׳בחודש השלישי לצאת בני ישראל׳
סוד אוריאל ומזל תאומים
בחודש השלישי - שלטון אוריאל ומפתחות האור כמנין הימים
׳בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות יט, א) - שֶׁשּׁוֹלֵט בּוֹ אוֹרִיאֵ"ל, מְמֻנֶּה גָּדוֹל, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ רִבּוֹא מַחֲנוֹת עִמּוֹ כְּחֶשְׁבּוֹן יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּלְכֻלָּם יֵשׁ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מַפְתְּחוֹת שֶׁל אוֹרוֹת, מֵאוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַחַשְׁמַל הָעֶלְיוֹן הַפְּנִימִי הַגָּנוּז וְהַנִּסְתָּר, שֶׁסּוֹדוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ תְּלוּיִים בּוֹ.
בלשון הזוהר
׳בַּחֹדֶשׁ הַשְׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות יט, א) - דְּשָׁלִיט בֵּיהּ אוריא"ל לֵיהּ, רַב מְמָנָא, וּתְלַת מְאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ רִבּוֹא מַשְׁרְיָין עִמֵּיהּ, כְּחוּשְׁבָּן יוֹמֵי שַׁתָּא, וְכֻלְּהוּ אִית לוֹן תְּלַת מְאָה וְשִׁתִּין וְחָמֵשׁ מַפְתְּחָן נְהוֹרִין, מֵהַהוּא נְהוֹרָא דְּנָפְקָא מִגּוֹ חַשְׁמַל עִלָּאָה פְּנִימָאָה גָּנִיז וְסָתִים, דִּי רָזִין דְּאַתְוָון קַדִּישִׁין עִלָּאִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, תַּלְיָין בֵּיהּ.
איש תם - יעקב ובדיוקנו סוד החשמל הפנימי העליון
וְהוּא סוֹד שֶׁל ׳אִישׁ תָּם׳, בַּעַל הַבַּיִת, אִישׁ הָאֱלֹהִים. ׳תָּם׳ - שֶׁשָּׁם סִיּוּם וְקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז) הָיָה. וּבִדְיוֹקְנוֹ עוֹמֵד סוֹד הַחַשְׁמַל הַפְּנִימִי הָעֶלְיוֹן הַטָּמִיר וְהַגָּנוּז. וְכָל הָאוֹרוֹת הַנִּסְתָּרִים הָעֶלְיוֹנִים הוּא לוֹקֵחַ, וְיוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְכָל הַמַּחֲנוֹת לוֹקְחִים אוֹתָם מַפְתְּחוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַחַשְׁמַל.
בלשון הזוהר
וְאִיהוּ רָזָא דְּאִישׁ תָּם, מָארֵיהּ דְּבֵיתָא, אִישׁ הָאֱלֹהִים. ׳תָּם׳ - דְּתַמָּן סִיּוּמָא וְקִשְׁרָא דִּתְפִילִין, ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז) הֲוָה. וּבְדִיּוּקְנֵיהּ, קַיְּימָא רָזָא דְּחַשְׁמַל פְּנִימָאָה עִלָּאָה טָמִיר וְגָנִיז. וְכָל נְהוֹרִין סְתִימִין עִלָּאִין נָקִיט אִיהוּ, וְנַפְקֵי מִנֵּיהּ, וְכֻלְּהוּ מַשְׁרְיָין נַקְטֵי אִינּוּן מַפְתְּחָן דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּנָפִיק מִגּוֹ חַשְׁמַל.
שני אורות באחד - אור לבן גנוז ואור אדום נוצץ
וְאוֹתוֹ הָאוֹר כָּלוּל בִּשְׁנֵי אוֹרוֹת, וְהֵם אֶחָד. אוֹר רִאשׁוֹן הוּא אוֹר לָבָן שֶׁלֹּא שׁוֹלֶטֶת בּוֹ הָעַיִן, וְזֶהוּ הָאוֹר הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וְגוֹ'׳ (תהלים צז, יא). אוֹר שֵׁנִי הוּא אוֹר נוֹצֵץ לוֹהֵט כְּצֶבַע אָדֹם. וְנִכְלְלוּ שְׁנֵי אוֹרוֹת כְּאֶחָד וְהָיוּ אֶחָד.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא נְהוֹרָא, כָּלִיל בִּתְרֵין נְהוֹרִין, וְאִינּוּן חַד. נְהוֹרָא קַדְמָאָה, אִיהוּ נְהוֹרָא חִוָּורָא, דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא, וְדָא אִיהוּ נְהוֹרָא דְּגָנִיז לְצַדִּיקַיָּיא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וְגו'׳ (תהילים צז, יא). נְהוֹרָא תִּנְיָינָא, אִיהוּ נְהוֹרָא מְנַצְּצָא מְלַהֲטָא, כְּגָוַון סוּמָק. וְאִתְכְּלִילוּ תְּרֵין נְהוֹרִין כְּחַד, וַהֲווּ חַד.
תאומים - כפילות האור בממונה ובמזל שניתנה בו תורה
וְאוֹרִיאֵ"ל הַזֶּה הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל וְכָל אוֹתָם מַחֲנוֹת נוֹטְלִים אוֹתוֹ הָאוֹר, וּמִשּׁוּם שֶׁכָּלוּל בִּשְׁנַיִם נִקְרָא תְּאוֹמִי"ם. וְעַל זֶה שׁוֹלֵט בּוֹ אוֹתוֹ הַמַּזָּל שֶׁנִּקְרָא בַּסּוֹד שֶׁלּוֹ תְּאוֹמִים, וּבוֹ נִתְּנָה תוֹרָה. וּמִכָּאן נִמְשָׁכוֹת דְּרָגוֹת לְמַטָּה, עַד שֶׁעוֹלוֹת בְּשֵׁמוֹת, (ס"א: לְהַנְהִיג) לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְהַאי אוריא"ל רַב מְמָנָא, וְכָל אִינּוּן מַשִׁירְיָין, נַטְלֵי הַהוּא נְהוֹרָא, וּבְגִין דְּכָלִיל בִּתְרֵין, אִקְרֵי תְּאוֹמִי"ם. וְעַל דָּא שַׁלְטָא בֵּיהּ, הַהוּא מַזָּלָא דְּאִקְרֵי בְּרָזָא דִּילֵיהּ תְּאוֹמִים, וּבֵיהּ אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא. וּמִכָּאן אִתְמַשְּׁכָאן דַּרְגִּין לְתַתָּא, עַד דְּסַלְּקִין בִּשְׁמָהָן, (ס"א: לְאַנְהָגָא) לְאַנְהָרָא עָלְמָא.
פה ולשון במזל תאומים - והגית בו יומם ולילה
לְכָל שְׁאָר הַמַּזָּלוֹת אֵין לָהֶם פֶּה וְלָשׁוֹן, וְלָזֶה יֵשׁ פֶּה וְלָשׁוֹן כְּלוּלִים כְּאֶחָד. וְעַל זֶה בַּתּוֹרָה, ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳ (יהושע א, ח) כָּתוּב - ׳יוֹמָם׳ - כְּנֶגֶד לָשׁוֹן. ׳לַיְלָה׳ - כְּנֶגֶד פֶּה. וְהַכֹּל כָּלוּל כְּאֶחָד, וּבַכֹּל עוֹלֶה תְּאוֹמִים.
בלשון הזוהר
כָּל שְׁאַר מַזָּלֵי, לֵית לוֹן פֶּה וְלָשׁוֹן, וְהַאי אִית לֵיהּ פֶּה וְלָשׁוֹן כְּלִילָן כַּחֲדָא. וְעַל דָּא בְּאוֹרַיְיתָא, ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וְלַיְלָה׳ (יהושע א, ח) כְּתִיב - ׳יוֹמָם׳ - לָקֳבֵל לָשׁוֹן. ׳לַיְלָה׳ - לָקֳבֵל פֶּה. וְכֹלָּא כָּלִיל כַּחֲדָא, וּבְכֹלָּא סָלִיק תְּאוֹמִים.
והנה תומם בבטנה - יעקב בסוד תאומים ולא עשו
תוֹמִים כָּתוּב, וְעַל סוֹד זֶה כָּתוּב תוֹמִים, ׳וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ׳ (בראשית כה, כד). אִם תֹּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁנֵיהֶם הוּא אָמַר - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי עֵשָׂו לֹא עָלָה בְּסוֹד זֶה. אֶלָּא בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב הוּא אָמַר, וְשֶׁבַח זֶה שֶׁהָיָה בְּמֵעֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת מְשַׁבֵּחַ הַכָּתוּב. וּמִשּׁוּם שֶׁהָיָה שָׁם אוֹתוֹ רָשָׁע, הִסְתַּלֵּק מִשָּׁם אָלֶף.
בלשון הזוהר
תוֹמִים כְּתִיב, וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב תוֹמִים, ׳וְהִנֵּה תוֹמִים בְּבִטְנָהּ׳ (בראשית כה, כד). אִי תֵּימָא דִּבְגִין תַּרְוַויְיהוּ קָאָמַר - לָאו הָכִי, דְּהָא עֵשָׂו לָא סָלִיק בְּרָזָא דָּא. אֶלָּא בְּגִין יַעֲקֹב קָאָמַר, וּשְׁבָחָא דָּא, דְּהֲוָה בִּמְעָהָא דְּהַהִיא צַדֶּקֶת, קָא מְשַׁבַּח קְרָא. וּבְגִין דְּהֲוָה תַּמָּן הַהוּא רָשָׁע, אִסְתַּלָּק מִתַּמָּן אָלֶף.
חודשי יעקב ניסן ואייר לעומת חודשי עשו הנאבדים
וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד. יַעֲקֹב נָטַל בַּסּוֹד שֶׁלּוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים - נִיסָ"ן וְאִיָּ"ר, וְהוּא נִכְלָל בַּסּוֹד שֶׁל סִיוָן שֶׁהוּא תְאוֹמִים. עֵשָׂו נָטַל בַּסּוֹד שֶׁלּוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים - תַּמּוּ"ז וְאָ"ב, וְהוּא לֹא נִמְצָא וְנֶאֱבָד, שֶׁהֲרֵי אֱלוּ"ל אֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּאָב תִּשְׁעָה יָמִים הֵם שֶׁלּוֹ וְלֹא יוֹתֵר, וְנֶאֱבָד וְלֹא נִמְצָא. וְאֵינוֹ בַּסּוֹד שֶׁל תְּאוֹמִים, אֶלָּא נִפְרַד לְבַדּוֹ וְסָטָה לְצַד אַחֵר בְּאֶפֶס וּשְׁמָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח׳ (תהילים ט, ז).
בלשון הזוהר
וְכֹלָּא רָזָא חֲדָא. יַעֲקֹב נָטִיל בְּרָזָא דִּילֵיהּ - תְּרֵין יַרְחִין ניס"ן ואיי"ר, וְאִתְכְּלִיל אִיהוּ בְּרָזָא דְּסִיוָן, דְּאִיהוּ תְּאוֹמִים. עֵשָׂו, נָטִיל בְּרָזָא דִּילֵיהּ - תְּרֵין יַרְחִין תַּמּוּ"ז אָ"ב, וְאִיהוּ לָא אִשְׁתְּכַח, וְאִתְאֲבִיד, דְּהָא אֱלוּ"ל לָאו דִּילֵיהּ הוּא, וַאֲפִילּוּ אָ"ב, ט' יוֹם אִינּוּן דִּילֵיהּ, וְלָא יַתִּיר, וְאִתְאֲבִיד, וְלָא אִשְׁתְּכַח. וְלָאו אִיהוּ בְּרָזָא דִּתְאוֹמִים, אֶלָּא אִתְפְּרַשׁ לְחוֹדֵיהּ, וְסָטָא לְסִטְרָא אַחֲרָא בַּאֲפִיסָה וּשְׁמָמוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח׳ (תהילים ט, ז).
תורה משולשת בחודש השלישי - לזרע יעקב תאומים
וּמִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב הוּא תְאוֹמִים, נִתְּנָה תוֹרָה לְבָנָיו בְּחֹדֶשׁ תְּאוֹמִים, וְהַתּוֹרָה בְּסוֹד הַתְּאוֹמִים, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, לָעָם הַשְּׁלִישִׁי, בִּדְרָגוֹת שְׁלִישִׁיּוֹת, תּוֹרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת - תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. וְהַכֹּל אֶחָד.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּיַעֲקֹב אִיהוּ תְּאוֹמִים, אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא לִבְנוֹי בַּחֹדֶשׁ תְּאוֹמִים, וְאוֹרַיְיתָא בְּרָזָא דִּתְאוֹמִים, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. בַּחֹדֶשׁ תְּלִיתָאֵי, לְעַם תְּלִיתָאֵי, בְּדַרְגִּין תְּלִיתָאִין, תּוֹרָה תְּלִיתָאֵי: תּוֹרָה, נְבִיאִים, וּכְתוּבִים. וְכֹלָּא חַד.
כינוס זרע ישראל להר סיני - כולם זרע קודש ללא פסול
׳בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי וְגוֹ'׳ (שמות יט, א). בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי וְגוֹ'.פָּרָשָׁה זוֹ בְּפָסוּק זֶה פֵּרְשׁוּ אוֹתָהּ לְמַעְלָה. שָׁנָה רַבִּי חִיָּיא, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לְהַר סִינַי, כִּנֵּס אוֹתָם הקב"ה אֶת זֶרַע יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁגִּיחַ בָּהֶם בְּכֻלָּם, מן המתים ועד החיים, ומתחילת שורש יחוסם וְלֹא מָצָא בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל פְּסוּל, אֶלָּא כֻּלָּם זֶרַע קֹדֶשׁ, שלא מצא בהם יצירת אחד מהם ע"י דבר ערוה כֻּלָּם בְּנֵי אֱמֶת. במידת יעקב ובהארת תפארת ומשום כך ראויים לקבל תורת אמת
בלשון הזוהר
׳בַּחֹדֶשׁ הַשְׁלִישִׁי וְגוֹ'׳. פַּרְשְׁתָּא דָּא בְּהַאי קְרָא אוּקְמוּהָ לֵיהּ לְעֵילָּא. תָּאנִי רַבִּי חִיָּיא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמָטוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְּסִינַי, כָּנִישׁ לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְזַרְעִיין דְּיִשְׂרָאֵל, וְאַשְׁגַּח לֵיהּ בְּכֻלְּהוּ, וְלָא אַשְׁכַּח בְּכֻלְּהוּ זַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל פַּסְלוּ, אֶלָּא כֻּלְּהוּ זַרְעָא קַדִּישָׁא, כֻּלְּהוּ בְּנֵי קְשׁוֹט.
משוך אותם באהבת אבות - מינוי משה לשליח נאמן
בְּאוֹתוֹ זְמַן אָמַר הקב"ה לְמֹשֶׁה: עַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל,מצד שהם ישראל באמת בלי שום תערובות, גכ ואף שכבר אמר שמשה עלה אל האלהים שנה הכתוב ויקרא אליו ה' מן ההר מלמד שביקש ממנו להזדרז בדברים אלו וזהו שביקש ממנו מְשֹׁךְ אוֹתָם בְּאַהֲבָה שֶׁל אָבוֹת, מכח האהבה הגדולה של אבותיהם בָּאַהֲבָה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָם וּבָאוֹתוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם. במצרים וְאַתָּה תִּהְיֶה לִי שָׁלִיחַ וְהָשֵׁב הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. כלומר דיבורים אלו ממש שהם מושכים את הלב לא בדרך עצלות, שכן השומע מתפעל מן הדברים כפי תנועת המדבר, וזהו שאמר הכתוב 'אשר תדבר' כלומר בדבור בקול רם, אף שבא בקושי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,להשיב מפני מה כפל הכתוב ואמר 'ותגד לבני ישראל' כָּךְ אָמַר הקב"ה לְמֹשֶׁה: בְּדָבָר זֶהבדיבורים אלו ממש ובזה תִּהְיֶה לִי שָׁלִיחַ נֶאֱמָן לִמְשֹׁךְוהמשיכה רמוזה בלשון ותגיד כמו משכו- נגידו] אֶת יִשְׂרָאֵל אַחֲרַי. וכפי שדברי 'הגדה' מושכים את הלב כן ביקש הקב"ה ממשה שימשכם בדברים אחריו.
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הַשְׁתָּא אֲנָא בָּעֵי לְמֵיהָב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, מָשִׁיךְ לְהוּ בִּרְחִימוּתָא דַּאֲבָהָן, בִּרְחִימוּתָא דְּרָחִימְנָא לְהוּ, וּבְאַתְוָון דַּעֲבָדִית לְהוּ. וְאַתְּ הֲוֵי לִי שְׁלוּחָא, וְאָתִיב מִלִּין אִלֵּין. אָמַר ר' יוֹסִי אָמַר ר' יְהוּדָה, כַּךְ אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה: בְּמִלָּה דָּא הוֵי לִי שְׁלִיחָא מְהֵימָנָא, לְאַמְשָׁכָא יִשְׂרָאֵל אֲבַתְרָאי.
׳ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה׳
סוד מי עלה שמים וירד
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.