ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 17: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳מארת׳ חסר בתחית המתים ו ׳נעשה אדם׳ בשלשת האמנים › פיסקה 11

תרוץ המלך הכולל הכל בלשון רבים - שלא נתישב בלב רבי יצחק

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳מארת׳ חסר בתחית המתים ו ׳נעשה אדם׳ בשלשת האמנים · מאמר 17 · פיסקה 11

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַנַּח לְרַבִּי בּוּטָא דְּעִם מָארֵי מַתְנִיתָּא שַׁוֵּי מְדוֹרֵיהּ. אֲמַר ר' בּוּטָא, אֲנָא לָא זָכֵינָא לְמֶהֱוֵי מְדוֹרָאי עִמְּהוֹן, אֲבָל קוּשְׁיָא הֲוָה דִידְהוֹן. וּפֵירוּקָא שְׁמַעְנָא, דְּאָמַר רִבִּי בּוֹ, כְּהָדֵין מַלְכָּא דְּהֲוָה שַׁלִּיטָא עַל כֹּלָּא, וּבָעֵי לְאַחֲזָאָה גַרְמֵיהּ דְּכָלְהוֹ כְּלִילָן בֵּיהּ, וְהוּא כֹּלָּא. עָבִיד גַּרְמֵיהּ בְּלִישָׁן דְּסַגִּיאִין. כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוֹאִיל דְּבָעֵי לְאַחֲזָאָה דְּכָל עָלְמָא דִידֵיהּ, כָּלֵיל כּוֹלָּא בִּידֵיהּ, וַאֲמַר לִישָׁן דְּסַגִּיאִין, לְאַחֲזָאָה דְּהוּא כּוֹלָּא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִי קָלָא מִן רָמַיָא שְׁמַעְתָּא מֵהַאי, אֵימָא דַהֲוָה שַׁפִּיר, דְּלָא אִתְיַשְּׁבָא בְּלִבָּאי הַאי פֵּירוּקָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַנַּח לְרַבִּי בּוּטָא, שֶׁעִם בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה הָעֶלְיוֹנָה שָׂם אֶת מְדוֹרוֹ. אָמַר רַבִּי בּוּטָא, אֲנִי לֹא זָכִיתִי שֶׁיִּהְיֶה מְדוֹרִי עִמָּהֶם, אֲבָל הַקֻּשְׁיָה הָיְתָה שֶׁלָּהֶם. וְאֶת הַתֵּרוּץ שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר רַבִּי בּוֹ, כְּמוֹ מֶלֶךְ זֶה שֶׁהָיָה שַׁלִּיט עַל הַכֹּל, וְרוֹצֶה לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בּוֹ, וְהוּא הַכֹּל. עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ בִּלְשׁוֹן רַבִּים. כָּךְ הקב"ה, הוֹאִיל וְרוֹצֶה לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ, כּוֹלֵל הַכֹּל בְּיָדוֹ, וְאָמַר בִּלְשׁוֹן רַבִּים, לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא הַכֹּל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה זוֹ מִפִּי אָדָם רָם וְנִשָּׂא, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהִיא טוֹבָה, שֶׁלֹּא נִתְיַשֵּׁב בְּלִבִּי תֵּרוּץ זֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, הנח לרבי בוטא דעם מארי מתניתא שוי מדוריה. אמר ר' בוטא, אנא לא זכינא למהוי מדוראי עמהון, אבל קושיא הוה דידהון. ופירוקא שמענא, דאמר רבי בו, כהדין מלכא דהוה שליטא על כלא, ובעי לאחזאה גרמיה דכלהו כלילן ביה, והוא כלא. עביד גרמיה בלישן דסגיאין. כך קודשא בריך הוא, הואיל דבעי לאחזאה דכל עלמא דידיה, כליל כולא בידיה, ואמר לישן דסגיאין, לאחזאה דהוא כולא. אמר רבי יצחק, אי קלא מן רמיא שמעתא מהאי, אימא דהוה שפיר, דלא אתישבא בלבאי האי פירוקא.

התרגום: אמר רבי יצחק, הנח לרבי בוטא, שעם בעלי המשנה העליונה שם את מדורו. אמר רבי בוטא, אני לא זכיתי שיהיה מדורי עמהם, אבל הקשיה היתה שלהם. ואת התרוץ שמעתי, שאמר רבי בו, כמו מלך זה שהיה שליט על הכל, ורוצה להראות את עצמו שכלם כלולים בו, והוא הכל. עושה את עצמו בלשון רבים. כך הקב"ה, הואיל ורוצה להראות שכל העולם שלו, כולל הכל בידו, ואמר בלשון רבים, להראות שהוא הכל. אמר רבי יצחק, אלו הייתי שומע שמועה זו מפי אדם רם ונשא, הייתי אומר שהיא טובה, שלא נתישב בלבי תרוץ זה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: