׳מה תצעק אלי׳ בשובם בתשובה - ומשל בעל המס שהוטבע בטיט
זוהר חדש · ספרא תנינא בהמשכו - עלית התפלה ושכרה וזריקת האבנים בשבעת השמות · מאמר 120 · פיסקה 10
לשון הזוהר
וְאִם חוֹזְרִין בִּתְיוּבְתָּא. מָארֵי דִּצְלוֹתִין אִיהוּ דְּאָמַר לְגַבֵּי שְׁלוּחָא דִּצְלוֹתִין מְטַטְרוֹן, ׳מַה תִּצְעַק אֵלַי׳, מַלִּיל לִצְלוֹתִין דְּנָטְלִין בְּמַטְלְנוֹתְהוֹן הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ׳ (שמות יד, טו). לְבַר נָשׁ דְּאָזִיל בְּאוֹרְחָא וְרָדִיף אֲבַתְרֵהּ הַהוּא מָארֵי מנד' דְּמַלְכָּא, וְאָחִיד בֵּהּ עַד דְּפָרַע מנדה בלו וְהָלַךְ. בְּגִין דְּבָרַח אִיהוּ צוֹוֵחַ לְמָאן דְּאַפִּיק לֵהּ. יֵתֵי מָארֵי' וְיֵמָא אִמָּא לֵהּ דְּיָזִיל לְאוֹרְחֵהּ דַּאֲנָא פָּרַעְתֵּהּ. אָתָא מֶה עָבַד טָבַע רֵישֵׁהּ בַּטִיט וְקָטַל לֵהּ, הָכֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד בְּמִצְרָאֵי. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְגוֹ'׳ (שמות טו, ד) ׳טֻבְּעוּ בְּיַם סוּף׳.
תרגום
וְאִם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, בַּעַל הַתְּפִלּוֹת הוּא שֶׁאָמַר לִשְׁלִיחַ הַתְּפִלּוֹת מְטַטְרוֹן: ׳מַה תִּצְעַק אֵלַי׳ (שמות יד, טו) - דַּבֵּר לַתְּפִלּוֹת הַנּוֹסְעוֹת בְּמַסָּעֵיהֶן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב דַּבֵּר ׳אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ׳ (שמות יד). לְאָדָם שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְרוֹדֵף אַחֲרָיו אוֹתוֹ בַּעַל מַס שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְאוֹחֵז בּוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם אֶת הַמַּס וְהַבְּלוֹ, וְהוֹלֵךְ. מִשּׁוּם שֶׁבָּרַח, הוּא צוֹעֵק לְמִי שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ: יָבֹא בַּעַל הַחוֹב וְיֹאמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לְדַרְכּוֹ, שֶׁאֲנִי כְּבָר שִׁלַּמְתִּי אוֹתוֹ. בָּא - מֶה עָשָׂה? טָבַע אֶת רֹאשׁוֹ בַּטִּיט וַהֲרָגוֹ. כָּךְ עָשָׂה הקב"ה בַּמִּצְרִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות טו) "מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה" וְגוֹ' "טֻבְּעוּ בְיַם סוּף".
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואם חוזרין בתיובתא. מארי דצלותין איהו דאמר לגבי שלוחא דצלותין מטטרון, ׳מה תצעק אלי׳, מליל לצלותין דנטלין במטלנותהון הדא הוא דכתיב ׳דבר אל בני ישראל ויסעו׳ (שמות יד, טו). לבר נש דאזיל באורחא ורדיף אבתרה ההוא מארי מנד' דמלכא, ואחיד בה עד דפרע מנדה בלו והלך. בגין דברח איהו צווח למאן דאפיק לה. יתי מארי' וימא אמא לה דיזיל לאורחה דאנא פרעתה. אתא מה עבד טבע רישה בטיט וקטל לה, הכי קודשא בריך הוא עבד במצראי. הדא הוא דכתיב ׳מרכבות פרעה וגו'׳ (שמות טו, ד) ׳טבעו בים סוף׳.
התרגום: ואם חוזרים בתשובה, בעל התפלות הוא שאמר לשליח התפלות מטטרון: ׳מה תצעק אלי׳ (שמות יד, טו) - דבר לתפלות הנוסעות במסעיהן. זהו שכתוב דבר ׳אל בני ישראל ויסעו׳ (שמות יד). לאדם שהולך בדרך ורודף אחריו אותו בעל מס של המלך ואוחז בו עד שישלם את המס והבלו, והולך. משום שברח, הוא צועק למי שהוציא אותו: יבא בעל החוב ויאמר לו שילך לדרכו, שאני כבר שלמתי אותו. בא - מה עשה? טבע את ראשו בטיט והרגו. כך עשה הקב"ה במצרים. זהו שכתוב (שמות טו) "מרכבות פרעה" וגו' "טבעו בים סוף".
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר עט, יב (ו:) וכען צריך כו'. שעד כאן פירש התפלה עצמה ועכשיו מפרש פה המתפלל, ויתפרש הפסוק ובא מצרים כו'. וז"ש כד נפקו ממצרים כו' מה עבד טבע רישיה בטיט כו', וכן בתפלה, להמעכב התפלה דומה לשר מצרים, וזה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: