ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 116: מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה › פיסקה 1

טענת רחל לפני הקב"ה - שהכניסה צרתה לביתה יותר ממנו

זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה בהמשכו - בכית רחל וקינת המטרוניתא בשלש משמרות עד סיום הפתיחה · מאמר 116 · פיסקה 1

לשון הזוהר

אִשְׁתָּאֲרַת תַּמָּן רָחֵל, וַאֲרֵימַת קָל בְּכִיָה בִּמְרִירוּ דְתַמְרוּרִים, אֲמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָחֵל, מָה אַתְּ מְבַכָּה. אֲמָרָה קַמֵּיהּ, וְלָא אֶבְכֶּה, בָּנַי אָן אִינוּן, וּמָה חָטָאן לְגַבָּךְ. אֲמַר לָהּ עָאֳלוּ צָרָתִי לָקֳמַי, וְאָעֵילוּ לָהּ בְּבֵיתִי. מִיָּד אָמְרָה, וְכִי לָא עֲבָדִית אֲנָא יַתִּיר, דְּאָעֵילְנָא צָרָתִי בְּבֵיתִי.

תרגום

נִשְׁאֲרָה שָׁם רָחֵל, וְהֵרִימָה קוֹל בְּכִיָּה בְּמָרוֹר שֶׁל תַּמְרוּרִים. אָמַר לָהּ הקב"ה: רָחֵל, מָה אַתְּ בּוֹכָה? אָמְרָה לְפָנָיו: וְכִי לֹא אֶבְכֶּה, בָּנַי אַיֵּה הֵם, וּמָה חָטְאוּ לְךָ? אָמַר לָהּ: נִכְנְסָה צָרָתִי לְפָנַי, וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָהּ לְבֵיתִי. מִיָּד אָמְרָה: וְכִי לֹא עָשִׂיתִי אֲנִי יוֹתֵר, שֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת צָרָתִי לְבֵיתִי?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אשתארת תמן רחל, וארימת קל בכיה במרירו דתמרורים, אמר לה קודשא בריך הוא, רחל, מה את מבכה. אמרה קמיה, ולא אבכה, בני אן אינון, ומה חטאן לגבך. אמר לה עאלו צרתי לקמי, ואעילו לה בביתי. מיד אמרה, וכי לא עבדית אנא יתיר, דאעילנא צרתי בביתי.

התרגום: נשארה שם רחל, והרימה קול בכיה במרור של תמרורים. אמר לה הקב"ה: רחל, מה את בוכה? אמרה לפניו: וכי לא אבכה, בני איה הם, ומה חטאו לך? אמר לה: נכנסה צרתי לפני, והכנסתי אותה לביתי. מיד אמרה: וכי לא עשיתי אני יותר, שהכנסתי את צרתי לביתי?

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים