ממלכת הזוהר › זוהר › חקת › מאמר 9: ׳יאסף אהרן אל עמיו׳ - מיתת הצדיקים כתיקון ושבח, ופטירת אהרן › פיסקה 3 (קפב ע"ב)

שכבר מתו - הנתקן בעפר ומשלם עונשו זוכה בשבח יתר

חקת · ׳יאסף אהרן אל עמיו׳ - מיתת הצדיקים כתיקון ושבח, ופטירת אהרן · מאמר 9 · פיסקה 3 · דף קפב ע"ב

לשון הזוהר

אֶלָּא, וַדַּאי כָּל מִלּוֹי דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, בְּחָכְמְתָא אִתְּמָרוּ, וְהָא אִתְּמַר, ׳וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים׳ - אִילּוּ לָא כְּתִיב יַתִּיר, הֲוָה אֲמֵינָא הָכִי, אֲבָל כֵּיוָן דִּכְתִּיב ׳שֶׁכְּבָר מֵתוּ׳ - אִשְׁתְּכַח מִלָּה אַחֲרָא בְּחָכְמְתָא. ׳שֶׁכְּבָר מֵתוּ׳ - זִמְנָא אַחֲרָא אִסְתְּלָקוּ מִן עָלְמָא, וְאִתְתָּקַּן בְּעַפְרָא, (דאזדמנא די ממנא עליה ומית בחיי עלמא דבגין דיתתקן (ס"א דאזדמנא עליה ותב בהאי עלמא בגין דיתתקן) (ס"א דממנא עליה ומית בהאי עלמא ואתתקן בעפרא בגין דיתתקן באתר דישתלים זמניה מת הא ודאי דא הוא שבחא משאר מתי עלמא אי תימא אתדן זמנא אחרא בההוא עלמא ׳הא כתיב לא תקום וגו'׳) בתר דאשתלים זמניה מית ודאי הוא שבחא משאר מתי עלמא. אי תימא לא אתדן זמנא אחרא בההוא עלמא, דכתיב ׳לא תקום פעמים צרה׳) כָּל שֶׁכֵּן דְּהָא קַבִּיל עוֹנְשָׁא זִמְנָא וּתְרֵין, וְדָא וַדַּאי, אַתְרֵיהּ אִתְתָּקַּן בִּשְׁבָחָא יַתִּיר מֵאִינּוּן חַיֵּי, דְּעַד לָא קַבִּילוּ עוֹנְשָׁא.

תרגום

אֶלָּא וַדַּאי כָּל דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָה נֶאֶמְרוּ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. ׳וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים׳ (קהלת ד, ב) - אִלּוּ לֹא כָתוּב יוֹתֵר, הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳שֶׁכְּבָר מֵתוּ׳ - נִמְצָא דָבָר אַחֵר בְּחָכְמָה. ׳שֶׁכְּבָר מֵתוּ׳ - זְמַן אַחֵר הִסְתַּלְּקוּ מֵהָעוֹלָם, וְהִתְתַּקְּנוּ בֶעָפָר, (שֶׁהִזְדַּמֵּן הַמְמֻנֶּה עָלָיו וּמֵת בְּחַיֵּי עוֹלָם כְּדֵי שֶׁיִּתְתַּקֵּן (שהזדּמן עָלָיו ושָב בָּעולָם הזּה כּדי שיּתתּקּן) (הממנּה עָלָיו וּמת בָּעולָם הזּה ונתקן בּעָפָר כּדי שיּתתּקּן בּמָקום שיּשלם זמנּו מֵת הוּא ודּאי, זהוּ שֶׁבַח משאָר מָתַי הָעולָם. אִם תּאמר לֹא ידּון פּעם אַחֶרֶת בּאותו עולָם, הֲרֵי כָּתוּב ׳לֹא תָקוּם וגו'׳ (נחום א, ט)) לאחר שנשלם זְמַנּוֹ מֵת, וַדַּאי הוּא שֶׁבַח מִשְּׁאָר מָתַי הָעוֹלָם. אִם תֹּאמַר לֹא ידון פַּעַם אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳לֹא תָקוּם פעמים צָרָה׳) כָּל שֶׁכֵּן שֶׁזֶּה קִבֵּל עֹנֶשׁ פַּעַם וּפַעֲמַיִם, וְזֶה וַדַּאי מְקוֹמוֹ נִתְקָן בְּשֶׁבַח יוֹתֵר מֵאוֹתָם חַיִּים שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ עָנְשָׁם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא, ודאי כל מלוי דשלמה מלכא, בחכמתא אתמרו, והא אתמר, ׳ושבח אני את המתים׳ - אילו לא כתיב יתיר, הוה אמינא הכי, אבל כיון דכתיב ׳שכבר מתו׳ - אשתכח מלה אחרא בחכמתא. ׳שכבר מתו׳ - זמנא אחרא אסתלקו מן עלמא, ואתתקן בעפרא, (דאזדמנא די ממנא עליה ומית בחיי עלמא דבגין דיתתקן (ס"א דאזדמנא עליה ותב בהאי עלמא בגין דיתתקן) (ס"א דממנא עליה ומית בהאי עלמא ואתתקן בעפרא בגין דיתתקן באתר דישתלים זמניה מת הא ודאי דא הוא שבחא משאר מתי עלמא אי תימא אתדן זמנא אחרא בההוא עלמא ׳הא כתיב לא תקום וגו'׳) בתר דאשתלים זמניה מית ודאי הוא שבחא משאר מתי עלמא. אי תימא לא אתדן זמנא אחרא בההוא עלמא, דכתיב ׳לא תקום פעמים צרה׳) כל שכן דהא קביל עונשא זמנא ותרין, ודא ודאי, אתריה אתתקן בשבחא יתיר מאינון חיי, דעד לא קבילו עונשא.

התרגום: אלא ודאי כל דברי שלמה המלך בחכמה נאמרו, והרי נתבאר. ׳ושבח אני את המתים׳ (קהלת ד, ב) - אלו לא כתוב יותר, הייתי אומר כך. אבל כיון שכתוב ׳שכבר מתו׳ - נמצא דבר אחר בחכמה. ׳שכבר מתו׳ - זמן אחר הסתלקו מהעולם, והתתקנו בעפר, (שהזדמן הממנה עליו ומת בחיי עולם כדי שיתתקן (שהזדמן עליו ושב בעולם הזה כדי שיתתקן) (הממנה עליו ומת בעולם הזה ונתקן בעפר כדי שיתתקן במקום שישלם זמנו מת הוא ודאי, זהו שבח משאר מתי העולם. אם תאמר לא ידון פעם אחרת באותו עולם, הרי כתוב ׳לא תקום וגו'׳ (נחום א, ט)) לאחר שנשלם זמנו מת, ודאי הוא שבח משאר מתי העולם. אם תאמר לא ידון פעם אחרת באותו עולם, שכתוב ׳לא תקום פעמים צרה׳) כל שכן שזה קבל ענש פעם ופעמים, וזה ודאי מקומו נתקן בשבח יותר מאותם חיים שעדין לא קבלו ענשם.

מן המפרשים

מקדש מלך: סליק לעילא לעילא פי' זעיר עולה לאו"א וזהו לעילא ועוד עלה לאריך וזהו לעילא שנית. ועיין בפ' בשלח דף נ"ח :: ושמא קדישא לא אשתכח שלים כמש"ל שה' אחרונ' אתרחקת מיה"ו: בההוא נהר עילאה פי' בינה:

אור החמה: שכבר מתו זמנא וכו' כלומר שהיו פעם אחרת קודם בעולם הזה ופעלו מן הטוב ומן הרע ומתו ואתתקן בעפרא . כלומר כדין רקב העפר ואחר שקבלו עונשם שם ונתקנה נשמתם ונטהרה ונתגלגל בעוה"ז לתקן את אשר עותו והוא הטיב והמית עצמו על התורה. וז"ש…

הסולם: אלא ודאי כל וכו': אלא ודאי כל דבריו של שלמה המלך נאמרו בחכמה, והרי למדנו, ושבח אני את המתים, אילו לא היה כתוב יותר, הייתי אומר כך, שמשבח את המתים יותר מן החיים, אבל כיון שכתוב, שכבר מתו, נמצא בזה דבר אחר בחכמה. שכבר מתו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: