ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 124: תקונא קדמאה בהמשכו - סוד ׳נעשה אדם׳ בעלת העלות וחתימת הזהר בעשרה זהרים › פיסקה 26

׳לא יכבה בלילה נרה׳ - ירושלים שהיא הלב הנבנית בגלות

זוהר חדש · תקונא קדמאה בהמשכו - סוד ׳נעשה אדם׳ בעלת העלות וחתימת הזהר בעשרה זהרים · מאמר 124 · פיסקה 26

לשון הזוהר

וּבַאֲבֹה רְשָׁעִים רִנָּ'ה. אִיהוּ הַנֵּ'ר דְּאִיהוּ נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן. וּמַאי נִיהוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה כְּחֻשְׁבַּן נָהָ'ר, וְאִיהוּ הַנֵּר הַמֵּאִיר לְכָל אָדָם. וְעַל דָּא ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּהַטְחוֹל אֵינוֹ שׂוֹחֵק אָז ׳יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה׳. וַדַּאי וְאָז לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָ'הּ, בְּגִין דְּטַעְמָא ׳כִּי טוֹב סַחְרָהּ׳. וּבְהַהוּא זִמְנָא מְתַקְּנָא יְרוּשָׁלַםִ דְּאִיהִי לִבָּא, הִיא הַלֵּ"ב לה"ב הַמִּזְבֵּחַ. יִכְבֶּ'ה כְּחֻשְׁבַּן לה'ב הַלֵּ'ב. לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ דְּאִיהִי גָּלוּתָא, וְדָא יְרוּשָׁלַםִ דְּאִיהִי לִבָּא, וְאִתְבְּנִאָת עַל יְדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (תהילים קמ״ז:ב׳) בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַםִ יְיָ.

תרגום

׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳ - הוּא הַנֵּ'ר שֶׁהוּא ׳נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן׳, וּמַהוּ זֶה? מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה כְּחֶשְׁבּוֹן נָהָ'ר, וְהוּא הַנֵּר הַמֵּאִיר לְכָל אָדָם. וְעַל כֵּן ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהַטְּחוֹל אֵינוֹ שׂוֹחֵק, אָז ׳יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה׳, וַדַּאי, וְאָז ׳לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ׳, מִשּׁוּם שֶׁטַּעֲמוֹ ׳כִּי טוֹב סַחְרָהּ׳. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן מִתְתַּקֶּנֶת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהִיא הַלֵּב, הִיא הל"ב לה"ב הַמִּזְבֵּחַ - ׳יִכְבֶּה׳ כְּחֶשְׁבּוֹן לֶה'ב הַלֵּ'ב. ׳לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ׳ - שֶׁהִיא הַגָּלוּת, וְזוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהִיא הַלֵּב, וְנִבְנֵית עַל יְדֵי הקב"ה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ז:ב׳) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובאבה רשעים רנ'ה. איהו הנ'ר דאיהו נהר יצא מעדן. ומאי ניהו מצות עשה ומצות לא תעשה כחשבן נה'ר, ואיהו הנר המאיר לכל אדם. ועל דא ׳ובאבד רשעים רנה׳. ובההוא זמנא דהטחול אינו שוחק אז ׳ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה׳. ודאי ואז לא יכבה בלילה נר'ה, בגין דטעמא ׳כי טוב סחרה׳. ובההוא זמנא מתקנא ירושלם דאיהי לבא, היא הל"ב לה"ב המזבח. יכב'ה כחשבן לה'ב הל'ב. לא יכבה בלילה נרה דאיהי גלותא, ודא ירושלם דאיהי לבא, ואתבנאת על ידי קודשא בריך הוא הדא הוא דכתיב (תהילים קמ״ז:ב׳) בונה ירושלם יי.

התרגום: ׳ובאבד רשעים רנה׳ - הוא הנ'ר שהוא ׳נהר יצא מעדן׳, ומהו זה? מצוות עשה ומצוות לא תעשה כחשבון נה'ר, והוא הנר המאיר לכל אדם. ועל כן ׳ובאבד רשעים רנה׳. ובאותו הזמן שהטחול אינו שוחק, אז ׳ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה׳, ודאי, ואז ׳לא יכבה בלילה נרה׳, משום שטעמו ׳כי טוב סחרה׳. ובאותו הזמן מתתקנת ירושלים שהיא הלב, היא הל"ב לה"ב המזבח - ׳יכבה׳ כחשבון לה'ב הל'ב. ׳לא יכבה בלילה נרה׳ - שהיא הגלות, וזו ירושלים שהיא הלב, ונבנית על ידי הקב"ה, זהו שכתוב (תהילים קמ״ז:ב׳) בונה ירושלים ה'.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בויקרא מאמר לז, ב (טז.) דסליק דכר ונוקבא פירוש הוא טעם אחר למה המשיל הצדיק לתמר לומר מה תמר לא סליק אלא דכר ונוקבא אף היסוד כך. ומ"ש לע' שנין לומר דרשינן האי והאי לומר צדיק סליק דכר ונוקבא כמו התמר. ואימתי יהיה…

הסולם: מן המקבילה בויקרא מאמר לז, ב (טז.) אבל צדיק כתמר וכו׳: אבל צדיק כתמר יפרח, נאמר על גלות בבל, שלא חזרה השכינה למקומה אלא בסוף שבעים שנה. ז״ש, כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם, וזה הוא צדיק כתמר יפרח, שעולה זכר ונקבה לע׳…

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר פח, יז (מג.) דאיהו אדם כו'. שד' פרצופין הנ"ל הן ד' חיות של אצילות ד' אותיות הוי"ה פשוטה ומילואו שמא מפ' הוא אדם שעל החיות כידוע אע"ג שגם מלכות הוא אדם ע"ג חיות שבבריאה אבל באצילות אינו אלא כתר וז"ש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 2 פסוקים. אינדקס הפסוקים