בלעם הרשע הלך שפי כנחש - למשוך עליו רוח טומאה
וישלח · ׳ויותר יעקב לבדו׳ - סכנת רוח הטומאה בהליכת יחיד בלילה · מאמר 4 · פיסקה 10 · דף קסט ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב בֵּיהּ בְּהַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם, וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי, מַהוּ שֶׁפִי, יְחִידָאי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח׳, כְּהַאי חִוְיָא דְּאָזִיל יְחִידָאי וְכָמִין עֲלֵי אָרְחִין וּשְׁבִילִין. הָכִי נָמֵי בִּלְעָם הֲוָה אָזִיל יְחִידָאי. מַאי טַעְמָא בְּגִין לְאַמְשָׁכָא עֲלֵיהּ רוּחָא מְסָאֲבָא. דְּכָל מַאן דְּאָזִיל יְחִידָאי בִּזְמַנִּין יְדִיעָן, אֲפִילּוּ בְּמָתָא, בְּאַתְרִין יְדִיעָן. מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחָא מְסָאֲבָא.
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב בּוֹ בְּבִלְעָם הָרָשָׁע, וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי. מַהוּ שֶׁפִי? יְחִידִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח׳. כַּנָּחָשׁ הַזֶּה שֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי וְאוֹרֵב עַל דְּרָכִים וּשְׁבִילִים, כָּךְ גַּם בִּלְעָם הָיָה הוֹלֵךְ יְחִידִי. מָה הַטַּעַם? כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי בִּזְמַנִּים יְדוּעִים אֲפִלּוּ בָּעִיר בִּמְקוֹמוֹת יְדוּעִים, מוֹשֵׁךְ עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון אמר, תא חזי, מה כתיב ביה בההוא רשע דבלעם, וילך שפי, מהו שפי, יחידאי. כמה דאת אמר ׳שפיפון עלי ארח׳, כהאי חויא דאזיל יחידאי וכמין עלי ארחין ושבילין. הכי נמי בלעם הוה אזיל יחידאי. מאי טעמא בגין לאמשכא עליה רוחא מסאבא. דכל מאן דאזיל יחידאי בזמנין ידיען, אפילו במתא, באתרין ידיען. משיך עליה רוחא מסאבא.
התרגום: רבי שמעון אמר, בא ראה מה כתוב בו בבלעם הרשע, וילך שפי. מהו שפי? יחידי, כמו שנאמר ׳שפיפון עלי ארח׳. כנחש הזה שהולך יחידי ואורב על דרכים ושבילים, כך גם בלעם היה הולך יחידי. מה הטעם? כדי להמשיך עליו רוח טמאה. שכל מי שהולך יחידי בזמנים ידועים אפלו בעיר במקומות ידועים, מושך עליו רוח טמאה.
מן המפרשים
הסולם: רבי שמעון אמר וכו': רש"א בוא וראה מה כתוב בו באותו רשע בלעם, וילך שפי. מהו שפי יחידי. הוא כמו שאתה אומר, שפיפון עלי אורח. דהיינו כאותו הנחש ההולך יחידי, ואורב על הדרכים והשבילים, כן בלעם היה הולך יחידי. מהו הטעם. הוא, כדי…