מעשה ברבי זמירא בחקל אוני - בקיעי השלהבות ומדורי גיהנם שנגלו לו
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - ׳עד בואנה בית לחם׳ בדין הנפש והגוף ובשם הנסתר שבאדם · מאמר 106 · פיסקה 20
לשון הזוהר
רַבִּי זְמִירָאָה נְפַק לַחֲקַל אוֹנֵי, חָמָא בְּאִינוּן בְּקִיעִין קַרְטוֹנְיָא, קוּמְטְרֵי שַׁלְהוֹבֵי דְּסָלְקִין. אַרְכִּין אוּדְנוֹי, וּשְׁמַע קָלִין. אָמַר לֵיהּ הַהוּא עַרְבָאָה, זִיל בַּהֲדִי, וְאַרְאֶה לָךְ פְּלִיאָן טְמִירִין מִבֵּי נָשָׁא. אֲזַל עִמֵּיהּ אֲחוֹרֵי טִינָרָא, וְחָמֵי בְּקִיעִין אָחֳרָנִין, וְשַׁלְהוֹבִין סְלִיקוּ לְעֵילָא. שְׁמָעוּ קָלִין אָחֳרָנִין. אָמַר לֵיהּ אַרְכִּין אוּדְנָךְ הָכָא. אַרְכִּין אוּדְנוֹי, וּשְׁמַע קָלִין דְּאָמְרִין וַוי וַוי. אֲמַר, וַדַּאי הָא אֲתַר חַד מֵאִינוּן דּוּכְתֵּי דְּגֵיהִנֹּם הָכָא. וַעֲבַר הַהוּא עֲרָבָאָה, וְאִשְׁתָּאַר הוּא. אַדְּהָכֵי, גָּחִין גּוֹ דוּכְתָּא אָחֳרָא, וְחָמָא חַד בַּר נָשׁ דְּהֲוָה רָמֵי קָלִין, וַהֲווּ נָטְלִין לֵיהּ, וְאָעֳלִין לֵיהּ לְעוֹמְקָא דִמְדוֹרָא אַחֲרִינָא, וְאִתְכַּסָּאי, וְלָא חָמֵי יַתִּיר.
תרגום
רַבִּי זְמִירָא יָצָא לִשְׂדֵה אוֹנֵי, רָאָה בְּאוֹתָם הַבְּקִיעִים גְּזָרִים, קִבּוּצֵי שַׁלְהָבוֹת שֶׁעוֹלִים. הִטָּה אָזְנָיו, וְשָׁמַע קוֹלוֹת. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הָעַרְבִי, לֵךְ עִמִּי, וְאַרְאֶה לְךָ פְּלָאוֹת נִסְתָּרוֹת מִבְּנֵי אָדָם. הָלַךְ עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַסֶּלַע, וְרָאָה בְּקִיעִים אֲחֵרִים, וְשַׁלְהָבוֹת עוֹלוֹת לְמַעְלָה. שָׁמְעוּ קוֹלוֹת אֲחֵרִים. אָמַר לוֹ, הַטֵּה אָזְנְךָ כָּאן. הִטָּה אָזְנָיו, וְשָׁמַע קוֹלוֹת שֶׁאוֹמְרִים אוֹי וַאֲבוֹי. אָמַר, וַדַּאי הֲרֵי מָקוֹם אֶחָד מֵאוֹתָם מְקוֹמוֹת שֶׁל גֵּיהִנֹּם כָּאן. וְעָבַר אוֹתוֹ הָעַרְבִי, וְנִשְׁאַר הוּא. בֵּינְתַיִם, הִבִּיט לְתוֹךְ מָקוֹם אַחֵר, וְרָאָה בֶּן אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מֵרִים קוֹלוֹת, וְהָיוּ נוֹטְלִים אוֹתוֹ, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ לְעֹמֶק שֶׁל מָדוֹר אַחֵר, וְנִתְכַּסָּה, וְלֹא רָאָה יוֹתֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי זמיראה נפק לחקל אוני, חמא באינון בקיעין קרטוניא, קומטרי שלהובי דסלקין. ארכין אודנוי, ושמע קלין. אמר ליה ההוא ערבאה, זיל בהדי, ואראה לך פליאן טמירין מבי נשא. אזל עמיה אחורי טינרא, וחמי בקיעין אחרנין, ושלהובין סליקו לעילא. שמעו קלין אחרנין. אמר ליה ארכין אודנך הכא. ארכין אודנוי, ושמע קלין דאמרין ווי ווי. אמר, ודאי הא אתר חד מאינון דוכתי דגיהנם הכא. ועבר ההוא ערבאה, ואשתאר הוא. אדהכי, גחין גו דוכתא אחרא, וחמא חד בר נש דהוה רמי קלין, והוו נטלין ליה, ואעלין ליה לעומקא דמדורא אחרינא, ואתכסאי, ולא חמי יתיר.
התרגום: רבי זמירא יצא לשדה אוני, ראה באותם הבקיעים גזרים, קבוצי שלהבות שעולים. הטה אזניו, ושמע קולות. אמר לו אותו הערבי, לך עמי, ואראה לך פלאות נסתרות מבני אדם. הלך עמו מאחורי הסלע, וראה בקיעים אחרים, ושלהבות עולות למעלה. שמעו קולות אחרים. אמר לו, הטה אזנך כאן. הטה אזניו, ושמע קולות שאומרים אוי ואבוי. אמר, ודאי הרי מקום אחד מאותם מקומות של גיהנם כאן. ועבר אותו הערבי, ונשאר הוא. בינתים, הביט לתוך מקום אחר, וראה בן אדם אחד שהיה מרים קולות, והיו נוטלים אותו, ומכניסים אותו לעמק של מדור אחר, ונתכסה, ולא ראה יותר.