ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 21: וישכב את בלהה פילגש אביו › פיסקה 2 (קעה ע"ב)

שכינה שורה במשכן בלהה - וראובן מבלבל המטה

וישלח · וישכב את בלהה פילגש אביו · מאמר 21 · פיסקה 2 · דף קעה ע"ב

לשון הזוהר

וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דִּרְאוּבֵן אָזִיל וְשָׁכִיב בַּהֲדָהּ דְּבִלְהָה. אֶלָּא, כָּל יוֹמָא דְּלֵאָה וְרָחֵל שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָיא עֲלַיְיהוּ. וְהַשְׁתָּא דְמִיתוּ, שְׁכִינְתָּא לָא אִתְפְּרָשַׁת מִן בֵּיתָא, וְשַׁרְיָא בְּבֵיתָא בְּמִשְׁכְּנָא דְבִלְהָה. וְאַף עַל גַּב דִּשְׁכִינְתָא בַּעְיָא לְנַטְלָא בֵּיתָא כִּדְקָא יָאוֹת, אִלְמָלֵא יַעֲקֹב לָא אִשְׁתַּכַּח בְּזִוּוּגָא דְּכַר וְנוּקְבָא, לָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא בְּאִתְגַּלְּיָא בְּבֵיתָא. וְעַל דָּא קָיְימָא שְׁכִינְתָּא בְּמַשְׁכְּנָא דְבִלְהָה. וְאָתָא רְאוּבֵן וּבְגִין דְּחָמָא דְבִלְהָה יָרְתָא אַתְרָא דְאִמֵּיהּ, אֲזַל וּבִלְבֵּל עַרְסָא. וְעַל דְּקָיְימָא שְׁכִינְתָּא עֲלָהּ, כְּתִיב בֵּיהּ ׳וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה׳.

תרגום

וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁרְאוּבֵן הָלַךְ וְשָׁכַב עִם בִּלְהָה? אֶלָּא בְּכָל זְמַנָּן שֶׁל לֵאָה וְרָחֵל, שְׁכִינָה שָׁרְתָה עֲלֵיהֶן, וְעַכְשָׁו שֶׁמֵּתוּ, שְׁכִינָה לֹא נִפְרְדָה מֵהַבַּיִת, וְשׁוֹרָה בַּבַּיִת בַּמִּשְׁכָּן שֶׁל בִּלְהָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁשְּׁכִינָה רָצְתָה לִטֹּל הַבַּיִת כָּרָאוּי, אִלְמָלֵא יַעֲקֹב לֹא נִמְצָא בְּזִוּוּג זָכָר וּנְקֵבָה, לֹא שׁוֹרָה שְׁכִינָה בְּגִלּוּי בַּבַּיִת, וְעַל זֶה עָמְדָה שְׁכִינָה בְּמִשְׁכַּן בִּלְהָה. וּבָא רְאוּבֵן, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה שֶׁבִּלְהָה יָרְשָׁה מְקוֹם אִמּוֹ, הָלַךְ וּבִלְבֵּל הַמִּטָּה, וְעַל שֶׁעָמְדָה שְׁכִינָה עָלֶיהָ כָּתוּב בּוֹ ׳וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכי סלקא דעתך דראובן אזיל ושכיב בהדה דבלהה. אלא, כל יומא דלאה ורחל שכינתא שרייא עלייהו. והשתא דמיתו, שכינתא לא אתפרשת מן ביתא, ושריא בביתא במשכנא דבלהה. ואף על גב דשכינתא בעיא לנטלא ביתא כדקא יאות, אלמלא יעקב לא אשתכח בזווגא דכר ונוקבא, לא שריא שכינתא באתגליא בביתא. ועל דא קיימא שכינתא במשכנא דבלהה. ואתא ראובן ובגין דחמא דבלהה ירתא אתרא דאמיה, אזל ובלבל ערסא. ועל דקיימא שכינתא עלה, כתיב ביה ׳וישכב את בלהה׳.

התרגום: וכי יעלה על דעתך שראובן הלך ושכב עם בלהה? אלא בכל זמנן של לאה ורחל, שכינה שרתה עליהן, ועכשו שמתו, שכינה לא נפרדה מהבית, ושורה בבית במשכן של בלהה. ואף על גב ששכינה רצתה לטל הבית כראוי, אלמלא יעקב לא נמצא בזווג זכר ונקבה, לא שורה שכינה בגלוי בבית, ועל זה עמדה שכינה במשכן בלהה. ובא ראובן, משום שראה שבלהה ירשה מקום אמו, הלך ובלבל המטה, ועל שעמדה שכינה עליה כתוב בו ׳וישכב את בלהה׳.

מן המפרשים

כתם פז: וכי סלקא דעתך דראובן אזל ושכב בהדי בלהה וכו' יודיע כי הצדיק אם אשם יאשם לאחת מן האשמים בלי יודעים יחשב עליו לחטא גדול לפי שהצדיק צריך לדקדק ולפשפש תמיד במעשיו כקטן הגדול ולפי שהיה לו לראובן להשמר מנגוע במטת בלהה הן שהיה מפאת…

אור החמה: אתרא דאימיה לא ח"ו שראה שכינה אלא שראה שיעקב החשיבה לאשה והשכין מטתו של לאה שם והנה זה אינו אלא יעקב בהסכמ' עליונה עשה הענין כי צורך גבוה היה הזווג התחתון לצורך העליון. ועל דשכינתא קיימא עלה וגו' והוא גרש שכינה וגרם ערוה למעלה…

הסולם: וכי סלקא דעתך וכו': ושואל, הכי יעלה על דעתך, שראובן הלך ושכב עם בלהה. ומשיב, אלא כל זמן שלאה ורחל היו חיות, השכינה שרתה עליהם, ועתה שמתו, לא נפרדה השכינה מן הבית, ושרתה בבית משכנה של בלהה. ושואל, ואע"פ שהשכינה היתה צריכה לקבל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר