ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 4לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת חקת · מאמר 10

וידבר העם באלהים ובמשה

זוהר ח"ג, פרשת חקת, דף קפג.
כ-1 דקה קריאה
על מה המאמר

סוד הנחשים השורפים ומעלת אסתר ששמרה פיה

וידבר העם באלהים ובמשה - פרשה זו עלתה במקום אחר עם מי מריבה של משה ואהרן

׳וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (במדבר כא, ה). פָּרָשָׁה זוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר עָלְתָה עִם אוֹתָם מֵי מְרִיבָה שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

בלשון הזוהר

׳וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (במדבר כא, ה). - פַּרְשְׁתָּא דָּא, בַּאֲתָר אַחֲרָא אִסְתָּלִיק, עִם אִינּוּן מֵי מְרִיבָה דְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ותלבש אסתר מלכות - לבשה רוח הקדש כי שמרה פיה שלא להראות דבר

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, (אסתר ה) (אסתר ה א) ׳וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת (אסתר ה, א)׳ וְגוֹ'. - מְגִלַּת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, וּמִשּׁוּם זֶה כְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים. ׳וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי׳ - שֶׁנֶּחֱלָשׁ כֹּחַ הַגּוּף, וַהֲרֵי קַיָּם בָּרוּחַ בְּלֹא גוּף, אָז - ׳וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת׳ - אֵיזוֹ מַלְכוּת? אִם תֹּאמַר בִּלְבוּשׁ כָּבוֹד וְאַרְגָּמָן, הֲרֵי לֹא כָּךְ נִקְרָא. אֶלָּא ׳וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת׳ - שֶׁהִתְלַבְּשָׁה בְמַלְכוּת עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה, וַדַּאי לָבְשָׁה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. מָה הַטַּעַם זָכְתָה לְמָקוֹם זֶה? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמְרָה פִיהָ שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹת דָּבָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (אסתר ב) ׳אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ׳ - וְלָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, זוֹכֶה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְכָל מִי שֶׁסּוֹטֶה פִיו לְדָבָר רָע, הֲרֵי וַדַּאי אתוֹ דָּבָר רָע עָלָיו. (וְאִם לֹא) הֲרֵי נְגָעִים אוֹ צָרַעַת שֶׁשּׂוֹרְפִים כְּנָחָשׁ עָלָיו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ.

בלשון הזוהר

רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וְגוֹ'׳ (אסתר ה, א). - מְגִּלַת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, וּבְגִין כַּךְ כְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים. ׳וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי׳ - דְּאִתְחֲלָשׁ חֵילָא דְּגוּפָא, וְהָא קַיְּימָא בְּרוּחָא בְּלָא גּוּפָא, כְּדֵין ׳וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת׳ - מַאי מַלְכוּת. אִי תֵּימָא בִּלְבוּשֵׁי יְקָר וְאַרְגְּוָונָא, הָא לָאו הָכִי אִקְרֵי. אֶלָּא ׳וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת׳ - דְּאִתְלַבְּשַׁת בְּמַלְכוּת עִלָּאָה קַדִּישָׁא, וַדַּאי לָבְשָׁה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. מַאי טַעֲמָא זָכְתָה לְהַאי אֲתָר. בְּגִין דְּנַטְרָא פּוּמָה דְּלָא לְחַוָואָה מִדִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּה׳ (אסתר ב, כ) - וְאוֹלִיפְנָא כָּל מַאן דְּנָטִיר פּוּמֵיהּ וְלִישָׁנֵיהּ, זָכֵי לְאִתְלַבְּשָׁא בְּרוּחַ דְּקוּדְשָׁא. וְכָל מַאן דְּסָטֵי פּוּמֵיהּ לְמִלָּה בִּישָׁא, הָא וַדַּאי הַהוּא מִלָּה בִּישָׁא עָלֵיהּ. (ס"א ואי לאו), וְאִי תֵּימָא הָא נְגָעִים, אוֹ צָרַעַת, דְּמוֹקְדָן כְּחִוְיָא עָלֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וידבר העם דבר רע בהקבה - הזדמנו להם נחשים שורפים כאש

׳וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה׳ (במדבר כא, ה) - שֶׁאָמְרוּ דָבָר רָע בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ - הוּא, וּכְתַרְגּוּמוֹ - וְעִם מֹשֶׁה נְצוּ. לָמָּה הֶעֱלִיתֻנוּ, שָׂמוּ כָּל הַפָּנִים שָׁווֹת, בִּגְלַל זֶה הִזְדַּמְּנוּ לָהֶם נְחָשִׁים, שֶׁשּׂוֹרְפִים אוֹתָם כָּאֵשׁ וּמַכְנִיסִים אֵשׁ לִמְעֵיהֶם וְנוֹפְלִים מֵתִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים׳ (במדבר כא, ו).

בלשון הזוהר

׳וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה׳ (במדבר כא, ה) - דְּאָמְרוּ מִלָּה בִּישָׁא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְתַרְגּוּמוֹ - וְעִם מֹשֶׁה נָצוּ. ׳לָמָּה הֶעֱלִיתוּנוּ׳, שַׁווּ כָּל אַפַּיָיא שַׁוְּויָן בְּגִין כָּךְ אִזְדְּמַן לְגַבַּיְיהוּ חִוְויָין, דְּמוֹקְדָן לוֹן כְּאֶשָּׁא, וְעַיִּיל אֶשָּׁא לְמֵעַיְיהוּ וְנַפְלִין מֵתִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיְשַׁלַח יהו"ה בָּעָם אֵת הַנְחָשִׁים הַשְּׂרָפִים׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הנחשים מלחשים בפיהם ונושכים - אש היו מלהטים בפיהם ומעיהם יוקדים

רַבִּי חִיָּיא אָמַר, נְחָשִׁים הָיוּ בָאִים, מְלַחֲשִׁים בְּפִיהֶם, וְנוֹשְׁכִים וּמֵתִים. מַה מְלַחֲשִׁים? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ׳ (קהלת י, יא) - אֵשׁ הָיוּ מְלַהֲטִים בְּפִיהֶם, וְנוֹשְׁכִים וְזוֹרְקִים בָּהֶם אֵשׁ, וּמְעֵיהֶם יוֹקְדִים וּמֵתִים. וַהֲרֵי דְּבָרִים אֵלּוּ עָלוּ לְמָקוֹם אַחֵר.

בלשון הזוהר

רִבִּי חִיָּיא אָמַר, חִוְויָן הֲווֹ אַתְיָין, מְלַחֲשָׁן בְּפוּמַיְיהוּ, וְנַשְׁכִין וּמֵתִין. מַאי מְלַחֲשָׁן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אִם יִשּׁוֹךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ׳ (קהלת י, יא) - אֶשָּׁא הֲווֹ מְלַהֲטָן בְּפוּמַיְיהוּ, וְנַשְׁכִן, וְשַׁדְיָין אֶשָּׁא בְּהוּ, וְאִתּוֹקְדָאן מֵעַיְיהוּ וּמֵתִין וְהָא מִלִּין אִלֵּין אִסְתְּלָקוּ לַאֲתָר אַחֲרָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

סוד הבאר

זכר ונוקבא בבארה ובבאר, ומעלת המכוונים לב ורצון לעורר ברכה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.