׳וזכור את בוראך בימי בחורותיך׳ - זכרון ימי הנערות באמונה ׳כי נער ישראל׳
זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה · מאמר 116 · פיסקה 21
לשון הזוהר
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, רַבָּנָן פָּתְחֵי הַאי קְרָא, (קהלת י״ב:א׳) ׳וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה׳. הַאי קְרָא, אוֹקִימְנָא לֵיהּ בְּיִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא. ׳וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ׳ - הֱוֵי דְכִיר כָּל אִינוּן טָבָאן, וְכָל אִינוּן אָתִין וְנִסִּין, דַּעֲבַד לָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּיוֹמִין קַדְמָאִין, כַּד הֲוַות רַבְיָא בִּמְהֵימְנוּתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (הושע י״א:א׳) ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ׳.
תרגום
"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" - חֲכָמִים פָּתְחוּ מִקְרָא זֶה, (קהלת י״ב:א׳) ׳וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה׳ (קהלת יב, א) - מִקְרָא זֶה הֶעֱמַדְנוּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. ׳וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ׳ - זְכֹר אֶת כָּל אוֹתָן הַטּוֹבוֹת, וְכָל אוֹתָם הָאוֹתוֹת וְהַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לְךָ הקב"ה בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּשֶׁהָיִיתָ נַעַר בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (הושע י״א:א׳) ׳כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ׳ (הושע יא, א).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: איכה ישבה בדד, רבנן פתחי האי קרא, (קהלת י״ב:א׳) ׳וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה׳. האי קרא, אוקימנא ליה בישראל כד הוו בארעא קדישא. ׳וזכור את בוראיך׳ - הוי דכיר כל אינון טבאן, וכל אינון אתין ונסין, דעבד לך קודשא בריך הוא ביומין קדמאין, כד הוות רביא במהימנותא, כמה דאת אמר, (הושע י״א:א׳) ׳כי נער ישראל ואהבהו׳.
התרגום: "איכה ישבה בדד" - חכמים פתחו מקרא זה, (קהלת י״ב:א׳) ׳וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה׳ (קהלת יב, א) - מקרא זה העמדנוהו בישראל כשהיו בארץ הקדש. ׳וזכור את בוראיך׳ - זכר את כל אותן הטובות, וכל אותם האותות והנסים שעשה לך הקב"ה בימים הראשונים, כשהיית נער באמונה, כמו שנאמר, (הושע י״א:א׳) ׳כי נער ישראל ואהבהו׳ (הושע יא, א).