ממלכת הזוהר › זוהר › חקת › מאמר 9: ׳יאסף אהרן אל עמיו׳ - מיתת הצדיקים כתיקון ושבח, ופטירת אהרן › פיסקה 13 (קפג ע"א)

מיטת אהרן ומנורת הזהב - כבודו בשעת פטירתו במערה

חקת · ׳יאסף אהרן אל עמיו׳ - מיתת הצדיקים כתיקון ושבח, ופטירת אהרן · מאמר 9 · פיסקה 13 · דף קפג ע"א

לשון הזוהר

זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵיהוֹן. אַתְקִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַהֲרֹן, עַרְסָא וּמְנַרְתָּא דְּדַהֲבָא דְּנַהֲרָא. וּמִדִּידֵיהּ נָטִיל, מֵהַהוּא מְנַרְתָּא דְּהֲוָה דָּלִיק בְּכָל יוֹמָא תְּרֵי זִמְנֵי וְאַסְתִּים פּוּם מְעַרְתָּא וְנַחְתּוּ.

תרגום

אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שהקב"ה רוֹצֶה בִּכְבוֹדָם. הִתְקִין הקב"ה לְאַהֲרֹן מִטָּה וּמְנוֹרַת זָהָב שֶׁמְּאִירָה. וּמִשֶּׁלּוֹ לָקַח, מֵאוֹתָהּ מְנוֹרָה שֶׁהִדְלִיק בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם, וְנִסְתַּם פִּי הַמְּעָרָה וְיָרְדוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זכאה חולקיהון דצדיקייא, דקודשא בריך הוא בעי ביקריהון. אתקין קודשא בריך הוא לאהרן, ערסא ומנרתא דדהבא דנהרא. ומדידיה נטיל, מההוא מנרתא דהוה דליק בכל יומא תרי זמני ואסתים פום מערתא ונחתו.

התרגום: אשרי חלקם של הצדיקים שהקב"ה רוצה בכבודם. התקין הקב"ה לאהרן מטה ומנורת זהב שמאירה. ומשלו לקח, מאותה מנורה שהדליק בכל יום פעמים, ונסתם פי המערה וירדו.

מן המפרשים

אור החמה: מההוא מנרתא וכו' שכר המצוה גרם לו זה. וכן ערסה הוא כעין מטה עליונה שהיה מיוחד בכל יום דהיינו מטתו דיעקב שהיא שלימ' ודאי ור' יהודה פליג. ומוסיף ענן נגד ענן הקטורת והוסיף שממש כל ישראל ראו ענין זה כדמפרש ואזיל.

הסולם: זכאה חולקיהון דצדיקייא וכו': אשרי חלקם של הצדיקים, שהקב"ה רוצה בכבודם, כי התקין הקב"ה לאהרן, מטה ומנורה של זהב המאירה, ומשל עצמו לקחה, ממנורה ההיא שהיה מדליק שתי פעמים בכל יום. ואחר זה הסתים פי המערה וירדו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר