ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 104: מדרש רות בהמשכו - דביקות הגר ועבודת הכהן ומדרגות נפש רוח ונשמה › פיסקה 11

׳ריח׳ תפלת ישראל ו ׳ניחוח׳ כוונת הכהן - וחיוב חכמתו ופקחותו מכל העולם

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דביקות הגר ועבודת הכהן ומדרגות נפש רוח ונשמה · מאמר 104 · פיסקה 11

לשון הזוהר

רֵיחַ, לָקֳבֵל יִשְׂרָאֵל, דְּקָא מַצְלוּ צְלוֹתָא, דַּחֲשִׁיבָא קַמֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּרֵיחַ בּוּסְמִין דִּבְגִנְתָּא דְעֵדֶן. נִיחוֹחַ, דְּאִיהוּ נַחַת רוּחַ לְגָבוֹהַּ. לָקֳבֵל דָּא כֹּהֵן, דְּאִיהוּ מְכַוֵּין כַּוָּונָה, כְּגַוְונָא דִּרְעוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וּמְיַיחֵד יִחוּדָא בְּאַתְוָון רְשִׁימִין, וְכָל דַּרְגִּין נָהֲרִין, וּמִתְלַהֲטִין, וְנָצְצֵי בְּנִיצוֹצָא עִילָּאָה, מִגּוֹ דְּעוֹמְקָא עִילָּאָה טְמִירָתָא. וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ כַּהֲנָא לְמֶהֱוֵי חַכִּימָא בְּחָכְמָה, וְיָאֶה בְּסוּכְלְתָנוֹ, וְשַׁפִּיר בִּנְהִירוּ דְּאוֹרַיְיתָא, וְזָרִיז, וּפִקֵּחַ יַתִּיר מִכָּל עַלְמָא. וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא, עֲבוֹדָתוֹ לָאו עֲבוֹדָה, וַעֲלֵיהּ כְּתִיב (תהילים ה׳:ו׳) ׳לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ׳.

תרגום

רֵיחַ, כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּתְפַּלְּלִים תְּפִלָּה, שֶׁחֲשׁוּבָה לִפְנֵי הקב"ה, כְּרֵיחַ בְּשָׂמִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן. נִיחוֹחַ, שֶׁהוּא נַחַת רוּחַ לְמַעְלָה. כְּנֶגֶד זֶה כֹּהֵן, שֶׁהוּא מְכַוֵּן כַּוָּנָה, כְּעֵין רְצוֹן הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וּמְיַחֵד יִחוּד בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת, וְכָל הַדְּרָגוֹת מְאִירוֹת, וּמִתְלַהֲטוֹת, וְנוֹצְצוֹת בְּנִיצוֹץ עֶלְיוֹן, מִתּוֹךְ עֹמֶק עֶלְיוֹן טָמִיר. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הַכֹּהֵן לִהְיוֹת חָכָם בְּחָכְמָה, וְנָאֶה בְּשִׂכְלוֹ, וְיָפֶה בְּאוֹר הַתּוֹרָה, וְזָרִיז, וּפִקֵּחַ יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם. וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא, עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ עֲבוֹדָה, וְעָלָיו כָּתוּב ׳לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ׳ (תהלים ה, ו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ריח, לקבל ישראל, דקא מצלו צלותא, דחשיבא קמי הקדוש ברוך הוא, כריח בוסמין דבגנתא דעדן. ניחוח, דאיהו נחת רוח לגבוה. לקבל דא כהן, דאיהו מכוין כוונה, כגוונא דרעותא דשמא קדישא, ומייחד יחודא באתוון רשימין, וכל דרגין נהרין, ומתלהטין, ונצצי בניצוצא עילאה, מגו דעומקא עילאה טמירתא. ועל דא אצטריך כהנא למהוי חכימא בחכמה, ויאה בסוכלתנו, ושפיר בנהירו דאורייתא, וזריז, ופקח יתיר מכל עלמא. ואם עם הארץ הוא, עבודתו לאו עבודה, ועליה כתיב (תהילים ה׳:ו׳) ׳לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך׳.

התרגום: ריח, כנגד ישראל, שמתפללים תפלה, שחשובה לפני הקב"ה, כריח בשמים שבגן עדן. ניחוח, שהוא נחת רוח למעלה. כנגד זה כהן, שהוא מכון כונה, כעין רצון השם הקדוש, ומיחד יחוד באותיות רשומות, וכל הדרגות מאירות, ומתלהטות, ונוצצות בניצוץ עליון, מתוך עמק עליון טמיר. ועל כן צריך הכהן להיות חכם בחכמה, ונאה בשכלו, ויפה באור התורה, וזריז, ופקח יותר מכל העולם. ואם עם הארץ הוא, עבודתו אינה עבודה, ועליו כתוב ׳לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך׳ (תהלים ה, ו).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים