֲחֵרִים עִמָּהֶם בָּאֶמְצַע, דַּקִּים, וְזֶה בְּאֹרֶךְ. וּשְׁלֹשָׁה דַּקִּים בְּרֹחַב, וְסוֹד זֶה ז' הַמִּתְחַבֶּרֶת בְּאוֹת ר'.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין מִשְׁתַּכְּחֵי לְתַתָּא מֵאִינּוּן תְּלַת שִׂרְטוּטִין דְּפוּתְיָא, תְּרֵין שִׂרְטוּטִין דְּקִיקִין, דַּאֲחִידָן בְּהוּ לְתַתָּא. הַאי אִיהוּ בַּר נָשׁ, מְתַקֵּן עוֹבָדוֹי, קָמֵי בְּנֵי נָשָׁא, וְלִבֵּיהּ לָא קְשׁוֹט. וּלְזִמְנָא דְּסִיב, אַהְדָּר לְאִתְתַּקְנָא. כְּדֵין אִשְׁתְּכָחוּ אִינּוּן תְּרֵין שִׂרְטוּטִין בְּאָרְכָא, אֲחִידָן בְּאִינוּן דְּפוּתְיָא, דָא עִם דָא. וּתְרֵין אַחֲרָנִין עִמְהוֹן בְּאֶמְצָעִיתָא, דְּקִיקִין, וְדָא בְּאַרְכָּא. וּתְלַת דְּקִיקִין בְּפוּתְיָא, וְרָזָא דָּא ז' דְּמִתְחַבְּרָא בְּאָת ר'.
תשובת הזקנה - תיקון השרטוט אך הפסול נותר זמן
וּכְשֶׁהוּא מַזְקִין וְשָׁב כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, מִתְתַּקֵּן הוּא בְּסוֹד אוֹת ר', וּמִתְחַבֵּר בְּאוֹת ז'. לְאַחַר מִכֵּן, כְּשֶׁזֶּה מִתְתַּקֵּן, הוּא תָּמִיד בְּלַחַשׁ, וְכָל מַעֲשָׂיו בְּלַחַשׁ. אֲבָל אֵינוֹ עוֹמֵד בְּקִיּוּם כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַפְּסוּל עֲדַיִן לֹא נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ. (מִכָּאן לָמַדְנוּ: מִי שֶׁפָּסַל אֶת זַרְעוֹ, עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לֹא נִתְיָאֵשׁ אוֹתוֹ הַפְּסוּל מִלְּהִתְנוֹעֵעַ. מִשּׁוּם כָּךְ שָׁנִינוּ: אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁפָּסַל אֶת זַרְעוֹ וְלֹא חָשַׁשׁ לִכְבוֹד רִבּוֹנוֹ - פּוֹסֵל אֶת זַרְעוֹ וַדַּאי.)
בלשון הזוהר
וְכַד אִיהוּ סִיב וְתָב כִּדְקָאמְרַן, אִתְתָּקַּן אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת ר', וְאִתְחֲבָּר בְּאָת ז'. לְבָתַר כַּד הַאי אִתְתָּקַּן, אִיהוּ תָּדִיר בִּלְחִישׁוּ, וְכָל עוֹבָדוֹי בִּלְחִישׁוּ. אֲבָל לָאו אִיהוּ בְּקִיּוּמָא כַּדְקָא חֲזִי בְּגִין דְּהַהוּא פַּסְלוּ, עַד לָא אִתְיָיאָשָׁא בֵּיהּ. (מכאן אוליפנא מאן דפסיל זרעיה עד תלת דרין לא אתייאשא ההוא פסילו מלכשכשא. בגין כך תנינן ווי ליה לההוא בר נש דפסל זרעיה ולא חייש ליקרא דמאריה - פסיל זרעיה ודאי.)
לאחר יאוש הפסול - הצלחה בתורה ולבסוף בממון
וּלְאַחַר שֶׁנִּתְיָאֵשׁ אוֹתוֹ הַפְּסוּל, אָז נִמְצָאִים שִׂרְטוּטִים בְּיַד יָמִין, אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. אַרְבָּעָה בְּאֹרֶךְ, חֲמִשָּׁה בְּרֹחַב. וְסוֹד זֶה ז' הַמִּתְחַבֶּרֶת בְּאוֹת ה'. זֶה לִפְעָמִים מַצְלִיחַ, לִפְעָמִים אֵינוֹ מַצְלִיחַ. מַצְלִיחַ בַּתּוֹרָה, וּבְסוֹף יָמָיו מַצְלִיחַ אֲפִלּוּ בְּמָמוֹן. הַשַּׁעַר הַשְּׁלִישִׁי, ה'. בַּיָּמִין, כְּשֶׁנִּמְצְאוּ חֲמִשָּׁה שִׂרְטוּטִים בְּרֹחַב, וּשְׁלֹשָׁה בְּאֹרֶךְ, וְנִמְצָא אוֹתוֹ הַשִּׂרְטוּט הָאֶמְצָעִי מֵאוֹתָם הַשְּׁלֹשָׁה - זֶה בְּסוֹד אוֹת ה', וְנִסְמָךְ עַל אוֹת ס'.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר דְּאִתְיָיאָשָׁא, הַהוּא פְּסִילוּ, כְּדֵין אִשְׁתְּכָחוּ שִׂרְטוּטִין בִּידָא יְמִינָא, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ. אַרְבַּע בְּאַרְכָּא, חָמֵשׁ בְּפוּתְיָא. וְרָזָא דָּא ז', וְאִתְחֲבָּר בְּאָת ה'. הַאי לְזִמְנִין אַצְלַח, לְזִמְנִין לָא אַצְלַח. אַצְלַח בְּאוֹרַיְיתָא, וּלְסוֹף יוֹמוֹי, אַצְלַח אֲפִילּוּ בְּמָמוֹנָא. תַּרְעָא תְּלִיתָאָה, ה'. בִּימִינָא, כַּד אִשְׁתְּכָחוּ חָמֵשׁ שִׂרְטוּטִין בְּפוּתְיָא, וּתְלַת בְּאַרְכָּא, וְאִשְׁתְּכַח הַהוּא שִׂרְטוּטָא דְּאֶמְצָעִיתָא מֵאִינּוּן תְּלַת, דָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת ה', וְאִסְתְּמִיךְ בְּאוֹת ס'.
עצבות וקמצנות בבית - הצלחה במעשי עולם ואמונה חלקית
בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ הַשִּׂרְטוּט הָאֶמְצָעִי, הַנִּכְנָס וְאוֹחֵז בְּתוֹךְ אוֹתָם חֲמִשָּׁה הַשִּׂרְטוּטִים שֶׁל הָרֹחַב - זֶה אָדָם עָצֵב וְרוֹגֵז בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּבְתוֹךְ בְּנֵי אָדָם אֵין כֵּן. קַמְצָן הוּא בְּבֵיתוֹ, וְרוֹגֵז וְרָעֵב, וְלִפְעָמִים לֹא. מִחוּץ לְבֵיתוֹ אֵין כֵּן. מַצְלִיחַ בְּמַעֲשֵׂי הָעוֹלָם. כְּשֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, מִסְתַּכֵּל מְעַט וְחוֹזֵר מִמֶּנָּה. נֶאֱמָן הוּא, אֲבָל לֹא כָּל הַזְּמַן. וְאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, מַרְאֶה גּוֹן אֱמֶת, וְלֹא אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת. בַּדִּין יַצְלִיחַ. נֶאֱמָן הוּא בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה - זֶה בְּסוֹד אוֹת ה', וּמִתְחַבֵּר בְּאוֹת ס'.
בלשון הזוהר
בְּזִמְנָא דְּאִשְׁתְּכַח הַהוּא שִׂרְטוּטָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּעָאל וְאָחִיד גּוֹ אִינּוּן חָמֵשׁ שִׂרְטוּטִין דְּפוּתְיָא, דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ עָצִיב וְרָגִיז גּוֹ בֵּיתֵיהּ, וּבְגוֹ בְּנֵי נָשָׁא לָאו הָכִי. קַמְצָן אִיהוּ בְּבֵיתֵיהּ, וְרָגִיז וְכָפִין, וּלְזִמְנִין לָא. לְבַר מִבֵּיתֵיהּ לָאו הָכִי. אַצְלַח בְּעוֹבְדֵי עָלְמָא. כַּד אִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא אִסְתַּכִּיל זְעֵיר וְאִתְהַדָּר בָּהּ. מְהֵימָנָא אִיהוּ, אֲבָל לָאו כָּל זִמְנָא. וְהַהוּא זִמְנָא דְּלָאו מְהֵימָנָא, אַחְזֵי גּוָון קְשׁוֹט, וְלָא קְשׁוֹט בִּשְׁלִימוּ. בְּדִינָא יִצְלַח. מְהֵימָנָא אִיהוּ בְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, דָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת ה', וְאִתְחֲבָּר בְּאָת ס'.
שמח בביתו ונראה עצוב כלפי חוץ
וְאִם אַרְבָּעָה שִׂרְטוּטִים בְּרֹחַב, וַחֲמִשָּׁה בְּאֹרֶךְ, וּשְׁנַיִם מֵאוֹתָם שֶׁל הָאֹרֶךְ נִכְנָסִים בְּתוֹךְ אוֹתָם הָאַרְבָּעָה - זֶה אָדָם שָׂמֵחַ בְּבֵיתוֹ, וְנִרְאֶה עָצֵב לֵב כְּלַפֵּי חוּץ, וְאֵין זֶה כֵּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמְּדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, מַרְאֶה שִׂמְחָה וּמְכַוֵּן בִּדְבָרָיו.
בלשון הזוהר
וְאִי אַרְבַּע שִׂרְטוּטִין בְּפוּתְיָא, וְחָמֵשׁ בְּאַרְכָּא, תְּרֵין מֵאִינּוּן דְּאָרְכָּא, עָאלִין גּוֹ אִינּוּן אַרְבַּע, דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ חַדֵּי בְּבֵיתֵיהּ, וְאִתְחַזֵּי עָצִיב לִבָּא לְבַר, וְלָאו הָכִי דְּכֵיוָן דְּמַלִּיל עִם בְּנֵי נָשָׁא, אַחְזֵי חֵדוּ וְאִתְכְּוָון בְּמִלּוֹי.
רושם עגול עם שערות - הסימן הנקרא ריש נשרא
שְׁלֹשָׁה שִׂרְטוּטִים קְטַנִּים נִכְנָסִים בְּתוֹךְ אוֹתָם שֶׁל הָאֹרֶךְ - לָזֶה יֵשׁ רֶשֶׁם שָׁחֹר אֶחָד בְּגוּפוֹ, וְשָׁלֹשׁ שְׂעָרוֹת תְּלוּיוֹת בְּאוֹתוֹ הָרֶשֶׁם, וְאוֹתוֹ הָרֶשֶׁם הוּא כְּעִגּוּל, וְשֶׁבֶר (חַבּוּרָה) בְּרֹאשׁוֹ. וּלְרֶשֶׁם זֶה קוֹרְאִים לוֹ חַכְמֵי הַלֵּב, הַיּוֹדְעִים סוֹדוֹת אֵלֶּה, רֹאשׁ נֶשֶׁר. רֶשֶׁם זֶה נִרְאֶה לִפְעָמִים בֵּין כְּתֵפָיו. וְלִפְעָמִים בִּזְרוֹעַ יָמִין. וְלִפְעָמִים עַל יַד יָמִין בְּאֶצְבְּעוֹתָיו.
בלשון הזוהר
תְּלַת שִׂרְטוּטִין זְעִירִין עָאלִין גּוֹ אִינּוּן דְּאָרְכָּא, דָּא אִית לֵיהּ חַד רְשִׁימוּ אוּכָם בְּגוּפֵיהּ, וּתְלַת שַׂעֲרִין תַּלְיָין בְּהַהוּא רְשִׁימוּ, וְהַהוּא רְשִׁימוּ אִיהוּ כְּעִגּוּלָא, וְחַד תְּבִירָא (חבורא) בְּרֵישֵׁיהּ. וּלְהַאי רְשִׁימָא, קָרָאן לֵיהּ חַכִּימֵי לִבָּא, דְּיַדְעִין רָזִין אִלֵּין, רֵישׁ נִשְׁרָא. רְשִׁימוּ דָּא, אִתְחָזֵי לְזִמְנִין, בֵּין כִּתְפוֹי. וּלְזִמְנִין, בִּדְרוֹעָא יְמִינָא. וּלְזִמְנִין, עַל יְדָא יְמִינָא בְּאֶצְבְּעוֹי.
ריש נשרא הישר או ההפוך - עושר וכבוד או בזקנה
אִם רֶשֶׁם זֶה שֶׁל רֹאשׁ נֶשֶׁר הוּא בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה בְּתִקּוּנָיו - יַעֲלֶה לְעֹשֶׁר וּלְכָבוֹד. וְאִם אוֹתוֹ רֹאשׁ נֶשֶׁר הָפוּךְ לְאָחוֹר - יִזְכֶּה לְבָנִים לִפְעָמִים. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מַזְקִין, יִזְכֶּה לְעֹשֶׁר יוֹתֵר, וּלְכָבוֹד רַב, יוֹתֵר מִימֵי עֲלוּמָיו, וְיַצְלִיחַ בַּתּוֹרָה אִם יִשְׁתַּדֵּל בָּהּ. רֹאשׁ נֶשֶׁר זֶה נִרְאֶה לִפְעָמִים שָׁחֹר, וְלִפְעָמִים גּוֹן שֶׁאֵינוֹ אָדֹם מְעַט, שֶׁלֹּא נִצְטַבַּע כָּל כָּךְ. לִפְעָמִים בִּשְׂעָרוֹת, לִפְעָמִים חָלָק - וְהַכֹּל סִימָן אֶחָד הוּא, וּבְדִין אֶחָד נִדּוֹן.
בלשון הזוהר
אִי רְשִׁימָא דָּא רֵישׁ נִשְׁרָא, אִיהוּ בְּאֹרַח מֵישָׁר בְּתִיקוּנוֹי, יִסְתַּלַּק לְעוּתְרָא וְלִיקָרָא. וְאִי הַהוּא רֵישׁ נִשְׁרָא אִתְהַפַּךְ לַאֲחוֹרָא, יִזְכֶּה לְבֵנִין לְזִמְנִין. אֲבָל כַּד אִיהוּ סִיב, יִזְכֶּה לְעוּתְרָא יַתִּיר, וְלִיקָר סַגְיָא, יַתִּיר מֵעוּלְמוֹי, וְיַצְלַח בְּאוֹרַיְיתָא, אִי אִשְׁתַּדַּל בָּהּ. רֵישׁ נִשְׁרָא דָּא, אִתְחָזֵי לְזִמְנִין אוּכָמָא, וּלְזִמְנִין גּוָון דְּלָא סוּמָק זְעֵיר, דְּלָא אִצְטְבַּע כָּל כַּךְ. לְזִמְנִין בְּשַׂעֲרִין לְזִמְנִין שְׁעִיעַ - וְכֹלָּא חַד סִימָנָא אִיהוּ, וּבְחַד דִּינָא אִתְדָּן.
סימן האדמומיות הנהירה - שוכב בנידה ולא שב
וְאִם אוֹתוֹ הַגּוֹן הָאָדֹם נִצְטַבַּע יוֹתֵר, וְעוֹמֵד בְּגוֹנוֹ - זְמַן קָצָר הוּא שֶׁנִּצְטַבַּע, מִשּׁוּם שֶׁגְּוָנִים אֵלֶּה לִפְעָמִים עוֹמְדִים בְּהִירִים, וְלִפְעָמִים חֲשׁוּכִים. וְאִם נִצְטַבַּע אוֹתוֹ הָאָדֹם וְהוּא בָּהִיר, אָז יֵשׁ בְּיַד שְׂמֹאל שְׁלֹשָׁה שִׂרְטוּטִים בְּאֹרֶךְ, וּשְׁלֹשָׁה בְּרֹחַב, וְאֶחָד דַּק עַל אוֹתָם שֶׁל הָרֹחַב, וְאֶחָד דַּק עַל אוֹתָם שֶׁל הָאֹרֶךְ. וּבְיַד יָמִין נוֹסָף אֶחָד בְּרֹחַב בִּלְבַד. זֶה אָדָם שׁוֹכֵב עִם נִדָּה, וְלֹא שָׁב מִמֶּנָּה אֶל רִבּוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
וְאִי הַהוּא גּוָון סוּמָק אִצְטְבַּע יַתִּיר, וְקָאִים בִּגְוָונֵיהּ, זְמַן זְעֵיר הוּא דְּאִצְטְבַע, בְּגִין דְּאִלֵּין גַּוְונִין, לְזִמְנִין קַיְימִין נְהִירִין, וּלְזִמְנִין חֲשׁוּכִין. וְאִי אִצְטְבַּע הַהוּא סוּמָק וְנָהִיר, כְּדֵין אִית בִּידָא שְׂמָאלָא, תְּלַת שִׂרְטוּטִין בְּאַרְכָּא, וּתְלַת בְּפוּתְיָא, וְחַד דָּקִיק עַל אִינּוּן דְּפוּתְיָא, וְחַד דָּקִיק עַל אִינּוּן דְּאָרְכָּא. וּבִידָא יְמִינָא אִתּוֹסָף חַד בְּפוּתְיָא בִּלְחוֹדוֹי. הַאי בַּר נָשׁ שָׁכִיב בְּנִּדָּה, וְלָא תָּב מִינֵּהּ לְמָארֵיהּ.
תשובה משכיבת נידה - חיבור אות ה' באות ץ'
וּכְשֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, נִשְׁאֲרוּ אוֹתָם הַשִּׂרְטוּטִים בְּיַד שְׂמֹאל, וְאוֹתוֹ שֶׁנּוֹסַף בְּיָמִין סָר מִמֶּנּוּ, וְסָר אוֹתוֹ הָאֹדֶם, שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה בָּהִיר כָּל כָּךְ מִמֶּנּוּ. וְלִפְעָמִים אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁב, לֹא סָר מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ הָאֹדֶם עַד זְמַן. זֶה בְּסוֹד אוֹת ה', וְסָרָה אוֹת ס', וְנִכְנֶסֶת תַּחְתֶּיהָ אוֹת ץ', וּמִתְחַבֶּרֶת אוֹת ה' בְּאוֹת ץ'. זֶה צָרִיךְ תִּקּוּן לְנַפְשׁוֹ בִּבְהִילוּת. חֲכַם לֵב הָרוֹאֶה אוֹתוֹ - חוֹבָה עָלָיו לוֹמַר לוֹ: לֵךְ רַפֵּא אֶת נַפְשְׁךָ.
בלשון הזוהר
וְכַד תָּב בִּתְיוּבְתָּא, אִשְׁתָּאָרוּ אִינּוּן שִׂרְטוּטִין בִּידָא שְׂמָאלָא, וְהַהוּא דְּאִתּוֹסָף בִּימִינָא, אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ, וְאִתְעָדֵי הַהוּא סוּמָקָא, דְּלָא אִתְחָזֵי נָהִיר כָּל כַּךְ מִנֵּיהּ. וּלְזִמְנִין דְּאַף עַל גַּב דְּתָב, לָא אַעְדִּיוּ מִנִּיהּ הַהוּא סוּמָקָא, עַד זְמַן. הַאי אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת ה', וְאִתְעָדֵי אָת ס', וְעָאל תְּחוֹתוֹי אָת ץ', וְאִתְחֲבָּר אָת ה' בְּאָת ץ'. הַאי בָּעֵי תִּקּוּנָא לְנַפְשֵׁיהּ בִּבְהִילוּ. חַכִּימָא דְּלִבָּא דְּחָמֵי לֵיהּ, חוֹבָתָא אִית עָלֵיהּ, לוֹמַר לֵיהּ זִיל אַסֵּי לְנַפְשָׁךְ.
תאוות בצע או ניאוף - ברזא דאות ה' לבדה
וְאִם שְׁלֹשָׁה שִׂרְטוּטִים בְּאֹרֶךְ, וְאֶחָד בְּרֹחַב - זֶה בְּסוֹד אוֹת ה' בִּלְבַד. וְלִפְעָמִים מִתְחַבֵּר בְּסוֹד אוֹת ז'. זֶה אָדָם הַתָּאֵב אַחַר בִּצְעֵי הָעוֹלָם. וְאִם לֹא, רוֹדֵף אַחַר נָשִׁים, וְתַאֲוָתוֹ נִאוּפִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁתָּאֵב לְבִצְעֵי הָעוֹלָם, זֶה אֵינוֹ סָר מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. עֵינָיו שְׁקוּעוֹת וּמְדַבֵּר בָּהֶן.
בלשון הזוהר
וְאִי תְּלַת שִׂרְטוּטִין בְּאַרְכָּא, וְחַד בְּפוּתְיָא, דָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת ה' בִּלְחוֹדֵיהּ. וּלְזִמְנִין אִתְחַבַּר בְּרָזָא דְּאָת ז'. הַאי אִיהוּ בַּר נָשׁ תָּאִיב בָּתַר בִּצְעִין דְּעָלְמָא. וְאִי לָאו, רָדִיף בָּתַר נָשִׁין, וְתֵיאוּבְתֵיהּ נִאוּפִים. וְאַף עַל גַּב דְּתָאִיב לְבִצְעִין דְּעָלְמָא, הַאי לָא אַעְדִּיו מִנֵּיהּ, וְלָא אַכְסִיף. עֵינוֹי שְׁקִיעִין וּמַלִּיל בְּהוּ.
השב למוטב - דבקות יתירה באשתו בשרטוטים המתחלפים
אִם שָׁב אֶל רִבּוֹנוֹ, מִתְחַלְּפִים הַשִּׂרְטוּטִים. שְׁלֹשָׁה בְּרֹחַב וְאֶחָד בְּאֹרֶךְ, וְאוֹתָם שְׁנֵי הַדַּקִּים עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם - אָז רְצוֹנוֹ יוֹתֵר בְּאִשְׁתּוֹ, וְנִדְבָּק בָּהּ. אֶחָד דַּק יוֹתֵר נִכְנָס בֵּין אוֹתָם שְׁנֵי הַדַּקִּים. אָז מִתְחַבֶּרֶת אוֹת ה' בְּאוֹת ז'.
בלשון הזוהר
אִי תָּב לְמָארֵיהּ מִתְחַלְּפֵי שִׂרְטוּטִין. תְּלָת בְּפוּתְיָא וְחַד לְאָרְכָּא, וְאִינּוּן תְּרֵין דְּקִיקִין קַיְימִין בְּקִיּוּמָא, כְּדֵין רְעוּ דִּילֵיהּ יַתִּיר בְּאִתְּתֵיהּ, וְאִתְדְּבַק בָּהּ. חַד דָּקִיק יַתִּיר, עָאל בֵּין אִינּוּן תְּרֵין דְּקִיקִין. כְּדֵין אִתְחַבַּר אָת ה' בְּאָת ז'.
רודף ניאוף אשת חברו - סופו שיהרגנו נחש או אדם
וְאִם שִׂרְטוּט אֶחָד בְּאֹרֶךְ וְאַרְבָּעָה בְּרֹחַב, וּשְׁלֹשָׁה דַּקִּים עוֹמְדִים עַל אוֹתוֹ אֶחָד, וְאֶחָד עַל אוֹתָם אַרְבָּעָה. עַל הַזְּרוֹעַ הַשְּׂמָאלִית יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה כְּתָמִים דַּקִּים, שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ מִיָּמִים מְעַטִּים, וְשֵׂעָר אֶחָד תָּלוּי בְּאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁבָּרֹאשׁ. זֶה רוֹדֵף אַחַר נִאוּף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. בַּעַל זָדוֹן הוּא. מְאַיֵּם בְּעַיִן שְׂמָאלִית, בְּלֹא דִּבּוּר כְּלָל, וּמַשְׁלִים. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא בַּעַל זָדוֹן, אֵינוֹ חָשׁ לִכְבוֹד רִבּוֹנוֹ לָשׁוּב לְפָנָיו. לְאַחַר מִכֵּן יַהַרְגֶנּוּ נָחָשׁ, אוֹ אָדָם אָדֹם.
בלשון הזוהר
וְאִי שִׂרְטוּטָא חַד בְּאַרְכָּא וְאַרְבַּע בְּפוּתְיָא, וּתְלַת דְּקִיקִין קַיְימִין עַל הַהוּא חַד, וְחַד עַל אִינּוּן אַרְבַּע. עַל דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, אִית לֵיהּ תְּלַת קִסְטְרִין דְּקִיקִין, דְּאִתְיְלִידוּ בֵּיהּ מִיּוֹמִין זְעִירִין, וְחַד שַׂעֲרָא תַּלְיָא, בְּהַהוּא חַד דְּרֵישָׁא. הַאי אִיהוּ רָדִיף בָּתַר נְאוּפָא דְּאֵשֶׁת חַבְרֵיהּ. מָארֵיהּ דִּזְדוֹנָא אִיהוּ. אַגְזִים בְּעֵינָא שְׂמָאלָא, בְּלָא מִלּוּלָא כָּלַל, וְאַשְׁלִים. וּבְגִין דְּאִיהוּ מָארִיהּ זְדוֹנָא, לָא חָיִישׁ לִיקָרָא דְּמָארֵיהּ, לְאָתָבָא קָמֵיהּ. לְבָתַר קָטִיל חִוְיָא לֵיהּ, אוֹ בַּר נָשׁ סוּמָקָא.
שבירת הלב ותשובה - אות פ' המתחברת בה', שלום לרחוק ולקרוב
וְאִם אַרְבָּעָה בְּאֹרֶךְ, וּשְׁלֹשָׁה בְּרֹחַב, וְאוֹתָם הָעוֹלִים לְמַעְלָה סָרִים מִמֶּנּוּ. זֶה שָׁבַר לִבּוֹ כְּלַפֵּי רִבּוֹנוֹ, וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה. אָז הוּא בְּסוֹד אוֹת פ', וּמִתְחַבֵּר בְּאוֹת ה'. עַל אֵלֶּה, וְעַל אוֹתָם שֶׁכְּמוֹתוֹ, כָּתוּב ׳שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב׳ (ישעיהו נז, יט).
בלשון הזוהר
וְאִי אַרְבַּע בְּאַרְכָּא, וּתְלַת בְּפוּתְיָא, וְאִינּוּן דְּסַלְּקִין לְעֵילָּא אַעְדִּיוּ מִנֵּיהּ. הַאי, תָּבַר לִבֵּיהּ לְגַבֵּי מָארֵיהּ, וְתָב בְּתִיוּבְתָא. כְּדֵין אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת פ', וְאִתְחֲבָּר בְּאָת ה'. עַל אִלֵּין, וְעַל אִינּוּן דִּכְוָותֵיהּ, כְּתִיב, ׳שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב׳ (ישעיהו נז, יט).
סיום סודות תולדות אדם - אשרי היושבים לפני רשב"י
עַד כָּאן כָּל אוֹתָם סוֹדוֹת שֶׁל תּוֹלְדוֹת אָדָם, שֶׁהֵם תּוֹלָדוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ בוֹ מִזְּמַן לִזְמַן כְּפִי דַרְכֵי הָאָדָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל אֵלּוּ שֶׁיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי מוֹרֵנוּ וְזָכוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיו סוֹדוֹת הַתּוֹרָה. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַשְׁרֵיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַשְׁרֵיכֶם הַחֲבֵרִים שֶׁכָּל הַסּוֹדוֹת לֹא נִסְתְּרוּ מִכֶּם, כַּמָּה מְקוֹמוֹת עֶלְיוֹנִים מְזֻמָּנִים לָכֶם לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
עַד הָכָא, כָּל אִינּוּן רָזִין דְּתוֹלְדוֹת אָדָם, דְּאִינּוּן תוֹלְדוֹת, דְּאִתְיְלִידוּ בֵּיהּ מִזְּמַן לִזְמַן, כְּפוּם אָרְחוֹי דְּבַר נָשׁ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּאִינּוּן דְּיַתְבִין קָמֵיהּ דְּמֹר, וְזָכוּ לְמִשְׁמַע מִפּוּמֵיהּ רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא. זַכָּאָה אִינּוּן בְּהַאי עָלְמָא, וְזַכָּאִין אִינּוּן לְעָלְמָא דְּאָתֵי. אָמַר ר' שִׁמְעוֹן, זַכָּאִין אַתּוּן חַבְרַיָּא, דְּכָל רָזִין לָא אָנִיס לְכוּ, כַּמָּה דּוּכְתִּין עִלָּאִין אִזְדַּמְּנָן לְכוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
ואתה תחזה מכל העם - ששת סימני הפרצוף ברמז הפסוק
פָּתַח וְאָמַר ׳וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂוֹנְאֵי בָצַע׳ (שמות יח, כא) - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ. אֲבָל ׳וְאַתָּה תֶחֱזֶה׳, לֹא כָתוּב ׳תִּבְחַר׳. אֶלָּא ׳תֶחֱזֶה׳ - לְפִי מַרְאֵה הָעֵינַיִם. בַּמֶּה? בַּדְּיוֹקָן שֶׁל אָדָם בְּשֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים הַלָּלוּ שֶׁאֲמַרְתֶּם, וְהַכֹּל בַּפָּסוּק הַזֶּה. ׳וְאַתָּה תֶחֱזֶה׳ - אַחַת, בַּשֵּׂעָר. ׳מִכָּל הָעָם׳ - שְׁתַּיִם, בַּמֵּצַח. ׳אַנְשֵׁי חַיִל׳ - שָׁלֹשׁ, בַּפָּנִים. ׳יִרְאֵי אֱלֹהִים׳ - אַרְבַּע, בָּעֵינַיִם. ׳אַנְשֵׁי אֱמֶת׳ - חָמֵשׁ, בַּשְּׂפָתַיִם. ׳שׂוֹנְאֵי בָצַע׳ - שֵׁשׁ, בַּיָּדַיִם, בְּשִׂרְטוּטֵיהֶם.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר ׳וְאַתָּה תֶחזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂוֹנְאֵי בָצַע׳ (שמות יח, כא) - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל ׳וְאַתָּה תֶחזֶה׳, ׳תִּבְחַר׳ לָא כְּתִיב. אֶלָּא ׳תֶחזֶה׳ - לְפוּם חֵיזוּ דְּעַיְינִין. בְּמַאי. בְּדִיּוּקְנָא דְּבַר נָשׁ בְּאִלֵּין שִׁית סִטְרִין דְּקָאָמַרְתּוּן, וְכֹלָּא בְּהַאי קְרָא. ׳וְאַתָּה תֶחזֶה׳ - חַד, בְּשַׂעְרָא. ׳מִכָּל הָעָם׳ - תְּרֵין, בְּמִצְחָא. ׳אַנְשֵׁי חַיִל׳ - תְּלַת, בְּאַנְפִּין. ׳יִרְאֵי אֱלֹהִים׳ - אַרְבַּע, בְּעַיְינִין. ׳אַנְשֵׁי אֱמֶת׳ - חָמֵשׁ, בְּשִׁפְוָון. ׳שׂוֹנְאֵי בָצַע׳ - שִׁית, בְּיָדִין, בְּשִׂרְטוּטֵיהוֹן.
רוח הקודש למשה - פטור מסימני הפרצוף לדעת אדם
שֶׁאֵלּוּ הֵם הַסִּימָנִים לָדַעַת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם לְאוֹתָם שֶׁרוּחַ הַחָכְמָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. וְעִם כָּל זֶה, מֹשֶׁה לֹא הִצְטָרֵךְ לָזֶה, אֶלָּא מַה כָּתוּב? ׳וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יח, כה) - מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה בָּאָה אֵלָיו וּמוֹדִיעָה לוֹ, וּבָהּ הָיָה רוֹאֶה הַכֹּל.
בלשון הזוהר
דְּאִלֵּין אִינּוּן סִימָנִין, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוּ בְּנִי נָשָׁא, לְאִינוּן דְּרוּחַ חָכְמְתָא שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ. וְעִם כָּל דָּא, מֹשֶׁה לָא אִצְטְרִיךְ דָּא, אֶלָּא מַה כְּתִיב, ׳וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל׳ - בְּגִין דְּרוּחָא קוּדְשָׁא הֲוָה אָתֵי לְגַבֵּיהּ, וְאוֹדַע לֵיהּ, וּבֵיהּ הֲוָה חָמֵי כֹּלָּא.
בא אלי ולא באים אלי - רוח הקודש הבאה למשה מיד
מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי׳ (שמות יח, טז) - ׳בָּאִים אֵלַי׳ לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳בָּא אֵלַי׳. זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָיְתָה בָּאָה אֵלָיו, וּבָהּ הָיָה יוֹדֵעַ. וְלֹא הִצְטָרֵךְ לְכָל זֶה לְהִתְבּוֹנֵן וּלְעַיֵּן, אֶלָּא לְפִי שָׁעָה הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ.
בלשון הזוהר
מְנָא לָן, דִּכְתִּיב ׳כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי׳ (שמות יח, טז) - ׳בָּאִים אֵלַי׳ לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳בָּא אֵלַי׳. דָּא רוּחַ קוּדְשָׁא, דְּהֲוָה אָתֵי לְגַבֵּיהּ, וּבֵיהּ הֲוָה יָדַע. וְלָא אִצְטְרִיךְ לְכָל דָּא לְאִסְתַּכְּלָא וּלְעַיְינָא, אֶלָּא לְפוּם שַׁעֲתָא הֲוָה יָדַע מֹשֶׁה.
כסא שלמה - הדיוקנאות המכשכשות המגלות שקר
כְּמוֹ זֶה יָדַע שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, יָדַע בְּכִסְאוֹ, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרְתָה עָלָיו. שֶׁכָּל מִי שֶׁקָּרַב לְכִסְאוֹ, פַּחַד וְאֵימָה נָפְלוּ עָלָיו, וּבוֹ הָיָה דָּן דִּין בְּלִי עֵדוּת. מִשּׁוּם שֶׁהַדְּיוֹקְנָאוֹת הָיוּ בְּכִסְאוֹ, וְכָל מִי שֶׁקָּרַב בְּשֶׁקֶר, אוֹתוֹ הַדְּיוֹקָן מְכַשְׁכֵּשׁ, וְהָיָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ שֶׁבָּא בְשֶׁקֶר. לָכֵן אֵימַת הַכִּסֵּא הָיְתָה נוֹפֶלֶת עַל הַכֹּל, וְכֻלָּם נִמְצְאוּ צַדִּיקִים לְפָנָיו.
בלשון הזוהר
כְּהַאי גַּוְונָא, יָדַע שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, יָדַע בְּכוּרְסְיֵיהּ, דְּרוּחַ קוּדְשָׁא שַׁרְיָא עָלֵיהּ. דְּכָל מַאן דְּקָרִיב לְכוּרְסְיֵיהּ, דְּחִילוּ וְאֵימָתָא נָפִיל עָלֵיהּ, וּבֵיהּ הֲוָה דָּאִין דִּינָא בְּלָא סָהֲדִין. בְּגִין דְּדִיּוּקְנִין הֲווֹ בְּכוּרְסְיֵיהּ, וְכָל מַאן דְּמִקְרַב בְּשִׁקְרָא, מְכַשְׁכְּשָׁא הַהוּא דִּיּוּקְנָא, וַהֲוָה יָדַע שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דִּבְשִׁקְרָא קָאֲתֵי. בְּגִין כַּךְ, אֵימָתָא דְּכוּרְסְיֵהּ הֲוָה נָפִיל עַל כֹּלָּא, וְכֻלְּהוּ אִשְׁתְּכָחוּ זַכָּאִין קָמֵיהּ.
והריחו ביראת ה' דין משה שלמה ומשיח בלא עדים
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּרֵיחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יהו"ה וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּט וְגוֹ'׳ (ישעיהו יא, ג). וּשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה דָּנוּ אֶת הָעוֹלָם בְּלֹא עֵדִים וְהַתְרָאָה. שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם עַל פִּי עֵדִים, עַל מַאֲמַר הַתּוֹרָה. חֲכָמִים שֶׁמַּכִּירִים בְּאוֹתָם דְּיוֹקְנָאוֹת, עֲלֵיהֶם לְהַזְהִיר אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם וְלָתֵת רְפוּאָה לִבְנֵי אָדָם וּלְרַפֵּא אֶת נַפְשָׁם. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא!
בלשון הזוהר
מַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּרֵיחָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יהו"ה וְלא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְגוֹ'׳ (ישעיהו יא, ג). וּתְלַת אִלֵּין, דָּנוּ עָלְמָא, בְּלָא סָהֲדִין וְהַתְרָאָה. שְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא עַל פּוּם סָהֲדִין, עַל מֵימָר אוֹרַיְיתָא. חַכִּימִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּאִינּוּן דִּיּוּקְנִין, עָלַיְיהוּ לְאַזְהָרָא לִבְנֵי עָלְמָא, וּלְמֵיהַב אַסְוָותָא לִבְנֵי נָשָׁא, וּלְאַסֵּי נַפְשַׁיְיהוּ. זַכָּאִין אִינּוּן בְּהַאי עָלְמָא, וְזַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
׳בחודש השלישי לצאת בני ישראל׳
סוד אוריאל ומזל תאומים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.