ויברא אלהים את האדם בצלמו - חיבור דכר ונוקבא
יתרו · ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ - רזי שרטוטי היד וסודות התשובה · מאמר 11 · פיסקה 4 · דף עה ע"ב
לשון הזוהר
(תנינן כתיב ׳וגם אני אכה כפי אל כפי דלהוו דא עם דא בפלוגתא ויסתלקו ברכאן מעלמא, הואיל וגאותא דישראל אתיהיבת לעמין׳ (יחזקאל כא, כב). כד מתחברן כחדא, כתיב, ׳כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת רמז לחבורא חדא׳ (במדבר ז, יד).) וְכַד הֲווֹ בְּחִבּוּרָא חֲדָא, כְּתִיב, ׳וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וְגוֹ'׳. ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים (את האדם׳) - דָּא סְלִיקוּ דְּמַחֲשָׁבָה בְּרָזָא פְּנִימָאָה. אֶת הָאָדָם: רָזָא דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, בְּצֶלֶם אֱלהִים רָזָא דְּכַף (אחרא).
תרגום
שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳וְגַם אֲנִי אַכֶּה כַפִּי אֶל כַּפִּי׳ (יחזקאל כא, כב) - שֶׁיִּהְיוּ זֶה עִם זֶה בְּמַחֲלֹקֶת וְיִסְתַּלְּקוּ הַבְּרָכוֹת מִן הָעוֹלָם, הוֹאִיל וְגַאֲוַת יִשְׂרָאֵל נִתְּנָה לָעַמִּים. כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, כָּתוּב ׳כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת׳ (במדבר ז, יד) - רֶמֶז לְחִבּוּר אֶחָד. וּכְשֶׁהָיוּ בְּחִבּוּר אֶחָד, כָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית א, כז). ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים׳... ׳אֶת הָאָדָם׳ - זֶה עֲלִיַּת הַמַּחֲשָׁבָה בְּסוֹד הַפְּנִימִי. אֶת הָאָדָם - סוֹד ׳זָכָר וּנְקֵבָה׳ כְּאֶחָד. ׳בְּצֶלֶם אֱלֹהִים׳ - סוֹד כַּף אַחֶרֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (תנינן כתיב ׳וגם אני אכה כפי אל כפי דלהוו דא עם דא בפלוגתא ויסתלקו ברכאן מעלמא, הואיל וגאותא דישראל אתיהיבת לעמין׳ (יחזקאל כא, כב). כד מתחברן כחדא, כתיב, ׳כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת רמז לחבורא חדא׳ (במדבר ז, יד).) וכד הוו בחבורא חדא, כתיב, ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'׳. ׳ויברא אלהים (את האדם׳) - דא סליקו דמחשבה ברזא פנימאה. את האדם: רזא דכר ונוקבא כחדא, בצלם אלהים רזא דכף (אחרא).
התרגום: שנינו, כתוב ׳וגם אני אכה כפי אל כפי׳ (יחזקאל כא, כב) - שיהיו זה עם זה במחלקת ויסתלקו הברכות מן העולם, הואיל וגאות ישראל נתנה לעמים. כשמתחברים כאחד, כתוב ׳כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׳ (במדבר ז, יד) - רמז לחבור אחד. וכשהיו בחבור אחד, כתוב ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'׳ (בראשית א, כז). ׳ויברא אלהים׳. ׳את האדם׳ - זה עלית המחשבה בסוד הפנימי. את האדם - סוד ׳זכר ונקבה׳ כאחד. ׳בצלם אלהים׳ - סוד כף אחרת.
מן המפרשים
יהל אור: בהאי כף כו'. דבשניהן יחד הן י' אצבעאן, עשר אמירן, ה' וה' בב' לוחות, והן נגד חו"ג, וזהו רזין עלאין סוד הדעת. 'רזא' כל 'רז' הוא דעת: ואמר דלהוו דא כו'. שהוא עלמא תתאה מעלמא דהוא בגלותא דאינו לפי עלמא עלאה: גאותן של ישראל שנטלה…
אור החמה: בצלם אלהי"ם רזא דכף אחרא. דהיינו ע"י החסדים והגבורות שבבינה כי כמו שהאדם התחתון נק' יציר כף ע"ש כללות השתי כפות כאחד שהם ה' חסדים וה' גבורות כנזכר כן ת"ת ומ' נקראים יציר כף והיינו כפות הבינה דהיינו החו"ג שבה ולרמוז על הכללות…
אור יקר: כף אחת עשרה זהב, ועכשיו שהיא מחובקת היא בת עשרים, עשר מלמעלה למטה מצד הימין, ועשור ממטה למעלה מצד השמאל, והיא כ׳׳ף ודאי, והיא נכללת בת״ת דהיינו סמ״ך כ׳ נכללת בשש קצוות עליונים,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: