ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 1: ׳וישאו את יונה ויטלהו אל הים׳ - נשמת אדם עולה לדין כיונה › פיסקה 5 (קכא ע"ב)

׳ויעמד הים מזעפו׳ כיולדת - מנוחת הדין באבד רשעים

חיי שרה · ׳וישאו את יונה ויטלהו אל הים׳ - נשמת אדם עולה לדין כיונה · מאמר 1 · פיסקה 5 · דף קכא ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאַטִּילוּ לֵיהּ לְיוֹנָה בְּיַמָּא, מַה כְּתִיב, ׳וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ׳. הַיָּם עִלָּאָה. מַאי וַיַּעֲמֹד, דְּקָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, בַּעֲמִידָה אִיהוּ כַּד רוּגְזָא שָׁכִיךְ. בְּשַׁעְתָּא דְּדִינָא שַׁרְיָא בְּעַלְמָא, הַהוּא בֵּי דִינָא אִיהוּ כְּאִתְּתָא דְּמִתְעַבְּרָא, וְקַשְׁיָא לְאוֹלָדָא, וְכַד אוֹלִידַת שְׁכִיךְ רוּגְזָא. הָכִי נָמֵי כַּד דִּינָא שַׁרְיָא בְּעַלְמָא, לָא שָׁכִיךְ וְלָא נָח עַד דְּאִתְעֲבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבַיָא, כְּדֵין הוּא נַיְיחָא דִילֵיהּ, לְמֵיקַם בְּדוּכְתָּא שְׁלִים, וּלְמֵיקַם בְּקִיּוּמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳ (משלי יא, י). וְהָא אוֹקִימְנָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁהִטִּילוּ אֶת יוֹנָה לַיָּם, מַה כָּתוּב? ׳וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ׳. הַיָּם הָעֶלְיוֹן. מַה זֶּה וַיַּעֲמֹד? שֶׁעָמַד בְּקִיּוּמוֹ כָּרָאוּי. הוּא בַּעֲמִידָה כְּשֶׁהָרֹגֶז שׁוֹכֵךְ. בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, אוֹתוֹ בֵּית הַדִּין הוּא כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת וּמַקְשָׁה לָלֶדֶת, וּכְשֶׁמּוֹלִידָה, שׁוֹכֵךְ הָרֹגֶז. כָּךְ גַּם כְּשֶׁהַדִּין שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם, לֹא שׁוֹכֵךְ וְלֹא נָח עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה הַדִּין בָּרְשָׁעִים, וְאָז הִיא הַמְּנוּחָה שֶׁלּוֹ, לַעֲמֹד בְּמָקוֹם שָׁלֵם וְלַעֲמֹד בְּקִיּוּמוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳ (משלי יא, י). וְזֶה בֵּאַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כיון דאטילו ליה ליונה בימא, מה כתיב, ׳ויעמד הים מזעפו׳. הים עלאה. מאי ויעמד, דקאים בקיומיה כדקא יאות, בעמידה איהו כד רוגזא שכיך. בשעתא דדינא שריא בעלמא, ההוא בי דינא איהו כאתתא דמתעברא, וקשיא לאולדא, וכד אולידת שכיך רוגזא. הכי נמי כד דינא שריא בעלמא, לא שכיך ולא נח עד דאתעביד דינא בחייביא, כדין הוא נייחא דיליה, למיקם בדוכתא שלים, ולמיקם בקיומיה, הדא הוא דכתיב, ׳ובאבד רשעים רנה׳ (משלי יא, י). והא אוקימנא.

התרגום: בא ראה, כיון שהטילו את יונה לים, מה כתוב? ׳ויעמד הים מזעפו׳. הים העליון. מה זה ויעמד? שעמד בקיומו כראוי. הוא בעמידה כשהרגז שוכך. בשעה שהדין שרוי בעולם, אותו בית הדין הוא כמו אשה שמתעברת ומקשה ללדת, וכשמולידה, שוכך הרגז. כך גם כשהדין שורה בעולם, לא שוכך ולא נח עד שנעשה הדין ברשעים, ואז היא המנוחה שלו, לעמד במקום שלם ולעמד בקיומו. זהו שכתוב ׳ובאבד רשעים רנה׳ (משלי יא, י). וזה בארנו.

מן המפרשים

מקדש מלך: וכד אולידת שכיך רוגזא כי כבר נפרדו הדמים ואין עוד אחיזה לדינים באשה ואדרבם דם נהפך לחלב כן כשעוש' דין ברשעים הוא נייחא דיליה היינו ביסום הגבורות כנ"ל. למיקם בדוכתא שלים שאין הדין יוצא חוץ ממקומו שאינו מתפשט כי אם עד גמר ק"ך…

אור החמה: ת"ח כיון דאטילו וכו' לעיל קאי דאמר מקמי ימא ערק וימא שדי בי' ידא בדוכתי' והכריח ת"ח כיון דאטילו וכו' שכיון שאות' בחינ' הדין גבת' חוב' על שברח מפניה מיד ויעמוד הים העליון מזעפו. כדין הוא נייחא דיליה למיקם בדוכתא שלים הענין…

הסולם: תא חזי כיון וכו': בוא וראה כיון שהטילו את יונה אל הים, מה כתוב, ויעמוד הים מזעפו, היינו ים העליון שהוא הנוקבא כנ"ל, מהו ויעמוד. הוא שעמד על עמדו כראוי. כי כשהכעס נשקט הוא בעמידה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר