ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 27: ׳מי נתן למשסה יעקב וישראל לבזזים׳ - גלות השכינה עם ישראל וגאולתם העתידה › פיסקה 3 (קלד ע"א)

השכינה מבקשת ללכת בגלות - פקידת מקום הכהנים והלוים

חיי שרה · ׳מי נתן למשסה יעקב וישראל לבזזים׳ - גלות השכינה עם ישראל וגאולתם העתידה · מאמר 27 · פיסקה 3 · דף קלד ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְחָרַב מַקְדְּשָׁא וְאִתּוֹקַד הֵיכָלָא וְעַמָּא אִתְגְּלִי, בָּעְיָא שְׁכִינְתָּא לְאִתְעַקְּרָא מִדּוּכְתָּהּ וּלְמֵיהַךְ עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, אָמְרָה אֵיהַךְ בְּקַדְמִיתָא לְמֶחמֵי בֵּיתָאי וְהֵיכָלָאי וְאֶפְקוֹד עַל דּוּכְתֵּי דְּכַהֲנֵי וְלֵיוָאֵי דְּהֲווּ פָלְחִין בְּבֵיתָאי.

תרגום

אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ וְנִשְׂרַף הַהֵיכָל וְהָעָם הָגְלָה, רָצְתָה הַשְּׁכִינָה לְהֵעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ וְלָלֶכֶת עִמָּהֶם בַּגָּלוּת. אָמְרָה: אֵלֵךְ בָּרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת אֶת בֵּיתִי וְהֵיכָלִי, וְאֶפְקֹד אֶת מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בְּבֵיתִי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא בשעתא דאתחרב מקדשא ואתוקד היכלא ועמא אתגלי, בעיא שכינתא לאתעקרא מדוכתה ולמיהך עמהון בגלותא, אמרה איהך בקדמיתא למחמי ביתאי והיכלאי ואפקוד על דוכתי דכהני וליואי דהוו פלחין בביתאי.

התרגום: אלא בשעה שנחרב המקדש ונשרף ההיכל והעם הגלה, רצתה השכינה להעקר ממקומה וללכת עמהם בגלות. אמרה: אלך בראשונה לראות את ביתי והיכלי, ואפקד את מקומות הכהנים והלוים שהיו עובדים בביתי.

מן המפרשים

אור החמה: אמרה איהך בקדמיתא למחמי וגו' להספיד ולקונן על החורבן וההרוגים ואח"כ לפקח על צרכי החיים והטעם שלא תשתלם מדת הדין עד שתראה באלו ומתוך דינם ירחם על אלו כדכתיב כי נחמתי על הרעה אשר עשיתי אתכם. גליון אמרה איהך בקדמיתא למחמי ביתאי…

הסולם: אלא בשעתא וכו': ומשיב, אלא בשעה שנחרב בית המקדש ונשרף ההיכל, והעם הלך לגלות, רצתה השכינה להתעקר ממקומה וללכת לגלות עמהם. אמרה השכינה, אלך תחלה לראות ביתי והיכלי, ואפקוד את המקומות של הכהנים והלוים, שהיו עובדים בביתי.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר