תמיהת רבי שמעון על ייחוד לשון ויאהבה ביצחק
חיי שרה · ׳ויביאה יצחק האהלה שרה אמו׳ - שיבת דיוקן שרה וסוד ארבע הנשים באבות · מאמר 24 · פיסקה 4 · דף קלג ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מַאי שְׁנָא דִכְתִיב בֵּיהּ בְּיִצְחָק ׳וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ׳. כֵּיוָן דְּאָמַר ׳וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה׳ - לָא יְדַעְנָא דְּהוּא רָחִים לָהּ, דְּהָא כָּל בְּנִי עַלְמָא רַחֲמֵי לִנְשַׁיְיהוּ. מַאי שְׁנָא בְּיִצְחָק דִּכְתִיב ׳בֵּיהּ וַיֶּאֱהָבֶהָ׳.
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַה שּׁוֹנֶה שֶׁכָּתוּב בְּיִצְחָק, ׳וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ׳ (בראשית כד, סז)? כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה׳ - לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָהּ? שֶׁהֲרֵי כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם אוֹהֲבִים אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם. מַה שּׁוֹנֶה בְּיִצְחָק שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיֶּאֱהָבֶהָ?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון אמר מאי שנא דכתיב ביה ביצחק ׳ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה׳. כיון דאמר ׳ותהי לו לאשה׳ - לא ידענא דהוא רחים לה, דהא כל בני עלמא רחמי לנשייהו. מאי שנא ביצחק דכתיב ׳ביה ויאהבה׳.
התרגום: רבי שמעון אמר, מה שונה שכתוב ביצחק, ׳ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה׳ (בראשית כד, סז)? כיון שאמר ׳ותהי לו לאשה׳ - לא ידענו שהוא אהב אותה? שהרי כל בני העולם אוהבים את נשותיהם. מה שונה ביצחק שכתוב בו ויאהבה?
מן המפרשים
כתם פז: אר"ש מאי שנא דכתיב ביה ביצחק ויאהבה וכו' בהיות כי האבות הן הם המרכבה וכל עניניהם דוגמא עליונה הנה בהכרח תרמוז התורה עניניהם בדרך סוד וזה כי ראה רשב"י ע"ה כי לא נזכר ענין אהבה בכל האבות כמו שנאמר ביצחק ואמר שהרמז בזה להיו' יצחק…
אור החמה: ר' שמעון אמר וגו' פליג אכולהו ומפרש קרא בגוונא אחרא ועיקר הוא אח"כ אמנם ההכרח הוא מדיוקנא דקרא ויביא' *אצ"ל מדיוקא דקרא ויאהבה וגו'. וגו'. ועיקר דבריו שהנקבה אחת היא להם לשלשה אבות דהיינו השכינה ועיקר קרא בשכינתא קאמר שהיא היא…
אור יקר: רבי שמעון אמר וכו, , פליג אכולהו ומפרש קרא כגוונא אחרא ועיקר הוא אחר כך, אמנם ההכרח הוא מדי וקא דקרא ויאהבה וכו,, ועיקר דבריו שהנקבה אחת היא להם לשלשה אבות דהיינו השכינה, ועיקר קרא בשכינתא קאמר שהיא היא שרה ורבקה ורחל ולאה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: