זוהמת הכותי שאינה פורשת עד שלשה דורות - רות נפש השכלית וערפה הבהמית
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דביקות הגר ועבודת הכהן ומדרגות נפש רוח ונשמה · מאמר 104 · פיסקה 12
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, זוּהֲמָא דְכוּתִי, אַף עַל גַּב דְּאִגַּיֵּיר, קָשֶׁה לִפְרוֹשׁ מִינֵיהּ זוּהֲמָא עַד תְּלָתָא דָרִין, כָּל שֶׁכֵּן בְּעוֹד שֶׁהוּא כּוּתִי. כְּשֵׁרָה דִבְהוֹן, רוּת, וְלָא אַשְׁכְּחָן בָּהּ שׁוּם דּוֹפִי כְּלָל. וְדָא הוּא נֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִית. עָרְפָּה, שֶׁהִיא נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, מִיָּד חָזְרָה לְסִרְחוֹנָהּ וּלְקִלְקוּלָהּ. אָתָא רַבִּי חִידְקָא וּנְשָׁקֵיהּ. אֲמַר, וַדַּאי דִּזְעִירִין אִינוּן דְּמִתְעַבְרָן זוּהֲמוּתַיְיהוּ מִינַיְיהוּ.
תרגום
בֹּא רְאֵה, טֻמְאַת הַכּוּתִי, אַף עַל גַּב שֶׁנִּתְגַּיֵּר, קָשֶׁה לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ הַטֻּמְאָה עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת, כָּל שֶׁכֵּן בְּעוֹד שֶׁהוּא כּוּתִי. כְּשֵׁרָה שֶׁבָּהֶן, רוּת, וְלֹא מָצָאנוּ בָּהּ שׁוּם דֹּפִי כְּלָל. וְזֹאת הִיא נֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִית. עָרְפָּה, שֶׁהִיא נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, מִיָּד חָזְרָה לְסִרְחוֹנָהּ וּלְקִלְקוּלָהּ. בָּא רַבִּי חִדְקָא וּנְשָׁקוֹ. אָמַר, וַדַּאי מְעַטִּים הֵם אֵלֶּה שֶׁטֻּמְאָתָם עוֹבֶרֶת מֵהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, זוהמא דכותי, אף על גב דאגייר, קשה לפרוש מיניה זוהמא עד תלתא דרין, כל שכן בעוד שהוא כותי. כשרה דבהון, רות, ולא אשכחן בה שום דופי כלל. ודא הוא נפש השכלית. ערפה, שהיא נפש הבהמית, מיד חזרה לסרחונה ולקלקולה. אתא רבי חידקא ונשקיה. אמר, ודאי דזעירין אינון דמתעברן זוהמותייהו מינייהו.
התרגום: בא ראה, טמאת הכותי, אף על גב שנתגיר, קשה להפרד ממנו הטמאה עד שלשה דורות, כל שכן בעוד שהוא כותי. כשרה שבהן, רות, ולא מצאנו בה שום דפי כלל. וזאת היא נפש השכלית. ערפה, שהיא נפש הבהמית, מיד חזרה לסרחונה ולקלקולה. בא רבי חדקא ונשקו. אמר, ודאי מעטים הם אלה שטמאתם עוברת מהם.