ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 116: מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה › פיסקה 19

צעקת הכלבים במשמרה השלישית - ומזבח הקטרת והכרוב האחד שנשאר

זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה · מאמר 116 · פיסקה 19

לשון הזוהר

בָּעֵינָא עֲלָךְ, לֵית אַנְתְּ. בָּעֵינָא עַל בְּנָאי, לֵית אִינוּן. בָּעֵינָא עַל קְדוּשָּׁתָא דַּאֲתַר דָּא, הָא אִסְתָּאַב. כָּל עַלְמָא הֲוָה בִּשְׁלָם בְּגִין אֲתַר דָּא. כְּלָבִין לָא נָבְחִין בְּעִידָנָא דָא, כּוּלְּהוּ הֲווֹ בִּשְׁלָם. גָּעָה וּמְיַילֶלֶת, וְכָל אִינוּן אוּכְלוּסִין לְעֵילָא. וּכְלָבִים צָוְוחִין לְתַתָּא, בְּשֵׁרוּתָא דְּמִשְׁמוֹרָה תְּלִיתָאָה. נָפְקַת וַאֲתַת, קָיְימָא עַל אֲתַר דְּמַדְבְּחָא קְטוֹרֶת בּוּסְמִין, גָּעַת וּמְיַילֶלֶת, וְסָלְקַת לְעֵלָּא, וְאַשְׁכְּחָא חַד כְּרוּב מֵאִינוּן תְּרֵין כְּרוּבִין דַּהֲווֹ בַּהֲדָהּ, וּמֵהַהוּא זִמְנָא לָא הֲוָה לָהּ אֶלָּא חַד. וְהַהוּא רַבְיָיא עוּלֵימָא דְּאִשְׁתָּאַר, יָנְקָא מִינָהּ בְּכִיָּיה וִילָלוּתָא.

תרגום

מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ - וְאֵינְךָ. מְבַקֶּשֶׁת אֶת בָּנַי - וְאֵינָם. מְבַקֶּשֶׁת אֶת קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם הַזֶּה - הֲרֵי נִטְמָא. כָּל הָעוֹלָם הָיָה בְּשָׁלוֹם בִּגְלַל הַמָּקוֹם הַזֶּה. כְּלָבִים לֹא נָבְחוּ בָּעֵת הַהִיא, כֻּלָּם הָיוּ בְּשָׁלוֹם. גּוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת, וְכָל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת לְמַעְלָה. וּכְלָבִים צוֹעֲקִים לְמַטָּה, בִּתְחִלַּת הַמִּשְׁמָרָה הַשְּׁלִישִׁית. יוֹצֵאת וּבָאָה, עוֹמֶדֶת עַל מְקוֹם מִזְבַּח קְטֹרֶת הַבְּשָׂמִים, גּוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת, וְעוֹלָה לְמַעְלָה, וּמוֹצֵאת כְּרוּב אֶחָד מֵאוֹתָם שְׁנֵי כְּרוּבִים שֶׁהָיוּ עִמָּהּ, וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא הָיָה לָהּ אֶלָּא אֶחָד. וְאוֹתוֹ הַנַּעַר הָרַךְ שֶׁנִּשְׁאַר, יוֹנֵק מִמֶּנָּה בְּכִיָּה וִילָלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בעינא עלך, לית אנת. בעינא על בנאי, לית אינון. בעינא על קדושתא דאתר דא, הא אסתאב. כל עלמא הוה בשלם בגין אתר דא. כלבין לא נבחין בעידנא דא, כולהו הוו בשלם. געה ומייללת, וכל אינון אוכלוסין לעילא. וכלבים צווחין לתתא, בשרותא דמשמורה תליתאה. נפקת ואתת, קיימא על אתר דמדבחא קטורת בוסמין, געת ומייללת, וסלקת לעלא, ואשכחא חד כרוב מאינון תרין כרובין דהוו בהדה, ומההוא זמנא לא הוה לה אלא חד. וההוא רבייא עולימא דאשתאר, ינקא מינה בכייה ויללותא.

התרגום: מבקשת אותך - ואינך. מבקשת את בני - ואינם. מבקשת את קדשת המקום הזה - הרי נטמא. כל העולם היה בשלום בגלל המקום הזה. כלבים לא נבחו בעת ההיא, כלם היו בשלום. גועה ומיללת, וכל אותם המחנות למעלה. וכלבים צועקים למטה, בתחלת המשמרה השלישית. יוצאת ובאה, עומדת על מקום מזבח קטרת הבשמים, גועה ומיללת, ועולה למעלה, ומוצאת כרוב אחד מאותם שני כרובים שהיו עמה, ומאותו הזמן לא היה לה אלא אחד. ואותו הנער הרך שנשאר, יונק ממנה בכיה ויללה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: