ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 100: מדרש רות בהמשכו - שני האילנות שבארץ אחת ואש ציון וירושלים ומדורי גיהנם › פיסקה 1

רע שהוא יצר הרע והנחש - ושם של טמאה כדגמת שם של קדש

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - שני האילנות שבארץ אחת ואש ציון וירושלים ומדורי גיהנם · מאמר 100 · פיסקה 1

לשון הזוהר

וּלְמַאן יִתְקְרֵי רָע. דָּא יֵצֶר הָרָע, וְדָא נָחָשׁ, דַּעֲבַד וְסִבֵּב דְּאִתְגְּזַר עַל אָדָם וְחַוָּה מוֹתָא, וְעַל כָּל אֵינַשׁ. וּבְדוּגְמָא דְּאִיתָא שֵׁם דְּקוּדְשָׁא, הָכֵי אִית שֵׁם דִּמְסָאֲבוּ, שֶׁהוּא טָמֵא. וְעַל דָּא, לֹא יִהְיֶה ׳לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי׳. וְכָל הַפּוֹגֵם אֶחָד מֵאֵיבָרָיו מִלְּמַטָה, כְּאִלּוּ פּוֹגֵם מִלְּמַעְלָה.

תרגום

וּלְמִי יִקָּרֵא רָע. זֶה יֵצֶר הָרָע, וְזֶה הַנָּחָשׁ, שֶׁעָשָׂה וְגָרַם שֶׁנִּגְזַר עַל אָדָם וְחַוָּה מָוֶת, וְעַל כָּל אָדָם. וּבְדֻגְמָה שֶׁיֵּשׁ שֵׁם שֶׁל קֹדֶשׁ, כָּךְ יֵשׁ שֵׁם שֶׁל טֻמְאָה, שֶׁהוּא טָמֵא. וְעַל זֶה, לֹא יִהְיֶה ׳לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי׳ (דברים ה, ז) - וְכָל הַפּוֹגֵם אֶחָד מֵאֵיבָרָיו מִלְּמַטָּה, כְּאִלּוּ פּוֹגֵם מִלְּמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולמאן יתקרי רע. דא יצר הרע, ודא נחש, דעבד וסבב דאתגזר על אדם וחוה מותא, ועל כל אינש. ובדוגמא דאיתא שם דקודשא, הכי אית שם דמסאבו, שהוא טמא. ועל דא, לא יהיה ׳לך אלהים אחרים על פני׳. וכל הפוגם אחד מאיבריו מלמטה, כאלו פוגם מלמעלה.

התרגום: ולמי יקרא רע. זה יצר הרע, וזה הנחש, שעשה וגרם שנגזר על אדם וחוה מות, ועל כל אדם. ובדגמה שיש שם של קדש, כך יש שם של טמאה, שהוא טמא. ועל זה, לא יהיה ׳לך אלהים אחרים על פני׳ (דברים ה, ז) - וכל הפוגם אחד מאיבריו מלמטה, כאלו פוגם מלמעלה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים