ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 115: מדרש הנעלם איכה - ספר ההספד לבני המטרוניתא ופתיחות ׳איכה׳ מחטא אדם עד חורבן הבית › פיסקה 23

טענת אברהם על בניו - ׳ובשר קדש יעברו מעליך׳ ובקשתו שימחו עונותיהם

זוהר חדש · מדרש הנעלם איכה - ספר ההספד לבני המטרוניתא ופתיחות ׳איכה׳ מחטא אדם עד חורבן הבית · מאמר 115 · פיסקה 23

לשון הזוהר

קָם אַבְרָהָם סָבָא בְּקַדְמִיתָא, אֲמַר קַמֵּיהּ מָארֵי דְעָלְמָא, אַתְּ יְדַעְתְּ דְּאָזְלֵית קַמָּךְ בְּאוֹרַח קְשׁוֹט. עֶשֶׂר זִמְנִין נִסֵּית לִי, וְקָיְימִית בְּכֹלָּא. בָּנַי אָן אִינוּן, לָא שְׁמַעֲנָא קָל מִלֵּיהוֹן בְּאַרְעָא דְּאוֹמֵית לִי, לְקָיְימָא לְהוֹן בָּהּ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִי אַבְרָהָם רְחִימָא דְּנַפְשָׁאי, (שם) ׳וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ׳. בְּטִילוּ מִינַיְיהוּ בְּרִית קַדִּישָׁא, וּפָלְחוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל דָּא אִיתָּקְפַת רוּגְזָאי בְּהוֹן, וּבְגִינָךְ אוֹרִיךְ לוֹן כַּמָּה זִמְנִין, וְלָא תָבוּ קֳדָמַי. כֵיוָן דְּשָׁמַע אַבְרָהָם כָּךְ אָמַר יִמָּחוּ עַל קְדוּשַּׁת שְׁמֶךָ כָּל אִינוּן חוֹבֵיהוֹן בֵּינֵי עַמְּמַיָא, עַד דִּיהֵא רַעֲוָוא דִּילָךְ לַאֲתָבָא לוֹן לְגַבָּךְ. וְכֵן כֻּלְּהוּ כְּגַוְּונָא דָא, וַאֲזָלוּ לְהוֹ.

תרגום

עָמַד אַבְרָהָם אָבִינוּ תְּחִלָּה, אָמַר לִפְנֵי רִבּוֹן הָעוֹלָם: אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָלַכְתִּי לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת. עֶשֶׂר פְּעָמִים נִסִּיתָ אוֹתִי, וְעָמַדְתִּי בְּכֻלָּן. בָּנַי אַיֵּה הֵם, לֹא שָׁמַעְתִּי קוֹל דִּבְרֵיהֶם בָּאָרֶץ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לִי לְקַיְּמָם בָּהּ. אָמַר לוֹ הקב"ה: אַבְרָהָם אֲהוּב נַפְשִׁי, (שם) ׳וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ׳ - בִּטְּלוּ מֵהֶם אֶת הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה, וְעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל כֵּן הִתְחַזֵּק כַּעֲסִי בָּהֶם, וּבִגְלָלְךָ הֶאֱרַכְתִּי לָהֶם כַּמָּה פְּעָמִים, וְלֹא שָׁבוּ לְפָנַי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אַבְרָהָם כָּךְ, אָמַר: יִמָּחוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ כָּל אוֹתָם עֲוֹנוֹתֵיהֶם בֵּין הָעַמִּים, עַד שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנְךָ לַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ. וְכֵן כֻּלָּם כְּעֵין זֶה, וְהָלְכוּ לָהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קם אברהם סבא בקדמיתא, אמר קמיה מארי דעלמא, את ידעת דאזלית קמך באורח קשוט. עשר זמנין נסית לי, וקיימית בכלא. בני אן אינון, לא שמענא קל מליהון בארעא דאומית לי, לקיימא להון בה. אמר ליה קודשא בריך הוא, אי אברהם רחימא דנפשאי, (שם) ׳ובשר קדש יעברו מעליך׳. בטילו מינייהו ברית קדישא, ופלחו עבודה זרה, ועל דא איתקפת רוגזאי בהון, ובגינך אוריך לון כמה זמנין, ולא תבו קדמי. כיון דשמע אברהם כך אמר ימחו על קדושת שמך כל אינון חוביהון ביני עממיא, עד דיהא רעווא דילך לאתבא לון לגבך. וכן כלהו כגוונא דא, ואזלו להו.

התרגום: עמד אברהם אבינו תחלה, אמר לפני רבון העולם: אתה יודע שהלכתי לפניך בדרך אמת. עשר פעמים נסית אותי, ועמדתי בכלן. בני איה הם, לא שמעתי קול דבריהם בארץ שנשבעת לי לקימם בה. אמר לו הקב"ה: אברהם אהוב נפשי, (שם) ׳ובשר קדש יעברו מעליך׳ - בטלו מהם את הברית הקדושה, ועבדו עבודה זרה, ועל כן התחזק כעסי בהם, ובגללך הארכתי להם כמה פעמים, ולא שבו לפני. כיון ששמע אברהם כך, אמר: ימחו על קדשת שמך כל אותם עונותיהם בין העמים, עד שיהיה רצונך להשיבם אליך. וכן כלם כעין זה, והלכו להם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: