מדרגות הזכיה בנפש רוח ונשמה - מאופני הקדש עד דיוקן רבונו
זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - סוד ׳נעשה אדם׳ בעלת העלות וחתימת הזהר בעשרה זהרים · מאמר 124 · פיסקה 25
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי בַּר נָשׁ מִיָּד דְּאִתְיְלִיד יָהֲבִין לֵהּ נַפְשָׁא דִּבְעִירָא מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, מֵאִלֵּין דְּאִתְקְרִיאוּ אוֹפַנֵּי קֹדֶשׁ. זָכָה יַתִּיר יָהֲבִין לֵהּ רוּחָא מִסִּטְרָא דְּחֵיוָן דְּאִנּוּן חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. זָכָה יַתִּיר יָהֲבִין לֵהּ נִשְׁמְתָא מִסִּטְרָא דְּכֻרְסֵהּ וּתְלָת אִלֵּין אִנּוּן אַמָּ'ה וְעֶבֶ'ד וְשִׁפְ'חָה דִּבְרַתָּא דְּמַלְכָּא. זָכָה יַתִּיר יָהֲבִין לֵהּ נַפְשָׁא בְּאֹרַח אֲצִילוּת מִסִּטְרָא דְּבַת יְחִידָה, וְאִתְקְרִיאַת אִיהִי בַּת מֶלֶךְ. זָכָה יַתִּיר יָהֲבִין לֵהּ רוּחָא דַּאֲצִילוּת מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְאִתְקְרֵי בֵּן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים י״ד:א׳) ׳בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם׳. זָכָה לְיַתִּיר יָהֲבִין לֵהּ נִשְׁמְתָא מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִמָּא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית א׳:כ״ח) ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳. מָאן חַיִּים. אִלֵּין אִנּוּן יָ'הּ וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (תהילים ק״נ:ו׳) ׳כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ׳. וְאִשְׁתְּלִים בֵּהּ יְהוָֹ'ה. זָכָה יַתִּיר יָהֲבִין לֵהּ יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א דְּאִיהוּ אָדָם בְּאֹרַח אֲצִילוּת לְעֵלָּא וְאִקְּרֵי בְּדִיּוֹקְנָא דְּמָארֵהּ. וְעָלֵהּ אִתְּמַר ׳וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם׳ (בראשית א). הַאי אִיהוּ שֻׁלְטָנוּתָא בְּכָל רְקִיעִין וּבְכָל אוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחֵיוָן וּבְכָל חֵילִין וְתוּקְפִין דִּלְעֵלָּא וְתַתָּא. וּבְגִין דָּא כַּד בַּר נָשׁ זָכֵי בַּנֶּפֶשׁ מִסִּטְרָא דְּבַת יְחִידָה, אִתְּמַר בָּהּ ׳לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, אָדָם מִיָּד שֶׁנּוֹלַד, נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ שֶׁל בְּהֵמָה מִצַּד הַטָּהֳרָה, מֵאֵלֶּה שֶׁנִּקְרָאִים ׳אוֹפַנֵּי קֹדֶשׁ׳. זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ רוּחַ מִצַּד הַחַיּוֹת שֶׁהֵן ׳חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ׳. זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ נְשָׁמָה מִצַּד כִּסְאוֹ, וּשְׁלֹשָׁה אֵלֶּה הֵן אָמָ'ה וְעֶבֶ'ד וְשִׁפְ'חָה שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ. זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת מִצַּד ה'בַּת הַיְּחִידָה', וְנִקְרֵאת הִיא בַּת מֶלֶךְ. זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ רוּחַ שֶׁל אֲצִילוּת מִצַּד עַמּוּד הָאֶמְצַע, וְנִקְרָא בֵּן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים י״ד:א׳) ׳בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם׳. זָכָה עוֹד יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ נְשָׁמָה מִצַּד אַבָּא וְאִמָּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:כ״ח) ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳. מַהוּ ׳חַיִּים׳? אֵלֶּה יָ'הּ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהילים ק״נ:ו׳) ׳כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ׳, וְנִשְׁלָם בּוֹ יְהוָֹ'ה. זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ יו"ד ה"א וא"ו ה"א שֶׁהוּא 'אָדָם' בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת לְמַעְלָה, וְנִקְרָא בְּדִיּוֹקַן רִבּוֹנוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם׳ (בראשית א) - זוֹ שְׁלִיטָה בְּכָל הָרְקִיעִים וּבְכָל הָאוֹפַנִּים וְהַשְּׂרָפִים וְהַחַיּוֹת וּבְכָל הַכֹּחוֹת וְהַתֻּקְפִים שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה בַּנֶּפֶשׁ מִצַּד ה'בַּת הַיְּחִידָה', נֶאֱמַר בּוֹ ׳לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ (שמות כא, ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי בר נש מיד דאתיליד יהבין לה נפשא דבעירא מסטרא דדכיו, מאלין דאתקריאו אופני קדש. זכה יתיר יהבין לה רוחא מסטרא דחיון דאנון חיות הקדש. זכה יתיר יהבין לה נשמתא מסטרא דכרסה ותלת אלין אנון אמ'ה ועב'ד ושפ'חה דברתא דמלכא. זכה יתיר יהבין לה נפשא בארח אצילות מסטרא דבת יחידה, ואתקריאת איהי בת מלך. זכה יתיר יהבין לה רוחא דאצילות מסטרא דעמודא דאמצעיתא ואתקרי בן לקודשא בריך הוא הדא הוא דכתיב (דברים י״ד:א׳) ׳בנים אתם לה' אלהיכם׳. זכה ליתיר יהבין לה נשמתא מסטרא דאבא ואמא, הדא הוא דכתיב (בראשית א׳:כ״ח) ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳. מאן חיים. אלין אנון י'ה ועליהו אתמר (תהילים ק״נ:ו׳) ׳כל הנשמה תהלל יה׳. ואשתלים בה יהו'ה. זכה יתיר יהבין לה יו"ד ה"א וא"ו ה"א דאיהו אדם בארח אצילות לעלא ואקרי בדיוקנא דמארה. ועלה אתמר ׳ורדו בדגת הים׳ (בראשית א). האי איהו שלטנותא בכל רקיעין ובכל אופנים ושרפים וחיון ובכל חילין ותוקפין דלעלא ותתא. ובגין דא כד בר נש זכי בנפש מסטרא דבת יחידה, אתמר בה ׳לא תצא כצאת העבדים׳.
התרגום: בא וראה, אדם מיד שנולד, נותנים לו נפש של בהמה מצד הטהרה, מאלה שנקראים ׳אופני קדש׳. זכה יותר - נותנים לו רוח מצד החיות שהן ׳חיות הקדש׳. זכה יותר - נותנים לו נשמה מצד כסאו, ושלשה אלה הן אמ'ה ועב'ד ושפ'חה של בת המלך. זכה יותר - נותנים לו נפש בדרך אצילות מצד ה'בת היחידה', ונקראת היא בת מלך. זכה יותר - נותנים לו רוח של אצילות מצד עמוד האמצע, ונקרא בן לקדוש ברוך הוא, זהו שכתוב (דברים י״ד:א׳) ׳בנים אתם לה' אלהיכם׳. זכה עוד יותר - נותנים לו נשמה מצד אבא ואמא, זהו שכתוב (בראשית א׳:כ״ח) ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳. מהו ׳חיים׳? אלה י'ה, ועליהם נאמר (תהילים ק״נ:ו׳) ׳כל הנשמה תהלל יה׳, ונשלם בו יהו'ה. זכה יותר - נותנים לו יו"ד ה"א וא"ו ה"א שהוא 'אדם' בדרך אצילות למעלה, ונקרא בדיוקן רבונו, ועליו נאמר ׳ורדו בדגת הים׳ (בראשית א) - זו שליטה בכל הרקיעים ובכל האופנים והשרפים והחיות ובכל הכחות והתקפים שלמעלה ולמטה. ומשום כך, כשאדם זוכה בנפש מצד ה'בת היחידה', נאמר בו ׳לא תצא כצאת העבדים׳ (שמות כא, ז).
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה במשפטים מאמר ב, יא (צד:) ה"ג זכה יתיר יהבין ליה רוח אצילות מסטרא דעמודא דאמצעיתא והנה הרב בס' הגלגולים הקשה מאמר זה עם מ"ש בדף צ"ח. דהכא תלה הדבר בזכות לבד ולא בשנים ובדף צ"ח אמר כד זכי לי"ג שנין ולהלאה איקרו בן…
קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר צד, א (רמו:) דתרין שמהן דתרין שמהן. ר"ל א"ל דייי"א דס"ג ואח"ד דיאא"א דמ"ה 'סהדין' כו':
הסולם: מן המקבילה בפנחס מאמר צד, א (רמו:) ד"א ויחלום והנה וכו': פירוש אחר, ויחלום והנה סולם. רעיא מהימנא, מה אות ל' עולה למעלה מכל האותיות, כי ה ל' רומזת על בינה, כך אתה עתיד להתעלות על כל הבריות. משום שעלית לשם, יוד הי ואו הי, שבגי'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: