משל השוטר והערב ב ׳לא ינקה רע׳ - ודחיתו עד שיתגלה מחיה בן אדם
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - ׳עד בואנה בית לחם׳ בדין הנפש והגוף ובשם הנסתר שבאדם · מאמר 106 · פיסקה 19
לשון הזוהר
רַבִּי נַחְמָן אוֹמֵר, ׳וּלְנָעֳמִי מוֹדַע לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּעַז׳. וּכְתִיב, (רות ב׳:א׳) ׳קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ מִגּוֹאֲלֵנוּ הוּא׳. וְרַבִּי רְחוּמָאי אֲמַר, אִי הָכֵי, מַאי ׳לֹא יִנָּקֶה רָע׳. אֲמַר לֵיהּ, לְסַנְטֵרָא דְּהֲוָה אַלְקֵי לְחַיָּיבָא, עַד דְּיַהֲבֵי לֵיהּ עַרְבָא. וְאִי יָהֵיב לָא שַׁבְקִין סַנְטֵירָא לְאַלְקָאָה. אָמַר לֵיהּ לָאו הָכֵי, אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּיֵיתֵי וְיִתְגְּלֵי מַאן דְּאַחְיֵי לְבַר נָשׁ, תִּנְדַע הַאי.
תרגום
רַבִּי נַחְמָן אוֹמֵר, ׳וּלְנָעֳמִי מוֹדַע לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּעַז׳ (רות ב, א) - וְכָתוּב, ׳קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ מִגּוֹאֲלֵנוּ הוּא׳ (רות ב, כ) - וְרַבִּי רְחוּמָאי אָמַר, אִם כָּךְ, מַהוּ ׳לֹא יִנָּקֶה רָע׳. אָמַר לוֹ, לְשׁוֹטֵר שֶׁהָיָה מַלְקֶה אֶת הֶחַיָּב, עַד שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ עָרֵב. וְאִם נָתַן, לֹא מַנִּיחִים אֶת הַשּׁוֹטֵר לְהַלְקוֹת. אָמַר לוֹ לֹא כָּךְ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיָּבוֹא וְיִתְגַּלֶּה מִי שֶׁהֶחֱיָה אֶת בֶּן הָאָדָם, תֵּדַע זֹאת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי נחמן אומר, ׳ולנעמי מודע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז׳. וכתיב, (רות ב׳:א׳) ׳קרוב לנו האיש מגואלנו הוא׳. ורבי רחומאי אמר, אי הכי, מאי ׳לא ינקה רע׳. אמר ליה, לסנטרא דהוה אלקי לחייבא, עד דיהבי ליה ערבא. ואי יהיב לא שבקין סנטירא לאלקאה. אמר ליה לאו הכי, אלא בשעתא דייתי ויתגלי מאן דאחיי לבר נש, תנדע האי.
התרגום: רבי נחמן אומר, ׳ולנעמי מודע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז׳ (רות ב, א) - וכתוב, ׳קרוב לנו האיש מגואלנו הוא׳ (רות ב, כ) - ורבי רחומאי אמר, אם כך, מהו ׳לא ינקה רע׳. אמר לו, לשוטר שהיה מלקה את החיב, עד שנותנים לו ערב. ואם נתן, לא מניחים את השוטר להלקות. אמר לו לא כך, אלא בשעה שיבוא ויתגלה מי שהחיה את בן האדם, תדע זאת.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: