השתחוואת ישראל למיטה - לשכינה ולא לבן, כמו יעקב לעשו
וישלח · ׳וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו׳ - השתחוואה לשכינה ולא לעשו · מאמר 8 · פיסקה 3 · דף קעא ע"ב
לשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָא (בראשית יב). ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳, וְכִי לְגַבֵּי דִבְרֵיהּ סְגִיד. אֶלָּא לְאַתְרֵיהּ דִּשְׁכִינְתָּא קָא כָּרַע וְסָגִיד, אוּף הָכָא, ׳וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם׳. מַאי וְהוּא, דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְּהֲוָה אָזְלָא קַמֵּיהּ (כרע), וְדָא הוּא נְטִירוּ עִלָּאָה. כֵּיוָן דְּחָמָא יַעֲקֹב, אָמַר, הָא עִידָן לְסָגְדָא לְגַבֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּהֲוָה אָזִיל קַמֵּיהּ.
תרגום
כְּמוֹ זֶה ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה, וְכִי אֶל בְּנוֹ הוּא הִשְׁתַּחֲוָה׳ (בראשית מז, לא)? אֶלָּא לִמְקוֹם הַשְּׁכִינָה כָּרַע וְהִשְׁתַּחֲוָה, אַף כָּאן ׳וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם׳. מַה זֶּה וְהוּא? זוֹ שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו (כָּרַע), וְזוֹהִי שְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב, אָמַר, הִנֵּה זְמַן לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְפָנָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דא (בראשית יב). ׳וישתחו ישראל על ראש המטה׳, וכי לגבי דבריה סגיד. אלא לאתריה דשכינתא קא כרע וסגיד, אוף הכא, ׳והוא עבר לפניהם׳. מאי והוא, דא שכינתא עלאה דהוה אזלא קמיה (כרע), ודא הוא נטירו עלאה. כיון דחמא יעקב, אמר, הא עידן לסגדא לגביה דקודשא בריך הוא דהוה אזיל קמיה.
התרגום: כמו זה ׳וישתחו ישראל על ראש המטה, וכי אל בנו הוא השתחוה׳ (בראשית מז, לא)? אלא למקום השכינה כרע והשתחוה, אף כאן ׳והוא עבר לפניהם׳. מה זה והוא? זו שכינה עליונה שהיתה הולכת לפניו (כרע), וזוהי שמירה עליונה. כיון שראה יעקב, אמר, הנה זמן להשתחוות לקדוש ברוך הוא שהיה הולך לפניו.
מן המפרשים
מקדש מלך: לאתריה דשכינתא קא כרע פירוש כמ"ש הזוהר בפ' ויחי המטה היא מלכות ראש המטה הוא היסוד על הוא ת"ת. וז"ש לאתריה דשכינתא וכו' שמקום השכינה הוא זעיר ששם היא עומדת מהחזה ולמטה:
אור החמה: אלא לאתריה דשכינתא. הכוונה על הת"ת שהוא אתריה שהוא מקום דבקות השכינה בת"ת והיינו המטה מ' ראש יסוד על ראש ת"ת. ונ"ל שראיתי גרס' ספרים דלא גרסי שכינתא אלא לאתריה קא כרע והיינו הת"ת וניחא שפיר.
הסולם: כגוונא דא וכו': כעין זה וישתחו ישראל על ראש המטה , שקשה, וכי לבנו השתחוה, אלא למקום השכינה היה כורע ומשתחוה, שהיתה בראש המטה. כי השכינה נמצאת למראשותיו של חולה. אף כאן, והוא עבר לפניהם, מהו והוא, זהו השכינה העליונה שהיתה הולכת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: