ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 11: ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ - רזי שרטוטי היד וסודות התשובה › פיסקה 39 (עז ע"ב)

תשובה משכיבת נידה - חיבור אות ה' באות ץ'

יתרו · ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ - רזי שרטוטי היד וסודות התשובה · מאמר 11 · פיסקה 39 · דף עז ע"ב

לשון הזוהר

וְכַד תָּב בִּתְיוּבְתָּא, אִשְׁתָּאָרוּ אִינּוּן שִׂרְטוּטִין בִּידָא שְׂמָאלָא, וְהַהוּא דְּאִתּוֹסָף בִּימִינָא, אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ, וְאִתְעָדֵי הַהוּא סוּמָקָא, דְּלָא אִתְחָזֵי נָהִיר כָּל כַּךְ מִנֵּיהּ. וּלְזִמְנִין דְּאַף עַל גַּב דְּתָב, לָא אַעְדִּיוּ מִנִּיהּ הַהוּא סוּמָקָא, עַד זְמַן. הַאי אִיהוּ בְּרָזָא דְּאָת ה', וְאִתְעָדֵי אָת ס', וְעָאל תְּחוֹתוֹי אָת ץ', וְאִתְחֲבָּר אָת ה' בְּאָת ץ'. הַאי בָּעֵי תִּקּוּנָא לְנַפְשֵׁיהּ בִּבְהִילוּ. חַכִּימָא דְּלִבָּא דְּחָמֵי לֵיהּ, חוֹבָתָא אִית עָלֵיהּ, לוֹמַר לֵיהּ זִיל אַסֵּי לְנַפְשָׁךְ.

תרגום

וּכְשֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, נִשְׁאֲרוּ אוֹתָם הַשִּׂרְטוּטִים בְּיַד שְׂמֹאל, וְאוֹתוֹ שֶׁנּוֹסַף בְּיָמִין סָר מִמֶּנּוּ, וְסָר אוֹתוֹ הָאֹדֶם, שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה בָּהִיר כָּל כָּךְ מִמֶּנּוּ. וְלִפְעָמִים אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁב, לֹא סָר מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ הָאֹדֶם עַד זְמַן. זֶה בְּסוֹד אוֹת ה', וְסָרָה אוֹת ס', וְנִכְנֶסֶת תַּחְתֶּיהָ אוֹת ץ', וּמִתְחַבֶּרֶת אוֹת ה' בְּאוֹת ץ'. זֶה צָרִיךְ תִּקּוּן לְנַפְשׁוֹ בִּבְהִילוּת. חֲכַם לֵב הָרוֹאֶה אוֹתוֹ - חוֹבָה עָלָיו לוֹמַר לוֹ: לֵךְ רַפֵּא אֶת נַפְשְׁךָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד תב בתיובתא, אשתארו אינון שרטוטין בידא שמאלא, וההוא דאתוסף בימינא, אתעדי מניה, ואתעדי ההוא סומקא, דלא אתחזי נהיר כל כך מניה. ולזמנין דאף על גב דתב, לא אעדיו מניה ההוא סומקא, עד זמן. האי איהו ברזא דאת ה', ואתעדי את ס', ועאל תחותוי את ץ', ואתחבר את ה' באת ץ'. האי בעי תקונא לנפשיה בבהילו. חכימא דלבא דחמי ליה, חובתא אית עליה, לומר ליה זיל אסי לנפשך.

התרגום: וכששב בתשובה, נשארו אותם השרטוטים ביד שמאל, ואותו שנוסף בימין סר ממנו, וסר אותו האדם, שאינו נראה בהיר כל כך ממנו. ולפעמים אף על פי ששב, לא סר ממנו אותו האדם עד זמן. זה בסוד אות ה', וסרה אות ס', ונכנסת תחתיה אות ץ', ומתחברת אות ה' באות ץ'. זה צריך תקון לנפשו בבהילות. חכם לב הרואה אותו - חובה עליו לומר לו: לך רפא את נפשך.

מן המפרשים

אור יקר: ואתעדי ההוא סומק שהיה בריש נשרא, ולא שיוסר מכל וכל אלא דלא נהיר כ״כ כמו האדמימות והדין החזק שהיה בו קודם תשובתו כלל, ולזה לא.

הסולם: וכד תב בתיובתא וכו': וכשחוזר בתשובה, נשארו הקוים שביד שמאל, וקו ההוא שנתוסף בימין, הוסר ממנו. והוסר צבע האדום ההוא, שאינו נראה מאיר כל כך. ולפעמים אע"פ ששב, לא הוסר ממנו האדום ההוא עד זמן. זה הוא בסוד אות ה' והוסרה אות ס'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר