ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 116: מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה › פיסקה 18

עמידתה בששים רבוא בסיני ובבנים בכל דור - לזכר זכיות ולא עונות

זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה · מאמר 116 · פיסקה 18

לשון הזוהר

לֵית אַנְתְּ דְּכִיר, כַּד קָאֵימְנָא לְגַבָּךְ בְּטוּרָא דְסִינַי, שְׁלֵימִין שִׁתִּין רִבּוֹ דְּקַבִּילוּ לָךְ עֲלַיְיהוּ, וְאִתְעַטַרְנָא לָךְ בְּהוּ, יַתִּיר מִכָּל עַמְמַיָיא, וַהֲוֵינָא אָזְלִין אֲבַתְרָךְ לְכָל רְעוּתָךְ. וְהַהִיא שִׁפְחָה קָטְלָא בְּהוּ לַאֲלָפִים וְרִבְוָון, וְלָא אַשְׁגַּחְנָא. וְאִתְאֲבִידוּ כֻּלְּהוּ בְּמַדְבְּרָא, וְשַׁבְקֵית לוֹן תַּמָּן, וְאָעֵילְנָא בְּנֵיהוֹן זְעִירִין לְקָיְימָא קַמָּךְ בְּאַרְעָא דָא. וּבָדֵילְנָא לוֹן לְקָיְימָא קַמָּךְ, בְּגִין רְעוּתָךְ. בַּעֲלִי הֱוֵי דְכִיר, בְּכַמָּה בְּנִין קַדִּישִׁין קָאֵימְנָא קַמָּךְ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, בְּיוֹמֵי דְדָוִד וּשְׁלֹמֹה בְּרֵיהּ. לֵית אַנְתְּ דְּכִיר כַּמָּה טָבָאן דַּעֲבָדוּ קַמָּךְ. יָאוֹת לָךְ לְמִידְכַּר חוֹבִין, וְלָא תִדְכַּר זַכְוָון. אָן אִתְהַפִּיכוּ עֲלָךְ.

תרגום

אֵינְךָ זוֹכֵר, כְּשֶׁעָמַדְתִּי לְפָנֶיךָ בְּהַר סִינַי, שְׁלֵמִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתְךָ עֲלֵיהֶם, וְהִתְעַטַּרְתִּי לְךָ בָּהֶם יוֹתֵר מִכָּל הָעַמִּים, וְהָיִינוּ הוֹלְכִים אַחֲרֶיךָ לְכָל רְצוֹנְךָ. וְאוֹתָהּ הַשִּׁפְחָה הָרְגָה בָּהֶם אֲלָפִים וְרִבְבוֹת, וְלֹא הִשְׁגַּחְתִּי. וְאָבְדוּ כֻּלָּם בַּמִּדְבָּר, וְהִנַּחְתִּים שָׁם, וְהִכְנַסְתִּי אֶת בְּנֵיהֶם הַקְּטַנִּים לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ בָּאָרֶץ הַזֹּאת. וְהִבְדַּלְתִּי אוֹתָם לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, בִּגְלַל רְצוֹנְךָ. בַּעֲלִי, זְכֹר בְּכַמָּה בָּנִים קְדוֹשִׁים עָמַדְתִּי לְפָנֶיךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בִּימֵי דָוִד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ. אֵינְךָ זוֹכֵר כַּמָּה טוֹבוֹת עָשׂוּ לְפָנֶיךָ? רָאוּי לְךָ לִזְכֹּר עֲוֹנוֹת, וְלֹא לִזְכֹּר זְכֻיּוֹת? הֵיכָן הִתְהַפְּכוּ עָלֶיךָ?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לית אנת דכיר, כד קאימנא לגבך בטורא דסיני, שלימין שתין רבו דקבילו לך עלייהו, ואתעטרנא לך בהו, יתיר מכל עממייא, והוינא אזלין אבתרך לכל רעותך. וההיא שפחה קטלא בהו לאלפים ורבוון, ולא אשגחנא. ואתאבידו כלהו במדברא, ושבקית לון תמן, ואעילנא בניהון זעירין לקיימא קמך בארעא דא. ובדילנא לון לקיימא קמך, בגין רעותך. בעלי הוי דכיר, בכמה בנין קדישין קאימנא קמך בכל דרא ודרא, ביומי דדוד ושלמה בריה. לית אנת דכיר כמה טבאן דעבדו קמך. יאות לך למידכר חובין, ולא תדכר זכוון. אן אתהפיכו עלך.

התרגום: אינך זוכר, כשעמדתי לפניך בהר סיני, שלמים ששים רבוא שקבלו אותך עליהם, והתעטרתי לך בהם יותר מכל העמים, והיינו הולכים אחריך לכל רצונך. ואותה השפחה הרגה בהם אלפים ורבבות, ולא השגחתי. ואבדו כלם במדבר, והנחתים שם, והכנסתי את בניהם הקטנים לעמד לפניך בארץ הזאת. והבדלתי אותם לעמד לפניך, בגלל רצונך. בעלי, זכר בכמה בנים קדושים עמדתי לפניך בכל דור ודור, בימי דוד ושלמה בנו. אינך זוכר כמה טובות עשו לפניך? ראוי לך לזכר עונות, ולא לזכר זכיות? היכן התהפכו עליך?

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים