ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 24: ׳ויביאה יצחק האהלה שרה אמו׳ - שיבת דיוקן שרה וסוד ארבע הנשים באבות › פיסקה 6 (קלג ע"א)

חיבוק אברהם מול אחיזת יצחק בשמאלו - ומכאן שבטי יעקב

חיי שרה · ׳ויביאה יצחק האהלה שרה אמו׳ - שיבת דיוקן שרה וסוד ארבע הנשים באבות · מאמר 24 · פיסקה 6 · דף קלג ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, אַבְרָהָם כַּד חָמָא לְשָׂרָה (ס"א לרבקה) הֲוָה מְחַבֵּק לָהּ וְלָא יַתִּיר, אֲבָל יִצְחָק דְּאִיהוּ בַּעֲלָהּ אָחִיד בָּהּ וְשַׁוֵּי דְּרוֹעֵיהּ תְּחוֹת רֵישָׁהּ דִּכְתִיב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ - לְבָתַר אֲתָא יַעֲקֹב וְשִׁמֵּשׁ עַרְסָא וְאוֹלִיד תְּרֵיסַר שְׁבָטִין כֹּלָּא כְּדְקָא יְאוּת.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאַבְרָהָם רָאָה אֶת שָׂרָה (ס"א אֶת רִבְקָה), הָיָה מְחַבֵּק אוֹתָהּ וְלֹא יוֹתֵר. אֲבָל יִצְחָק שֶׁהוּא בַּעְלָהּ, אָחַז בָּהּ וְשָׂם אֶת זְרוֹעוֹ תַּחַת רֹאשָׁהּ, שֶׁכָּתוּב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ (שיר השירים ב, ו) - אַחַר כָּךְ בָּא יַעֲקֹב וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, וְהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כֻּלָּם כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, אברהם כד חמא לשרה (ס"א לרבקה) הוה מחבק לה ולא יתיר, אבל יצחק דאיהו בעלה אחיד בה ושוי דרועיה תחות רישה דכתיב ׳שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׳ - לבתר אתא יעקב ושמש ערסא ואוליד תריסר שבטין כלא כדקא יאות.

התרגום: בא ראה, כשאברהם ראה את שרה (ס"א את רבקה), היה מחבק אותה ולא יותר. אבל יצחק שהוא בעלה, אחז בה ושם את זרועו תחת ראשה, שכתוב ׳שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׳ (שיר השירים ב, ו) - אחר כך בא יעקב ושמש מטתו, והוליד שנים עשר שבטים, כלם כראוי.

מן המפרשים

אור החמה: והרא"ג כ' ת"ח תפלות וכו' הכרח שני לדבריו ששנים הם חובה וערבית רשות שהרי לא היו אלא שני כבשים א' בבקר וא' בין הערבי' אר"ש הא אתמר בדבריו ולמעלה שאמר ובג"כ תפלת ערבית רשות דהא אתכלילת וכו'. לאו אינון אלא לחבר ליעקב כלומר הוא…

אור יקר: אברהם כד חמא לרבקה דהיינו המלכות מצד הגבורה, אברהם ושרה לא נזכר בהם אהבה מפני שאין האהבה אלא בשמא לית ודאי, לכך.

הסולם: ת"ח אברהם וכו': בוא וראה, אברהם שה"ס קו ימין דז"א, כשראה את שרה, שה"ס הנוקבא דז"א, היה מחבק אותה ולא יותר שהסו"ה וימינו תחבקני, אבל יצחק שהוא קו שמאל דז"א, שהוא בעלה, כנ"ל בדיבור הסמוך, אחז בה ושם זרועו תחת ראשה, שכתוב, שמאלו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: