ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 116: מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה › פיסקה 17

׳אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני׳ - שבועת הימין המחבקת שנשכחה

זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה · מאמר 116 · פיסקה 17

לשון הזוהר

גָּעַת בִּבְכִיָה, וְצָוְחַת, בַּעֲלִי בַּעֲלִי, נְהִירוּ דְּעַיְינֵי הָא אִיתְחֲשָׁךְ. לֵית אַנְתְּ דְּכִיר, כַּד הֲוֵית אוֹשִׁיט שְׂמָאלָךְ מִתְּחוֹת רֵישִׁי, וַאֲנָא מִתְעַנְּגָא עַל סְגִיאוּ דִשְׁלָם, וִימִינָךְ מְחַבְּקָא בְּאַחְוָה וּבִנְשִׁיקִין. וְנָדַרְתְּ לִי דְּלָא תִשְׁבּוֹק רְחִימוּתָא דִילִי לְעָלְמִין. וְאוֹמֵית לִי, (תהילים קל״ז:ה׳) ׳אִם אֶשְׁכָּחֵךְ׳ יְרוּשָׁלַיִם ׳תִּשְׁכַּח יְמִינִי׳, הָא אִיתְנְשֵׁינָא מִנָּךְ.

תרגום

גּוֹעָה בִּבְכִיָּה, וְצוֹעֶקֶת: בַּעֲלִי בַּעֲלִי, אוֹר עֵינַי הֲרֵי נֶחְשַׁךְ! אֵינְךָ זוֹכֵר, כְּשֶׁהָיִיתָ מוֹשִׁיט שְׂמֹאלְךָ מִתַּחַת רֹאשִׁי, וַאֲנִי מִתְעַנֶּגֶת עַל רֹב הַשָּׁלוֹם, וִימִינְךָ מְחַבֶּקֶת בְּאַהֲבָה וּבִנְשִׁיקוֹת? וְנָדַרְתָּ לִי שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב אֶת אַהֲבָתִי לְעוֹלָמִים, וְנִשְׁבַּעְתָּ לִי, (תהילים קל״ז:ה׳) ׳אִם אֶשְׁכָּחֵךְ׳ יְרוּשָׁלַיִם ׳תִּשְׁכַּח יְמִינִי׳ (תהלים קלז, ה) - וַהֲרֵי נִשְׁכַּחְתִּי מִמְּךָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: געת בבכיה, וצוחת, בעלי בעלי, נהירו דעייני הא איתחשך. לית אנת דכיר, כד הוית אושיט שמאלך מתחות רישי, ואנא מתענגא על סגיאו דשלם, וימינך מחבקא באחוה ובנשיקין. ונדרת לי דלא תשבוק רחימותא דילי לעלמין. ואומית לי, (תהילים קל״ז:ה׳) ׳אם אשכחך׳ ירושלים ׳תשכח ימיני׳, הא איתנשינא מנך.

התרגום: גועה בבכיה, וצועקת: בעלי בעלי, אור עיני הרי נחשך! אינך זוכר, כשהיית מושיט שמאלך מתחת ראשי, ואני מתענגת על רב השלום, וימינך מחבקת באהבה ובנשיקות? ונדרת לי שלא תעזב את אהבתי לעולמים, ונשבעת לי, (תהילים קל״ז:ה׳) ׳אם אשכחך׳ ירושלים ׳תשכח ימיני׳ (תהלים קלז, ה) - והרי נשכחתי ממך.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים