׳מי נתן למשסה יעקב וישראל לבזזים׳
גלות השכינה עם ישראל וגאולתם העתידה
חורבן הבית - מניעת הברכות מלמעלה ומטה, שליטת הדרגות התחתונות
רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר, ׳מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלֹא יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיה מב, כד). בֹּא רְאֵה, מִזְּמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַבְּרָכוֹת לֹא שׁוֹרוֹת בָּעוֹלָם וְנִמְנָעוֹת, כִּבְיָכוֹל נִמְנָעוֹת מִמַּעְלָה וּמַטָּה, וְכָל אוֹתָן שְׁאָר הַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מִתְגַּבְּרוֹת וְהוֹלְכוֹת וְשׁוֹלְטוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם גָּרְמוּ בַּחֲטָאֵיהֶם.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר, ׳מִי נָתַן לִמְשִׁיסָה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבוֹזְזִים הֲלא יהו"ה וְגו'׳ (ישעיהו מב, כד). תָּא חֲזֵי, מִזִּמְנָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, בִּרְכָאן לָא שַׁרְיָין בְּעַלְמָא וְאִתְמְנָעוּ, כִּבְיָכוֹל אִתְמְנָעוּ מֵעֵילָא וְתַתָּא, וְכָל אִינוּן שְׁאָר דַּרְגִּין תַּתָּאִין מִתְתַּקְפֵי וְאָזְלֵי וְשָׁלְטֵי עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּאִינוּן גָּרְמוּ בְּחוֹבַיְיהוּ.
דקדוק לשון הפסוק - סתירה בין ׳חטאנו לו׳ ל ׳ולא אבו׳
הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין מִתְיַשְּׁבִים דְּבָרָיו, שֶׁכָּתוּב ׳מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב׳ (ישעיה מב, כד). כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל׳, מַה זֶּה ׳חָטָאנוּ לוֹ׳? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת חָטְאוּ לוֹ. וְאִם אָמַר ׳חָטָאנוּ לוֹ׳, מַהוּ ׳וְלֹא אָבוּ׳? וְלֹא אָבִינוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת.
בלשון הזוהר
הַאי קְרָא לָא אִתְיַישְׁבָן מִלֵּיהּ דִּכְתִיב ׳מִי נָתַן לִמְשִׁיסָה יַעֲקֹב׳ (ישעיה מב, כד), כֵּיוָן דְּאָמַר ׳מִי נָתַן לִמְשִׁיסָה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל׳, מַהוּ ׳חָטָאנוּ לוֹ׳, חָטְאוּ לוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ, וְאִי אָמַר ׳חָטָאנוּ לוֹ׳, מַאי ׳וְלֹא אָבוּ׳, וְלֹא אָבִינוּ מִבָּעֵי לֵיהּ.
השכינה מבקשת ללכת בגלות - פקידת מקום הכהנים והלוים
אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ וְנִשְׂרַף הַהֵיכָל וְהָעָם הָגְלָה, רָצְתָה הַשְּׁכִינָה לְהֵעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ וְלָלֶכֶת עִמָּהֶם בַּגָּלוּת. אָמְרָה: אֵלֵךְ בָּרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת אֶת בֵּיתִי וְהֵיכָלִי, וְאֶפְקֹד אֶת מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בְּבֵיתִי.
בלשון הזוהר
אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְחָרַב מַקְדְּשָׁא וְאִתּוֹקַד הֵיכָלָא וְעַמָּא אִתְגְּלִי, בָּעְיָא שְׁכִינְתָּא לְאִתְעַקְּרָא מִדּוּכְתָּהּ וּלְמֵיהַךְ עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, אָמְרָה אֵיהַךְ בְּקַדְמִיתָא לְמֶחמֵי בֵּיתָאי וְהֵיכָלָאי וְאֶפְקוֹד עַל דּוּכְתֵּי דְּכַהֲנֵי וְלֵיוָאֵי דְּהֲווּ פָלְחִין בְּבֵיתָאי.
כנסת ישראל רואה בעלה מסתלק - קול ברמה ובכי רחל
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִסְתַּכְּלָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְרָאֲתָה אֶת בַּעְלָהּ מִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה לְמַעְלָה לְמַעְלָה. יָרְדָה לְמַטָּה, נִכְנְסָה לַבַּיִת וְהִסְתַּכְּלָה בְּכָל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת, וְנִשְׁמַע קוֹל לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְנִשְׁמַע קוֹל לְמַטָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וְגוֹ'׳ (ירמיה לא, טו) - וּבֵאֲרוּהָ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא אִסְתַּכָּלַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְעֵילָא וְחָמַאת דְּבַעֲלָהּ אִסְתַּלַּק מִנָּהּ לְעֵילָא לְעֵילָא, נָחֲתַת לְתַתָּא עָאלַת בְּבֵיתָא וְאִסְתַּכָּלַת בְּכָל אִינוּן דּוּכְתֵּי, וְאִשְׁתְּמַע קָלָא לְעֵילָא לְעֵילָא וְאִשְׁתְּמַע קָלָא לְתַתָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנְיהָ וְגו'׳ (ירמיהו לא, טו) - וְאוּקְמוּהָ.
יישוב לשון הפסוק - חטאנו מפי העם, ולא אבו מהשכינה
כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לַגָּלוּת, הִסְתַּכְּלָה עַל הָעָם, וְרָאֲתָה שֶׁדּוֹחֲקִים אוֹתָם וְרוֹמְסִים אוֹתָם בַּגָּלוּת בֵּין רַגְלֵי שְׁאָר הָעַמִּים. אָז אָמְרָה: ׳מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ (ישעיה מב, כד). וְהֵם אוֹמְרִים: ׳הֲלֹא יהו"ה זוּ חָטָאנוּ לוֹ׳ - וְהִיא אוֹמֶרֶת: ׳וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ׳.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּעָאלַת בְּגָלוּתָא, אִסְתַּכָּלַת בְּעַמָא וְחָמַאת דְּדָחֲקֵי לוֹן וְרָמְסֵי לוֹן בְּגָלוּתָא בֵּין רַגְלַיְיהוּ דִּשְׁאָר עַמִּין, כְּדֵין אָמְרַת: ׳מִי נָתַן לִמְשִׁיסָּה יַעֲקֹב וְגו'׳ (ישעיהו מב, כד). וְאִינוּן אָמְרִין: ׳הֲלֹא יהו"ה זוּ חָטָאנוּ לוֹ׳ - וְהִיא אֲמָרַת: ׳וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ׳.
סדר הגאולה - בניין הבית תחילה, ואחר כך קיבוץ גלויות
וּבְשָׁעָה שֶׁעָתִיד הקב"ה לִפְקֹד אֶת עַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תָּשׁוּב מִן הַגָּלוּת בָּרִאשׁוֹנָה. (אוֹמֵר לָהּ הקב"ה): תֵּלְכִי לַבַּיִת, מִשּׁוּם שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִבָּנֶה בָּרִאשׁוֹנָה. וְיֹאמַר לָהּ הקב"ה: קוּמִי מִן הֶעָפָר. הִיא שָׁבָה וְאָמְרָה: לְאֵיזֶה מָקוֹם אֵלֵךְ? בֵּיתִי חָרֵב, וְהֵיכָלִי נִשְׂרַף בָּאֵשׁ. עַד שֶׁהקב"ה יִבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה וְיַתְקִין אֶת הַהֵיכָל וְיִבְנֶה אֶת עִיר יְרוּשָׁלַיִם, וְאַחַר כָּךְ יָקִים אוֹתָהּ מִן הֶעָפָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יהו"ה וְגוֹ'׳ (תהלים קמז, ב). בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ ׳נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׳, וְיֹאמַר לָהּ: ׳הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי׳ (ישעיה נב, ב) יְרוּשָׁלַיִם וְגוֹ'. וְתִתְכַּנֵּס גָּלוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יהו"ה - בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ - ׳נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׳. וְאָז ׳הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׳ - זוֹ תְחִיַּת הַמֵּתִים. וְכָתוּב ׳וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וְגוֹ'׳ (יחזקאל לו, כז). ׳בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.
בלשון הזוהר
וּבְשַׁעְתָּא דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִפְקַד עַל עַמֵּיהּ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תֵּיתוּב מִן גָּלוּתָא בְּקַדְמִיתָא. (אמר ליה קודשא בריך הוא) תֵּיהַךְ לְבֵיתָא, בְגִין דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ יִתְבְּנֵי בְּקַדְמִיתָא. וְיֵימָא לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: קוּמִי מֵעַפְרָא. הִיא תָבַת וְאָמְרָה: לְאָן אֲתַר אֵיהַךְ, בֵּיתָאי חָרַב הֵיכָלִי אִתּוֹקַד בְּנוּרָא. עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִבְנִי בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּקַדְמִיתָא וְיַתְקִין הֵיכָלָא וְיִבְנֵי קַרְתָּא דִּירוּשָׁלַם, וּלְבָתַר יוֹקִים לָהּ מֵעַפְרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יהו"ה וְגו'׳ (תהילים קמז, ב). בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר ׳נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׳, וְיֵימָא לָהּ: ׳הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי׳ (ישעיהו נב, ב) יְרוּשָׁלַיִם וְגו'. וְיִתְכַּנֵּישׁ גָּלוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יהו"ה - בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר ׳נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׳. וּכְדֵין ׳הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְבוֹתָם׳ - דָּא תְּחִיַּית הַמֵּתִים. וּכְתִיב, ׳וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וְגו'׳ (יחזקאל לו, כז). ׳בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳.
ואלה תולדת יצחק
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.