הרוח שבו יחיו המתים - ׳רוחי׳ הנאצל מן האספקלריא שלו
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳מארת׳ חסר בתחית המתים ו ׳נעשה אדם׳ בשלשת האמנים · מאמר 17 · פיסקה 8
לשון הזוהר
ר' יְהוּדָה בֶּן פַּזִי פָּגַע בֵּיהּ בְּרַב נַחְמָן, אָמַר לֵיהּ אוֹתוֹ הָרוּחַ שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת בּוֹ הַמֵּתִים, מַהוּ. אָמַר לֵיהּ, הוּא רוּחַ אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל מַעְלָה, כַּאֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ בְּנֵי אָדָם הַדֵּעוֹת הַנְּכוֹנוֹת. וּמְנָא לָן הָא. מִמַּה דִּכְתִיב, (יחזקאל ל״ז:י״ד) ׳וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם׳. ׳וְנָתַתִּי רוּחַ בָּכֶם׳ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא רוּחִי, אוֹתוֹ הַנֶּאֱצָל מֵאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁלּוֹ. וּכְתִיב (שם) ׳וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם׳, וְאַחַר כַּךְ יִהְיֶה סִימָן יָדוּעַ בָּעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית א׳:י״ד) ׳וְהָיוּ לְאוֹתוֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים׳.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִי פָּגַע בְּרַב נַחְמָן, אָמַר לוֹ, אוֹתוֹ הָרוּחַ שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹת בּוֹ הַמֵּתִים, מַהוּ. אָמַר לוֹ, הוּא רוּחַ אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל מַעְלָה, כַּאֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ בְּנֵי אָדָם הַדֵּעוֹת הַנְּכוֹנוֹת. וּמִנַּיִן לָנוּ זֶה. מִמַּה שֶּׁכָּתוּב, (יחזקאל ל״ז:י״ד) ׳וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם׳ - ׳וְנָתַתִּי רוּחַ בָּכֶם׳ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא רוּחִי, אוֹתוֹ הַנֶּאֱצָל מֵאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁלּוֹ. וְכָתוּב (שם) ׳וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם׳ - וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה סִימָן יָדוּעַ בָּעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (בראשית א׳:י״ד) ׳וְהָיוּ לְאוֹתוֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ר' יהודה בן פזי פגע ביה ברב נחמן, אמר ליה אותו הרוח שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו המתים, מהו. אמר ליה, הוא רוח אספקלריא של מעלה, כאשר ישיגו בני אדם הדעות הנכונות. ומנא לן הא. ממה דכתיב, (יחזקאל ל״ז:י״ד) ׳ונתתי רוחי בכם וחייתם׳. ׳ונתתי רוח בכם׳ לא נאמר, אלא רוחי, אותו הנאצל מאספקלריא שלו. וכתיב (שם) ׳ואת רוחי אתן בקרבכם׳, ואחר כך יהיה סימן ידוע בעולם, הדא הוא דכתיב, (בראשית א׳:י״ד) ׳והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים׳.
התרגום: רבי יהודה בן פזי פגע ברב נחמן, אמר לו, אותו הרוח שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים, מהו. אמר לו, הוא רוח אספקלריא של מעלה, כאשר ישיגו בני אדם הדעות הנכונות. ומנין לנו זה. ממה שכתוב, (יחזקאל ל״ז:י״ד) ׳ונתתי רוחי בכם וחייתם׳ - ׳ונתתי רוח בכם׳ לא נאמר, אלא רוחי, אותו הנאצל מאספקלריא שלו. וכתוב (שם) ׳ואת רוחי אתן בקרבכם׳ - ואחר כך יהיה סימן ידוע בעולם, זהו שכתוב, (בראשית א׳:י״ד) ׳והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: