עור ויריעות - מלבושי האדם כדוגמת המלבושים למעלה
יתרו · ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ - רזי שרטוטי היד וסודות התשובה · מאמר 11 · פיסקה 6 · דף עו ע"א
לשון הזוהר
עוֹר דְּאִתְלְבַּשׁ בֵּיהּ בַּר נָשׁ. וְכָל אִינּוּן עַצְמוֹת וְגִידִים, כֻּלְּהוּ בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. עוֹר כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, כְּמָה דְּאוֹלִיף מֹר, בְּאִינּוּן יְרִיעוֹת, דִּכְתִּיב, ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהילים קד, ב) - ׳עוֹרוֹת אֵלִים מְאָדָּמִים וְעוֹרוֹת תְּחָשִׁים׳ (שמות כה, ה) - אִינּוּן מַלְבּוּשִׁין דִּלְעֵילָּא, דִּמְסַכְּכֵי לְמַלְבּוּשָׁא, אִתְפַּשָּׁטוּתָא דְּשָׁמַיִם, דְּאִיהוּ מַלְבּוּשָׁא דִּלְבַר. יְרִיעוֹת אִינּוּן מַלְבּוּשָׁא דִּלְגוֹ, וְאִיהוּ קְרוּמָא דְּסָכִיךְ עַל בִּשְׂרָא. עַצְמוֹת וְגִידִים, אִינּוּן רְתִיכִין, וְכָל אִינּוּן חַיָּילִין, דְּקַיְימִין לְגוֹ. וְכֻלְּהוּ מַלְבּוּשִׁין לִפְנִימָאָה, רָזָא דְּאָדָם עִילָּאָה, דְּאִיהוּ פְּנִימָאָה.
תרגום
הָעוֹר שֶׁבּוֹ מִתְלַבֵּשׁ הָאָדָם, וְכָל אוֹתָן הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים, כֻּלָּם בְּסוֹד הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה כְּעֵין שֶׁלְּמַעְלָה. הָעוֹר כְּעֵין שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד הָאָדוֹן בְּעִנְיַן הַיְרִיעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהילים קד, ב) - ׳עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים׳ (שמות כה, ה) - אֵלּוּ לְבוּשִׁים עֶלְיוֹנִים הַמְסַכְּכִים עַל הַלְּבוּשׁ, הִתְפַּשְּׁטוּת הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא הַלְּבוּשׁ הַחִיצוֹן. הַיְרִיעוֹת הֵן הַלְּבוּשׁ הַפְּנִימִי, וְהוּא הַקְּרוּם הַסּוֹכֵךְ עַל הַבָּשָׂר. עֲצָמוֹת וְגִידִים הֵם הַמֶּרְכָּבוֹת, וְכָל אוֹתָם הַחֲיָלוֹת הָעוֹמְדִים בִּפְנִים. וְכֻלָּם לְבוּשִׁים לַפְּנִימִי, סוֹד הָאָדָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַפְּנִימִי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עור דאתלבש ביה בר נש. וכל אינון עצמות וגידים, כלהו ברזא דחכמתא עלאה כגוונא דלעילא. עור כגוונא דלעילא, כמה דאוליף מר, באינון יריעות, דכתיב, ׳נוטה שמים כיריעה׳ (תהילים קד, ב) - ׳עורות אלים מאדמים ועורות תחשים׳ (שמות כה, ה) - אינון מלבושין דלעילא, דמסככי למלבושא, אתפשטותא דשמים, דאיהו מלבושא דלבר. יריעות אינון מלבושא דלגו, ואיהו קרומא דסכיך על בשרא. עצמות וגידים, אינון רתיכין, וכל אינון חיילין, דקיימין לגו. וכלהו מלבושין לפנימאה, רזא דאדם עילאה, דאיהו פנימאה.
התרגום: העור שבו מתלבש האדם, וכל אותן העצמות והגידים, כלם בסוד החכמה העליונה כעין שלמעלה. העור כעין שלמעלה, כמו שלמד האדון בענין היריעות, כמו שכתוב ׳נוטה שמים כיריעה׳ (תהילים קד, ב) - ׳ערת אילם מאדמים וערת תחשים׳ (שמות כה, ה) - אלו לבושים עליונים המסככים על הלבוש, התפשטות השמים, שהוא הלבוש החיצון. היריעות הן הלבוש הפנימי, והוא הקרום הסוכך על הבשר. עצמות וגידים הם המרכבות, וכל אותם החילות העומדים בפנים. וכלם לבושים לפנימי, סוד האדם העליון, שהוא הפנימי.
מן המפרשים
אור החמה: יריעות אינון מלבושא דלגאו ואיהו קרומא דסכיך הם למטה באדם קרום דק החופה על העצמות ממציאות הבשר בעצמו דוגמתו למעלה שמי השמים דהיינו ערבות אשר הוא קרוב ליצירה עולם המלאכים שדוגמתם למטה הם העצמות כדמפ' ואזיל הרי מלבוש שני לשמים…
הסולם: עור דאתלבש ביה וכו': העור שהאדם מתלבש בו, וכל אלו עצמות וגידים כולם הם בסוד החכמה העליונה כעין של מעלה. ומפרש. עור כעין של מעלה, הוא כמו שלמדנו באלו היריעות, שכתוב נוטה שמים כיריעה. עורות אלים מאדמים ועורות תחשים, הם מלבושים…