׳ויביאה יצחק האהלה שרה אמו׳
שיבת דיוקן שרה וסוד ארבע הנשים באבות
שיבת השכינה ונר האוהל עם בוא רבקה כדמות שרה
׳וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ׳ (בראשית כד, סז). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַפָּסוּק הַזֶּה קָשֶׁה. ׳הָאֹהֱלָה׳? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְאֹהֶל ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳. מַה זֶּה ׳הָאֹהֱלָה׳? - שֶׁחָזְרָה לְשָׁם הַשְּׁכִינָה. מִשּׁוּם שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה הָיְתָה קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם, לֹא זָזָה מִמֶּנָּה הַשְּׁכִינָה, וְנֵר הָיָה דוֹלֵק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וְהָיָה מֵאִיר אֶת כָּל אוֹתָם יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. אַחַר שֶׁמֵּתָה, כָּבָה אוֹתוֹ הַנֵּר. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה, חָזְרָה הַשְּׁכִינָה וְהַנֵּר נִדְלַק. ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳ - שֶׁדָּמְתָה לְשָׂרָה בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ.
בלשון הזוהר
׳וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהלָה שָׂרָה אִמּוֹ׳ (בראשית כד, סז). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַאי קְרָא קַשְׁיָא. ׳הָאֹהלָה׳. לְאֹהֶל ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳הָאֹהֱלָה׳. דַּאֲהַדְּרַת תַּמָּן שְׁכִינְתָּא, בְּגִין דְּכָל זִמְנָא דְשָׂרָה קָיְימָא בְּעָלְמָא שְׁכִינְתָּא לָא אַעֲדֵי מִינָהּ, וּשְׁרַגָּא הֲוָה דְלִיקַת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וְהֲוָה נָהִיר כָּל אִינוּן יוֹמֵי דְשַׁבַּתָּא, בָּתַר דְּמִיתַת, כָּבְתָה הַהִיא שְׁרַגָּא. כֵּיוָן דְּאָתַת רִבְקָה אֲהַדָּרַת שְׁכִינְתָּא וּשְׁרַגָּא אַדְלִיקַת. ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳ - דְּדַמְיָא לְשָׂרָה בְּכָל עוֹבָדָהָא.
דמות יצחק כדמות אברהם - ודמות רבקה כדמות שרה ממש
׳אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק׳.רַבִּי יְהוּדָה אָמַר,לפרש מה שנאמר על רבקה בשעה שהביאה יצחק אל האהל ׳ויביאה יצחק האהלה שרה אמו׳ כְּמוֹ שֶׁדְּמוּתוֹ שֶׁל יִצְחָק הָיְתָה כִּדְמוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְכָל מִי שֶׁרָאָה אֶת יִצְחָק אָמַר זֶה אַבְרָהָם,ומכאן ידעו וַדַּאי ׳אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק׳ (בראשית כה, יט) - כָּךְ גַּם דְּמוּתָהּ שֶׁל רִבְקָה מַמָּשׁ הָיְתָה כִּדְמוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳ וַדַּאי.כלומר הכל אמרו על רבקה שהיא כמו בתה של שרה, ונמצאו יצחק ורבקה בדמות אברהם ושרה, וניכר שאברהם הוליד את יצחק ושרה את רבקה ואין הכוונה לצורת הגוף, שאם כן היה אליעזר מכיר בה מיד, אלא לדיוקן רוחני, שנתגלה בה רק אחר שבאה האהלה ונזדווגה ליצחק וחזרה השכינה לשם (נפש דוד)
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר כְּמָה דְּדִיוּקְנֵיהּ דְּיִצְחָק הֲוָה כְּדִיוּקְנֵיהּ דְּאַבְרָהָם, וְכָל מַאן דְּחָמֵי לְיִצְחָק אָמַר דָּא אַבְרָהָם, וַודַּאי ׳אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק׳ (בראשית כה, יט), הָכִי נָמֵי רִבְקָה דִּיוּקְנָהּ מַמָּשׁ הֲוַת דִּיוּקְנָא דְשָׂרָה, וּבְגִין כָּךְ ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳ (בראשית כד, סז) וַדַּאי.
דיוקן שרה נגלה ליצחק לבדו - ולכן וינחם אחרי אמו
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בַּכֹּל כָּךְ זֶה, אֲבָל בֹּא רְאֵה, זֶהוּ סוֹד, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁשָּׂרָה מֵתָה, דְּמוּתָהּ לֹא זָזָה מִן הַבַּיִת, וְלֹא נִרְאֲתָה שָׁם מִיּוֹם שֶׁמֵּתָה עַד שֶׁבָּאָה רִבְקָה. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה רִבְקָה, נִרְאֲתָה דְמוּתָהּ שֶׁל שָׂרָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה וְגוֹ'׳ - מִיָּד שָׂרָה אִמּוֹ נִרְאֲתָה שָׁם, וְלֹא הָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ אֶלָּא יִצְחָק לְבַדּוֹ כְּשֶׁנִּכְנַס לְשָׁם. וְעַל כֵּן ׳וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ׳ - (ס"א: מַה זֶּה ׳אַחֲרֵי אִמּוֹ׳? אַחֲרֵי) שֶׁאִמּוֹ נִרְאֲתָה וְהִזְדַּמְּנָה בַּבַּיִת, וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב אַחֲרֵי מִיתַת אִמּוֹ, אֶלָּא ׳אַחֲרֵי אִמּוֹ׳.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בְּכֹלָּא הָכִי הוּא, אֲבָל תָּא חֲזֵי, רָזָא אִיהוּ דְּאַף עַל גַּב דְּשָׂרָה מִיתַת, דְּיוּקְנָה לָא אַעֲדֵי מִן בֵּיתָא, וְלָא אִתְחֲזֵי תַּמָּן מִיּוֹמָא דְמִיתַת עַד דְּאֲתַת רִבְקָה. כֵּיוָן דְּעָאֳלַת רִבְקָה אִתְחֲזִיאַת דִּיוּקְנָא דְשָׂרָה, דִּכְתִיב ׳וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהלָה וְגוֹ'׳ - מִיָּד ׳שָׂרָה אִמּוֹ׳ אִתְחֲזִיאַת תַּמָּן, וְלָא הֲוָה חָמֵי לָהּ בַּר יִצְחָק בִּלְחוֹדוֹי כַּד אָעִיל תַּמָּן. וְעַל דָּא ׳וַיִּנָּחֶם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ׳ (ס"א: מאי ׳אחרי אמו׳, אחרי) דְּאִמּוֹ אִתְחֲזִיאַת וְאִזְדַּמְּנָא בְּבֵיתָא, וְעַל דָּא לָא כְּתִיב אַחֲרֵי מִיתַת אִמּוֹ, אֶלָּא ׳אַחֲרֵי אִמּוֹ׳.
תמיהת רבי שמעון על ייחוד לשון ויאהבה ביצחק
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַה שּׁוֹנֶה שֶׁכָּתוּב בְּיִצְחָק, ׳וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ׳ (בראשית כד, סז)? כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה׳ - לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָהּ? שֶׁהֲרֵי כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם אוֹהֲבִים אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם. מַה שּׁוֹנֶה בְּיִצְחָק שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וַיֶּאֱהָבֶהָ׳?
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מַאי שְׁנָא דִכְתִיב בֵּיהּ בְּיִצְחָק, ׳וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ׳ (בראשית כד, סז). כֵּיוָן דְּאָמַר ׳וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה׳ - לָא יְדַעְנָא דְּהוּא רָחִים לָהּ, דְּהָא כָּל בְּנִי עַלְמָא רַחֲמֵי לִנְשַׁיְיהוּ. מַאי שְׁנָא בְּיִצְחָק דִּכְתִיב בֵּיהּ ׳וַיֶּאֱהָבֶהָ׳.
אהבת הזכר מצד השמאל - ולכן ויאהבה נאמר ביצחק וביעקב
אֶלָּא וַדַּאי הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הָאַהֲבָה שֶׁל הַזָּכָר לָאִשָּׁה אֵינָהּ אֶלָּא בִּשְׂמֹאל, שֶׁכָּתוּב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שיר השירים ב, ו). וְחֹשֶׁךְ וְלַיְלָה הֵם כְּאֶחָד, וְהַשְּׂמֹאל מְעוֹרֵר תָּמִיד אַהֲבָה לַנּוּקְבָּא וְאוֹחֵז בָּהּ. וְעַל כֵּן, אַף עַל גַּב שֶׁאַבְרָהָם (ס"א: הָיָה) אוֹהֵב אֶת שָׂרָה, לֹא כָתוּב בּוֹ וַיֶּאֱהָבֶהָ, אֶלָּא בְּיִצְחָק. וְאִם תֹּאמַר ׳וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל׳ - הַצַּד שֶׁל יִצְחָק שֶׁהָיָה בּוֹ עָשָׂה לוֹ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא וַדַּאי אִתְעֲרוּתָא דִרְחִימוּ דִדְכוּרָא לְגַבֵּי אִתְּתָא לָאו אִיהוּ אֶלָּא שְׂמָאלָא דִּכְתִיב, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שיר השירים ב, ו). וְחשֶׁךְ וְלַיְלָה כְּחַד אִינוּן, וּשְׂמָאלָא אִתְעַר רְחִימוּ תָּדִיר לְגַבֵּי נוּקְבָא וְאָחִיד בָּהּ. וְעַל דָּא, אַף עַל גַּב דְּאַבְרָהָם (ס"א: הֲוָה) רָחִים לָהּ לְשָׂרָה, לָא כְּתִיב בֵּיהּ וַיֶּאֱהָבֶהָ אֶלָּא בְּיִצְחָק. וְאִי תֵימָא ׳וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל׳, סִטְרָא דְיִצְחָק דְּהֲוָה בֵּיהּ קָעֳבִיד לֵיהּ.
חיבוק אברהם מול אחיזת יצחק בשמאלו - ומכאן שבטי יעקב
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאַבְרָהָם רָאָה אֶת שָׂרָה (ס"א: אֶת רִבְקָה), הָיָה מְחַבֵּק אוֹתָהּ וְלֹא יוֹתֵר. אֲבָל יִצְחָק שֶׁהוּא בַּעְלָהּ, אָחַז בָּהּ וְשָׂם אֶת זְרוֹעוֹ תַּחַת רֹאשָׁהּ, שֶׁכָּתוּב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ (שיר השירים ב, ו). אַחַר כָּךְ בָּא יַעֲקֹב וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, וְהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כֻּלָּם כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אַבְרָהָם כַּד חָמָא לְשָׂרָה (ס"א: לְרִבְקָה) הֲוָה מְחַבֵּק לָהּ וְלָא יַתִּיר, אֲבָל יִצְחָק דְּאִיהוּ בַּעֲלָהּ אָחִיד בָּהּ וְשַׁוֵּי דְּרוֹעֵיהּ תְּחוֹת רֵישָׁהּ דִּכְתִיב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ (שיר השירים ב, ו). לְבָתַר אֲתָא יַעֲקֹב וְשִׁמֵּשׁ עַרְסָא וְאוֹלִיד תְּרֵיסַר שְׁבָטִין כֹּלָּא כְּדְקָא יְאוּת.
ארבע נשות אברהם - שרה הגר ושתי פילגשים בסוד אחד
וּבֹא וּרְאֵה, כָּל הָאָבוֹת הָלְכוּ בְּסוֹד אֶחָד. וְכֻלָּם שִׁמְּשׁוּ בְּאַרְבַּע נָשִׁים כָּל אֶחָד מֵהֶם. אַבְרָהָם בְּאַרְבַּע - שָׂרָה וְהָגָר וּשְׁתֵּי פִּילַגְשִׁים, שֶׁכָּתוּב ׳וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם׳ - פִּילַגְשִׁים - שְׁתַּיִם. הִנֵּה אַרְבַּע.
בלשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי אֲבָהָן כֻּלְּהוּ בְּרָזָא חָדָא אֲזְלוּ. וְכֻלְּהוּ שִׁמְשׁוּ בְּאַרְבַּע נָשִׁין כָּל חַד מִנַּיְיהוּ, אַבְרָהָם בְּאַרְבַּע - שָׂרָה וְהָגָר וּתְרֵי פִּלַּגְשִׁים, דִּכְתִיב ׳וְלִבְנִי הַפִּלַּגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם׳ - פִּלַּגְשִׁים תְּרֵי הָא אַרְבַּע.
ארבע לשונות ברבקה - כנגדן ארבע נשים ליעקב
יִצְחָק בְּסוֹד שֶׁל אַרְבַּע שֶׁל הַצַּד שֶׁל רִבְקָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה׳ (בראשית כד, סז) - אֶחָד. ׳וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה׳ - שְׁתַּיִם. ׳וַיֶּאֱהָבֶהָ׳ - שָׁלֹשׁ. ׳וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ׳ - הִנֵּה אַרְבַּע. כְּנֶגֶד זֶה הָיוּ לְיַעֲקֹב אַרְבַּע נָשִׁים. וְהַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד.
בלשון הזוהר
יִצְחָק בְּרָזָא דְאַרְבַּע דִּסְטִירוּ דְרִבְקָה, דִּכְתִיב ׳וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה׳ (בראשית כד, סז) - חַד. ׳וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה׳ - תְּרֵי. ׳וַיֶּאֱהָבֶהָ׳ - תְּלַת. ׳וַיִּנָּחֶם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ׳ - הָא אַרְבַּע. לָקֳבֵל דָּא הֲווּ לְיַעֲקֹב אַרְבַּע נָשִׁין. וְכֹלָּא בְּרָזָא חָדָא.
אברהם ויצחק באשה אחת בסוד הקודש - יעקב בארבע בשני חלקים
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, אַבְרָהָם וְיִצְחָק שִׁמְּשׁוּ כָּל אֶחָד עִם אִשָּׁה אַחַת בְּסוֹד שֶׁל קֹדֶשׁ. אַבְרָהָם עִם שָׂרָה, יִצְחָק עִם רִבְקָה. וּכְנֶגֶד שְׁנֵיהֶם הָיוּ אַרְבַּע נָשִׁים לְיַעֲקֹב בִּשְׁנֵי חֲלָקִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, עָלוּ הַדְּבָרִים לִמְקוֹמָם, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל נַעֲשָׂה בְּסוֹד קָדוֹשׁ, וְהַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָיא אָמַר, אַבְרָהָם וְיִצְחָק שִׁמְּשׁוּ כָּל חַד בְּאִתְּתָא חָדָא בְּרָזָא דְּקוּדְשָׁא. אַבְרָהָם בְּשָׂרָה, יִצְחָק בְּרִבְקָה, וְלָקֳבֵל תַּרְוַויְיהוּ הֲוֵי אַרְבַּע נָשִׁין לְיַעֲקֹב בִּתְרֵין חוּלָקִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, סְלִיקוּ מִלִּין לְאַתְרַיְיהוּ, דְּהָא כֹּלָּא בְּרָזָא קַדִּישָׁא אִתְעֲבַד וְכֹלָּא בְּרָזָא חָדָא.
׳ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׳
שיבת הגר וסוד האש והמים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.