ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 100: מדרש רות בהמשכו - שני האילנות שבארץ אחת ואש ציון וירושלים ומדורי גיהנם › פיסקה 17

ערפה שהרפה שמה - ׳אל עמה׳ לשמה הראשון ו ׳אל אלהיה׳ לעבודה זרה

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - שני האילנות שבארץ אחת ואש ציון וירושלים ומדורי גיהנם · מאמר 100 · פיסקה 17

לשון הזוהר

אָמַר לוֹ, שָׁמַעְתָּ מַה שְּׁמָהּ בַּתְּחִילָּה. אָמַר לֵיהּ, גִילִית שְׁמָהּ. כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ מַחְלוֹן, קָרָא לִשְׁמָהּ רוּת. עָרְפָּה, הָרָפָה שְׁמָהּ, וְחָזְרָה לְסִרְחוֹנָהּ, וְלִשְׁמָהּ, וּלְעַמָּהּ, וְלֵאלֹהֶיהָ, דִּכְתִיב ׳הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ׳. אֶל עַמָּהּ, לְהִקָּרֵא בַּשֵּׁם הָרִאשׁוֹן. ׳וְאֶל אֱלֹהֶיהָ׳, לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה.

תרגום

אָמַר לוֹ, שָׁמַעְתָּ מַה שְּׁמָהּ בַּתְּחִלָּה. אָמַר לוֹ, גִּלִּיתָ שְׁמָהּ. כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ מַחְלוֹן, קָרָא לִשְׁמָהּ רוּת. עָרְפָּה, הָרְפָה שְׁמָהּ, וְחָזְרָה לְסִרְחוֹנָהּ, וְלִשְׁמָהּ, וּלְעַמָּהּ, וְלֵאלֹהֶיהָ, שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ׳ (רות א, טו) - אֶל עַמָּהּ, לְהִקָּרֵא בַּשֵּׁם הָרִאשׁוֹן. ׳וְאֶל אֱלֹהֶיהָ׳, לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר לו, שמעת מה שמה בתחילה. אמר ליה, גילית שמה. כשנשאה מחלון, קרא לשמה רות. ערפה, הרפה שמה, וחזרה לסרחונה, ולשמה, ולעמה, ולאלהיה, דכתיב ׳הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה׳. אל עמה, להקרא בשם הראשון. ׳ואל אלהיה׳, לעבוד עבודה זרה.

התרגום: אמר לו, שמעת מה שמה בתחלה. אמר לו, גלית שמה. כשנשאה מחלון, קרא לשמה רות. ערפה, הרפה שמה, וחזרה לסרחונה, ולשמה, ולעמה, ולאלהיה, שכתוב ׳הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה׳ (רות א, טו) - אל עמה, להקרא בשם הראשון. ׳ואל אלהיה׳, לעבד עבודה זרה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים