ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 116: מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה › פיסקה 2

׳ויגד יעקב לרחל׳ ברמאות - מסירת הסימנים ללאה וטענת ׳רחום וחנון׳

זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה · מאמר 116 · פיסקה 2

לשון הזוהר

דִּתְנַן, בְּשַׁעֲתָא דִּכְתִיב, (בראשית כ״ט:י״ב) ׳וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא׳, אֲמַר הִזְדַּוְּוגִי לְגַבָּאי, אָמְרָה לֵיהּ אֵין, אֲבָל אֲחָתָא אִית לִי קְשִׁישָׁא מִינָאי, וּמִסְתָּפֵינָא מֵאַבָּא, דְּרַמָּאָה אִיהוּ. מִיָּד ׳וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא׳ בְּרַמָּאוּתָא. מִיָּד יְהַב לָהּ סִימָנִין. כֵּיוָן דְּעָאלַת לֵאָה בְּהַהוּא לֵילְיָא, אָמְרָה רָחֵל, הַשְׁתָּא מִתְכַּסְּפָא אֲחָתִי, אֲזָלַת וּמָסְרָהּ לָהּ סִימָנִין. וְעַל דָּא אָמְרָה לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַאֲנָא לָא עֲבָדִית יַתִּיר, דְּאָעֵילְנָא צָרָתִי בְּבֵיתִי. וְאַתְּ דִּכְתִיב בָּךְ, רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם, הֲוָה לָךְ לְאַעֲבָרָא עַל חוֹבֵיהוֹן.

תרגום

כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁכָּתוּב, (בראשית כ״ט:י״ב) ׳וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא׳ (בראשית כט, יב) - אָמַר לָהּ: הִזְדַּוְּגִי אֵלַי. אָמְרָה לוֹ: כֵּן, אֲבָל יֵשׁ לִי אָחוֹת גְּדוֹלָה מִמֶּנִּי, וּמִתְיָרֵאת אֲנִי מֵאַבָּא, שֶׁרַמַּאי הוּא. מִיָּד ׳וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא׳ - בְּרַמָּאוּת. מִיָּד נָתַן לָהּ סִימָנִים. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לֵאָה בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אָמְרָה רָחֵל: עַכְשָׁו תִּתְבַּיֵּשׁ אֲחוֹתִי. הָלְכָה וּמָסְרָה לָהּ אֶת הַסִּימָנִים. וְעַל כֵּן אָמְרָה לִפְנֵי הקב"ה: וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי יוֹתֵר, שֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת צָרָתִי לְבֵיתִי. וְאַתָּה שֶׁכָּתוּב בְּךָ "רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם" - הָיָה לְךָ לְהַעֲבִיר עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דתנן, בשעתא דכתיב, (בראשית כ״ט:י״ב) ׳ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא׳, אמר הזדווגי לגבאי, אמרה ליה אין, אבל אחתא אית לי קשישא מינאי, ומסתפינא מאבא, דרמאה איהו. מיד ׳ויגד יעקב לרחל, כי אחי אביה הוא׳ ברמאותא. מיד יהב לה סימנין. כיון דעאלת לאה בההוא ליליא, אמרה רחל, השתא מתכספא אחתי, אזלת ומסרה לה סימנין. ועל דא אמרה לגבי קודשא בריך הוא, ואנא לא עבדית יתיר, דאעילנא צרתי בביתי. ואת דכתיב בך, רחום וחנון ארך אפים, הוה לך לאעברא על חוביהון.

התרגום: כמו ששנינו, בשעה שכתוב, (בראשית כ״ט:י״ב) ׳ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא׳ (בראשית כט, יב) - אמר לה: הזדוגי אלי. אמרה לו: כן, אבל יש לי אחות גדולה ממני, ומתיראת אני מאבא, שרמאי הוא. מיד ׳ויגד יעקב לרחל, כי אחי אביה הוא׳ - ברמאות. מיד נתן לה סימנים. כיון שנכנסה לאה באותו הלילה, אמרה רחל: עכשו תתביש אחותי. הלכה ומסרה לה את הסימנים. ועל כן אמרה לפני הקב"ה: ואני לא עשיתי יותר, שהכנסתי את צרתי לביתי. ואתה שכתוב בך "רחום וחנון ארך אפים" - היה לך להעביר על עונותיהם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: