ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 11: ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ - רזי שרטוטי היד וסודות התשובה › פיסקה 5 (עו ע"א)

עור ובשר תלבישני - הנשמה היא האדם והגוף מלבוש

יתרו · ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ - רזי שרטוטי היד וסודות התשובה · מאמר 11 · פיסקה 5 · דף עו ע"א

לשון הזוהר

כַּד אִתְבְּרֵי אָדָם, מַה כְּתִיב, בֵּיהּ, ׳עוֹר (בראשית כ' ע"ב) וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וְגוֹ'׳ (איוב י, יא). אִי הָכִי הָאָדָם מַהוּ. אִי תֵּימָא, דְּאֵינוֹ אֶלָּא ׳עוֹר וּבָשָׂר׳ וְעַצָמוֹת וְגִידִים, לָאו הָכִי, דְּהָא וַדַּאי הָאָדָם לָאו אִיהוּ אֶלָּא נִשְׁמְתָא. וְאִלֵּין דְּקָאָמַר ׳עוֹר וּבָשָׂר׳ עַצָמוֹת וְגִידִים, כֻּלְּהוּ לָא הֲווֹ אֶלָּא מַלְבּוּשָׁא בִּלְחוֹדוֹי, מָאנִין אִינּוּן דְּבַר נָשׁ, וְלָאו אִינּוּן אָדָם. וְכַד הַאי אָדָם אִסְתַּלָּק, אִתְפָּשַׁט מֵאִנּוּן מָאנִין דְּקָא לְבִישׁ.

תרגום

כְּשֶׁנִּבְרָא אָדָם, מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וְגוֹ'׳ (איוב י, יא). אִם כֵּן, הָאָדָם מַהוּ? אִם תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא ׳עוֹר וּבָשָׂר׳ וַעֲצָמוֹת וְגִידִים, אֵין זֶה כֵּן, שֶׁהֲרֵי וַדַּאי הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא הַנְּשָׁמָה. וְאֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳עוֹר וּבָשָׂר׳ עֲצָמוֹת וְגִידִים, כֻּלָּם אֵינָם אֶלָּא לְבוּשׁ בִּלְבַד, כֵּלִים הֵם שֶׁל הָאָדָם, וְאֵינָם הָאָדָם. וּכְשֶׁאָדָם זֶה מִסְתַּלֵּק, הוּא מִתְפַּשֵּׁט מֵאוֹתָם הַכֵּלִים שֶׁלָּבַשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד אתברי אדם, מה כתיב, ביה, ׳עור (בראשית כ' ע"ב) ובשר תלבישני וגו'׳ (איוב י, יא). אי הכי האדם מהו. אי תימא, דאינו אלא ׳עור ובשר׳ ועצמות וגידים, לאו הכי, דהא ודאי האדם לאו איהו אלא נשמתא. ואלין דקאמר ׳עור ובשר׳ עצמות וגידים, כלהו לא הוו אלא מלבושא בלחודוי, מאנין אינון דבר נש, ולאו אינון אדם. וכד האי אדם אסתלק, אתפשט מאנון מאנין דקא לביש.

התרגום: כשנברא אדם, מה כתוב בו? ׳עור ובשר תלבישני וגו'׳ (איוב י, יא). אם כן, האדם מהו? אם תאמר שאינו אלא ׳עור ובשר׳ ועצמות וגידים, אין זה כן, שהרי ודאי האדם אינו אלא הנשמה. ואלו שנאמר בהם ׳עור ובשר׳ עצמות וגידים, כלם אינם אלא לבוש בלבד, כלים הם של האדם, ואינם האדם. וכשאדם זה מסתלק, הוא מתפשט מאותם הכלים שלבש.

מן המפרשים

אור החמה: כתיב עור ובשר תלבישני וגומר ודרך כלל ירצה כי המשכן והעולמות והאדם הכל דרך א' והעולמות שהוא סוד האדם העליון שהוא סוד אצילות נשמה בריאה יצירה הם פרקי מרכבה לבוש לאצילות בשר כל כח החצונים למטה מהיציר' רקיע הוא אור המכסה על הכל…

זוהר הרקיע: ◆ דף ע"ו ע"א) הוא דבר מועט והנה כשחטא אדם בעץ הדעת שהוא מוח ג' דז"א הכולל ח"וג וגרם בו הג' פגמי' הנ"ל נתאחזו בהם החיצונים ואותה קליפה דנוגה נתאחזו בה ולקחו אותם האורות ואז קליפת נוגה נעשה עץ הדעת ט"ור לפי שהחסדים לעולם נשארים…

הסולם: כד אתברי אדם וכו': כשנברא האדם מה כתוב בו, עור ובשר תלבישני וגו'. ושואל, אם כן, מהו האדם עצמו. ומשיב, אם תאמר שהאדם אינו אלא עור ובשר ועצמות וגידים, אינו כן, כי ודאי, האדם אינו אלא הנשמה, ואלו שאומר, עור ובשר עצמות וגידים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר