פי המערה הפתוח - כל ישראל רואים ובוכים לאהרן
חקת · ׳יאסף אהרן אל עמיו׳ - מיתת הצדיקים כתיקון ושבח, ופטירת אהרן · מאמר 9 · פיסקה 14 · דף קפג ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, פּוּם מְעַרְתָּא הֲוָה פְּתִיחָא, דְּכָל יִשְׂרָאֵל הֲווֹ חָמָאן לְאַהֲרֹן שָׁכִיב, וּבוּצִינָא דִּמְנַרְתָּא דָּלִיק קַמֵּיהּ, וְעַרְסֵיהּ נָפִיק וְעָיִיל, וַעֲנָנָא חַד קָאִים עָלֵיהּ. וּכְדֵין יָדְעוּ יִשְׂרָאֵל דְּהָא אַהֲרֹן מִית. וְחָמוּ דְּהָא אִסְתְּלָקוּ עֲנָנֵי כָּבוֹד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וְגוֹ'׳, וְהָא אוּקְמוּהָ. וְעַל דָּא בָּכוּ לְאַהֲרֹן ׳כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל׳, גּוּבְרִין וְנָשִׁין וְטָף, דְּהָא רְחִימָא מְכֻּלְּהוּ הֲוָה.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, פִּי הַמְּעָרָה הָיָה פָּתוּחַ, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת אַהֲרֹן שׁוֹכֵב וְנֵר הַמְּנוֹרָה דּוֹלֵק לְפָנָיו, וּמִטָּתוֹ יוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת, וְעָנָן אֶחָד עוֹמֵד עָלָיו. וְאָז יָדְעוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֲרֵי ׳מֵת אַהֲרֹן׳, וְרָאוּ שֶׁהֲרֵי הִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וְגוֹ'׳ (במדבר כ, כט), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וְעַל זֶה בָּכוּ לְאַהֲרֹן ׳כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל׳ - גְּבָרִים וְנָשִׁים וָטַף, שֶׁהֲרֵי אָהוּב מִכֻּלָּם הָיָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה אמר, פום מערתא הוה פתיחא, דכל ישראל הוו חמאן לאהרן שכיב, ובוצינא דמנרתא דליק קמיה, וערסיה נפיק ועייל, ועננא חד קאים עליה. וכדין ידעו ישראל דהא אהרן מית. וחמו דהא אסתלקו ענני כבוד, הדא הוא דכתיב ׳ויראו כל העדה כי גוע אהרן וגו'׳, והא אוקמוה. ועל דא בכו לאהרן ׳כל בית ישראל׳, גוברין ונשין וטף, דהא רחימא מכלהו הוה.
התרגום: רבי יהודה אמר, פי המערה היה פתוח, שכל ישראל ראו את אהרן שוכב ונר המנורה דולק לפניו, ומטתו יוצאת ונכנסת, וענן אחד עומד עליו. ואז ידעו ישראל שהרי ׳מת אהרן׳, וראו שהרי הסתלקו ענני הכבוד. זהו שכתוב ׳ויראו כל העדה כי גוע אהרן וגו'׳ (במדבר כ, כט), והרי פרשוה. ועל זה בכו לאהרן ׳כל בית ישראל׳ - גברים ונשים וטף, שהרי אהוב מכלם היה.
מן המפרשים
מקדש מלך: מאן דלא אתפרש נ"ב שלא נפרש מהשי"ת: ולא אתגלייא נ"ב שלא נגלה לחיצונים מימיו: ה"ג וכולהו אתוקדן מחופה דהאי כסא. ה"ג הה"ד וילבש משה את אהרן את בגדיו: וכתיב וילבש אותו. ולא כהג"ה. דהיה דליק בכל יומא תרי זמני כבר כתבנו בפ' ויחי ר"ל…
הסולם: רבי יהודה אמר וכו': רי"א, פי המערה היה פתוח, וכל ישראל היו רואים את אהרן מת, ונר המנורה דולק לפניו, ומטתו יוצאת ונכנסת, כדי שיראו ישראל שהוא מת, וענן אחת עומד על המטה. ואז ידעו ישראל כי אהרן מת. וראו שנסתלקו ענני כבוד מישראל.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: