תבת איכה הרוחנית שאין בה שתוף שפתים ולשון - ו ׳ישבה׳ ולא עומדת
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה · מאמר 116 · פיסקה 5
לשון הזוהר
רַבִּי נְחוּנְיָא אָמַר, אֵיכָה, מַאן אָמַר דָּא, הַהוּא רוּחַ עִילָּאָה נְעִימָאָה, עַלְמָא דְאָתֵי. וְעַל דָּא, תֵּיבָה דָא רוּחָנִי אִיהוּ, וְלָא אִית בָּהּ שׁוּתָּפוֹ כְּלָל, לָאו לִישָׁן וְשִׁינַּיִין, וְלָאו שִׂפְוָון כְּלָל. אִימָּא שָׁאֲלָה עַל בְּרַתָּה, דָּא קִרְקוּרָא דְּקִיר, אָדוֹן רִבּוֹן רַב וְשַׁלִּיט, יָשְׁבָה, וְלָא עוֹמֶדֶת, בַּתְּחִלָּה עוֹמֶדֶת, וְכָל אוּכְלוּסֶיהָ עוֹמְדִים, הַשְׁתָּא יוֹשֶׁבֶת וְשׁוֹמֵמָה. בָּדָד, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר בָּדָד יֵשֵׁב, כְּמַאן דִּמְסָאֵיב בִּמְסָאֲבוּ, ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳, הַהִיא דַּהֲוַות מְסָאֲבָא, יַתְבָא בְּדוּכְתָּהָא.
תרגום
רַבִּי נְחוּנְיָא אָמַר: "אֵיכָה" - מִי אָמַר אוֹתָהּ? אוֹתוֹ הָרוּחַ הָעֶלְיוֹן הַנָּעִים, עוֹלָם הַבָּא. וְעַל כֵּן, תֵּבָה זוֹ רוּחָנִית הִיא, וְאֵין בָּהּ שֻׁתָּפוּת כְּלָל - לֹא לָשׁוֹן וְשִׁנַּיִם, וְלֹא שְׂפָתַיִם כְּלָל. הָאֵם שׁוֹאֶלֶת עַל בִּתָּהּ - זֶהוּ קִרְקוּר שֶׁל "קִיר", אָדוֹן רִבּוֹן רַב וְשַׁלִּיט. "יָשְׁבָה" וְלֹא "עוֹמֶדֶת" - בַּתְּחִלָּה הָיְתָה עוֹמֶדֶת, וְכָל מַחֲנוֹתֶיהָ עוֹמְדִים, וְעַכְשָׁו יוֹשֶׁבֶת וְשׁוֹמֵמָה. "בָדָד" - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "בָּדָד יֵשֵׁב", כְּמִי שֶׁמְּטֻמָּא בְּטֻמְאָה, ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳ (משלי ל, כג) - אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה, יוֹשֶׁבֶת בִּמְקוֹמָהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי נחוניא אמר, איכה, מאן אמר דא, ההוא רוח עילאה נעימאה, עלמא דאתי. ועל דא, תיבה דא רוחני איהו, ולא אית בה שותפו כלל, לאו לישן ושיניין, ולאו שפוון כלל. אימא שאלה על ברתה, דא קרקורא דקיר, אדון רבון רב ושליט, ישבה, ולא עומדת, בתחלה עומדת, וכל אוכלוסיה עומדים, השתא יושבת ושוממה. בדד, כמה דאת אמר בדד ישב, כמאן דמסאיב במסאבו, ׳ושפחה כי תירש גברתה׳, ההיא דהוות מסאבא, יתבא בדוכתהא.
התרגום: רבי נחוניא אמר: "איכה" - מי אמר אותה? אותו הרוח העליון הנעים, עולם הבא. ועל כן, תבה זו רוחנית היא, ואין בה שתפות כלל - לא לשון ושנים, ולא שפתים כלל. האם שואלת על בתה - זהו קרקור של "קיר", אדון רבון רב ושליט. "ישבה" ולא "עומדת" - בתחלה היתה עומדת, וכל מחנותיה עומדים, ועכשו יושבת ושוממה. "בדד" - כמו שנאמר "בדד ישב", כמי שמטמא בטמאה, ׳ושפחה כי תירש גברתה׳ (משלי ל, כג) - אותה שהיתה טמאה, יושבת במקומה.