ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 116: מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה › פיסקה 9

׳ה' ממרום ישאג׳ - ירידתה במשמרה הראשונה אל המזבח החיצון בקינת מזבחי

זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה · מאמר 116 · פיסקה 9

לשון הזוהר

תָּנִינָן, בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, קָל מְרִירוּת דִּכְאִיבָא דְצִיּוֹ"ן אִשְׁתְּמַע מֵרוּם רְקִיעָא לְתַתָּא, וּמִתַּתָּא לִרְקִיעָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ירמיהו כ״ה:ל׳) ׳ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאַג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׳. בְּשֵׁירוּתָא דְלֵילְיָא, הִיא אִתְכַּוְּונַת בִּבְכִיָּה, וְשָׁאֲגַת מֵרוּם רְקִיעָא לְעֵילָא. נָחֲתַת לְתַתָּא, לַאֲתַר מִדְבַּח הַחִיצוֹן, וְחָמַת דּוּכְתָּהּ חָרֵיב, מְסָאַב בִּמְסָאֲבוּ, וְכָל אֲתַר לָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ. גָּעַת וּמְיַלֶּלֶת, צוֹוַחַת בְּקָל מְרִירוּ, וַאֲמָרַת, מִדְבְּחִי מִדְבְּחִי, פַּרְנָסָתִי דְּמַרְוֵית לִי בְּכַמָּה נִיסּוּכִין, בְּכַמָּה עִלַּוָּון דָּכְיָין קַדִּישִׁין.

תרגום

שָׁנִינוּ: בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, קוֹל מְרִירוּת כְּאֵב שֶׁל ציו"ן נִשְׁמָע מֵרוּם הָרָקִיעַ לְמַטָּה, וּמִלְּמַטָּה לָרָקִיעַ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (ירמיהו כ״ה:ל׳) ׳ה׳ (ירמיה כה, ל). בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, הִיא מִתְכַּוֶּנֶת בִּבְכִיָּה, וְשׁוֹאֶגֶת מֵרוּם הָרָקִיעַ לְמַעְלָה. יוֹרֶדֶת לְמַטָּה, אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְרוֹאָה אֶת מְקוֹמָהּ חָרֵב, מְטֻמָּא בְּטֻמְאָה, וְשׁוּם מָקוֹם לֹא נִמְצָא בּוֹ. גּוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת, צוֹעֶקֶת בְּקוֹל מְרִירוּת, וְאוֹמֶרֶת: מִזְבְּחִי מִזְבְּחִי, פַּרְנָסָתִי שֶׁהָיִית מַרְוָה אוֹתִי בְּכַמָּה נִסּוּכִים, בְּכַמָּה עוֹלוֹת טְהוֹרוֹת קְדוֹשׁוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנינן, בכל ליליא וליליא, קל מרירות דכאיבא דציו"ן אשתמע מרום רקיעא לתתא, ומתתא לרקיעא. כמה דאת אמר, (ירמיהו כ״ה:ל׳) ׳ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו׳. בשירותא דליליא, היא אתכוונת בבכיה, ושאגת מרום רקיעא לעילא. נחתת לתתא, לאתר מדבח החיצון, וחמת דוכתה חריב, מסאב במסאבו, וכל אתר לא אשתכח ביה. געת ומיללת, צווחת בקל מרירו, ואמרת, מדבחי מדבחי, פרנסתי דמרוית לי בכמה ניסוכין, בכמה עלוון דכיין קדישין.

התרגום: שנינו: בכל לילה ולילה, קול מרירות כאב של ציו"ן נשמע מרום הרקיע למטה, ומלמטה לרקיע. כמו שנאמר, (ירמיהו כ״ה:ל׳) ׳ה׳ (ירמיה כה, ל). בתחלת הלילה, היא מתכונת בבכיה, ושואגת מרום הרקיע למעלה. יורדת למטה, אל מקום המזבח החיצון, ורואה את מקומה חרב, מטמא בטמאה, ושום מקום לא נמצא בו. גועה ומיללת, צועקת בקול מרירות, ואומרת: מזבחי מזבחי, פרנסתי שהיית מרוה אותי בכמה נסוכים, בכמה עולות טהורות קדושות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים