ממלכת הזוהר › זוהר › חקת › מאמר 10: וידבר העם באלהים ובמשה - סוד הנחשים השורפים ומעלת אסתר ששמרה פיה › פיסקה 4 (קפג ע"ב)

הנחשים מלחשים בפיהם ונושכים - אש היו מלהטים בפיהם ומעיהם יוקדים

חקת · וידבר העם באלהים ובמשה - סוד הנחשים השורפים ומעלת אסתר ששמרה פיה · מאמר 10 · פיסקה 4 · דף קפג ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי חִיָּיא אָמַר, חִוְויָן הֲווֹ אַתְיָין, מְלַחֲשָׁן בְּפוּמַיְיהוּ, וְנַשְׁכִין וּמֵתִין. מַאי מְלַחֲשָׁן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אִם יִשּׁוֹךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ׳ (קהלת י, יא) - אֶשָּׁא הֲווֹ מְלַהֲטָן בְּפוּמַיְיהוּ, וְנַשְׁכִן, וְשַׁדְיָין אֶשָּׁא בְּהוּ, וְאִתּוֹקְדָאן מֵעַיְיהוּ וּמֵתִין וְהָא מִלִּין אִלֵּין אִסְתְּלָקוּ לַאֲתָר אַחֲרָא.

תרגום

רַבִּי חִיָּיא אָמַר, נְחָשִׁים הָיוּ בָאִים, מְלַחֲשִׁים בְּפִיהֶם, וְנוֹשְׁכִים וּמֵתִים. מַה מְלַחֲשִׁים? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ׳ (קהלת י, יא) - אֵשׁ הָיוּ מְלַהֲטִים בְּפִיהֶם, וְנוֹשְׁכִים וְזוֹרְקִים בָּהֶם אֵשׁ, וּמְעֵיהֶם יוֹקְדִים וּמֵתִים. וַהֲרֵי דְּבָרִים אֵלּוּ עָלוּ לְמָקוֹם אַחֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי חייא אמר, חווין הוו אתיין, מלחשן בפומייהו, ונשכין ומתין. מאי מלחשן. כמה דאת אמר ׳אם ישוך הנחש בלא לחש׳ (קהלת י, יא) - אשא הוו מלהטן בפומייהו, ונשכן, ושדיין אשא בהו, ואתוקדאן מעייהו ומתין והא מלין אלין אסתלקו לאתר אחרא.

התרגום: רבי חייא אמר, נחשים היו באים, מלחשים בפיהם, ונושכים ומתים. מה מלחשים? כמו שנאמר ׳אם ישך הנחש בלוא לחש׳ (קהלת י, יא) - אש היו מלהטים בפיהם, ונושכים וזורקים בהם אש, ומעיהם יוקדים ומתים. והרי דברים אלו עלו למקום אחר.

מן המפרשים

הסולם: ר' חייא אמר וכו': רח"א נחשים היו באים ופיו תיהם היו מלחשים, ונושכים ומתים. מהו מלחשים. הוא כש"א, אם ישוך הנחש בלא לחש . אש היתה לוהטת בפיו תיהם. ונשכו, ושלחו את האש בהם, ונשרפו מעיהם ומתים. והרי דברים אלו נתבארו במקום אחר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: