׳וטבלת פתך בחמץ׳ - הנקת צד שמאל ו ׳ותאכל ותשבע׳ שהותירה שירים לצד האחר
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - ׳לעת האכל׳ ועשרת הדברים הקודמים לברכת המזון · מאמר 109 · פיסקה 5
לשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא, ׳וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ׳, אִית לָךְ לְנַטְלָא אוֹרַח טָבוּל מֵהַהוּא חוֹמֶץ דִּסְטַר שְׂמָאלָא, לְיַנְקָא לְהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא, לְמִיתְּזַן שְׁאָר עַמִּין, וּלְאִתְּזָנָא מִינֵּיהּ. ׳וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי׳, מֵיכְלָא דְּנַפְקָא מֵאֶשָׁא דִסְטַר שְׂמָאלָא, בְּגִין לְמֵיהַב מְזוֹנָא וְטַרְפָּא לְכוֹלָּא, וַאֲפִילּוּ לַכְּלָבִים, וְכָל אִינוּן דְּנַפְקֵי וּמִתְפַּשְּׁטֵי מֵהַהוּא סִטְרָא אָחֳרָא דִּמְסָאֲבוּ. וּכְדֵין, ׳וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר׳. ׳וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע׳, מֵהַהוּא מֵיכְלָא קַדִּישָׁא. וַתּוֹתַר, מֵהַהוּא מֵיכְלָא אָחֳרָא, דְּאִיהוּ אַתְיָא שִׁיּוּרִין שִׁיּוּרִין, מֵיכְלָא דְּאָתֵי עַל שׂוֹבַע. וַתֹּתַר, עֲבַד שִׁיּוּרִין לְהַהוּא מֵיכְלָא לְסִטְרָא אוֹחֲרָא.
תרגום
וְעִם כָּל זֶה, ׳וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ׳ - יֵשׁ לָךְ לִנְהֹג דֶּרֶךְ טְבִילָה מֵאוֹתוֹ הַחֹמֶץ שֶׁל צַד שְׂמֹאל, לְהָנִיק לְאוֹתוֹ הַצַּד הָרָע, כְּדֵי שֶׁיִּזּוֹנוּ שְׁאָר הָעַמִּים, וְתִזּוֹנִי מִמֶּנּוּ. ׳וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי׳ - מַאֲכָל הַיּוֹצֵא מֵאֵשׁ צַד שְׂמֹאל, כְּדֵי לָתֵת מָזוֹן וְטֶרֶף לַכֹּל, וַאֲפִלּוּ לַכְּלָבִים, וְכָל אוֹתָם הַיּוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים מֵאוֹתוֹ הַצַּד הָאַחֵר שֶׁל הַטֻּמְאָה. וְאָז, ׳וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר׳. ׳וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע׳ - מֵאוֹתוֹ הַמַּאֲכָל הַקָּדוֹשׁ. ׳וַתֹּתַר׳ - מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל אַחֵר, שֶׁהוּא בָּא שְׁיָרִים שְׁיָרִים, מַאֲכָל הַבָּא עַל שֹׂבַע. ׳וַתֹּתַר׳ - עָשְׂתָה שְׁיָרִים לְאוֹתוֹ הַמַּאֲכָל לְצַד הָאַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועם כל דא, ׳וטבלת פתך בחמץ׳, אית לך לנטלא אורח טבול מההוא חומץ דסטר שמאלא, לינקא לההוא סטרא בישא, למיתזן שאר עמין, ולאתזנא מיניה. ׳ויצבט לה קלי׳, מיכלא דנפקא מאשא דסטר שמאלא, בגין למיהב מזונא וטרפא לכולא, ואפילו לכלבים, וכל אינון דנפקי ומתפשטי מההוא סטרא אחרא דמסאבו. וכדין, ׳ותאכל ותשבע ותתר׳. ׳ותאכל ותשבע׳, מההוא מיכלא קדישא. ותותר, מההוא מיכלא אחרא, דאיהו אתיא שיורין שיורין, מיכלא דאתי על שובע. ותתר, עבד שיורין לההוא מיכלא לסטרא אוחרא.
התרגום: ועם כל זה, ׳וטבלת פתך בחמץ׳ - יש לך לנהג דרך טבילה מאותו החמץ של צד שמאל, להניק לאותו הצד הרע, כדי שיזונו שאר העמים, ותזוני ממנו. ׳ויצבט לה קלי׳ - מאכל היוצא מאש צד שמאל, כדי לתת מזון וטרף לכל, ואפלו לכלבים, וכל אותם היוצאים ומתפשטים מאותו הצד האחר של הטמאה. ואז, ׳ותאכל ותשבע ותתר׳. ׳ותאכל ותשבע׳ - מאותו המאכל הקדוש. ׳ותתר׳ - מאותו מאכל אחר, שהוא בא שירים שירים, מאכל הבא על שבע. ׳ותתר׳ - עשתה שירים לאותו המאכל לצד האחר.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: