ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 116: מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה › פיסקה 20

׳מנעי קולך מבכי׳ - ירידת הקב"ה אליה וסיום הפתיחה למגלת איכה

זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה · מאמר 116 · פיסקה 20

לשון הזוהר

כְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִזְדַּמַּן לְגַבָּהּ, וְנָחֵית לָהּ, וּמְמַלֵּל עִמָּהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ירמיהו ל״א:ט״ז) ׳כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ׳ ׳תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ׳. וְעַל דָּא תָּנִינָן, תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, וְאִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעֲלָהּ. עַד הָכָא פְּתִיחָתָא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה שֵׁירוּתָא דִּמְגִילַּת אֵיכָה.

תרגום

אָז הקב"ה נִזְדַּמֵּן אֵלֶיהָ, וְיָרַד אֵלֶיהָ, וּמְדַבֵּר עִמָּהּ. וְעַל כֵּן כָּתוּב, (ירמיהו ל״א:ט״ז) ׳כֹּה אָמַר ה'׳ (ירמיה לא, טז) - וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ: תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, וְאִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעֲלָהּ. עַד כָּאן הַפְּתִיחָה, מִכָּאן וָהָלְאָה תְּחִלַּת מְגִלַּת אֵיכָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כדין קודשא בריך הוא אזדמן לגבה, ונחית לה, וממלל עמה. ועל דא כתיב, (ירמיהו ל״א:ט״ז) ׳כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש׳ ׳תקוה לאחריתך׳. ועל דא תנינן, תינוק יונק משדי אמו, ואשה מספרת עם בעלה. עד הכא פתיחתא, מכאן ולהלאה שירותא דמגילת איכה.

התרגום: אז הקב"ה נזדמן אליה, וירד אליה, ומדבר עמה. ועל כן כתוב, (ירמיהו ל״א:ט״ז) ׳כה אמר ה'׳ (ירמיה לא, טז) - ועל כן שנינו: תינוק יונק משדי אמו, ואשה מספרת עם בעלה. עד כאן הפתיחה, מכאן והלאה תחלת מגלת איכה.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בויחי מאמר יב, א (רטו.) ואני בבאי וגו' מתה עלי רחל וגו': רבי אבא פתח . כה אמר ה' קול ברמה נשמע וגו' מה כתוב אחריו, כה אמר ה' מנעי קולך מבכי וגו' כי יש שכר לפעולתך וגו', ושבו בנים לגבולם. ושואל, אינו אומר וישובו לשון…

לכל המפרשים על פיסקה זו