ממלכת הזוהר › זוהר › וישלח › מאמר 21: וישכב את בלהה פילגש אביו › פיסקה 15 (קעו ע"א)

חשש ראובן משנים עשר שבטים - וטעם הקדמת שם ישראל

וישלח · וישכב את בלהה פילגש אביו · מאמר 21 · פיסקה 15 · דף קעו ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מַאי טַעֲמָא בְּקַדְמִיתָא יִשְׂרָאֵל וּלְבָתַר יַעֲקֹב, דִּכְתִיב ׳וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳ ׳וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר׳ (בראשית לה, כב). אֶלָּא כַּד אֲתָא רְאוּבֵן וּבִלְבֵּל הַהוּא עַרְסָא אָמַר, וּמַה תְּרֵיסַר שִׁבְטִין הֲווּ לֵיהּ לְאַבָּא לְקַיְימָא בְּעַלְמָא וְלָא יַתִּיר, וְהַשְׁתָּא בָּעֵי לְאוֹלָדָא בְּנִין, דִּילְמָא אֲנַן פְּגִימִין דְּאִיהוּ בָּעֵי לְאוֹלָדָא אָחֳרָנִין כְּמִלְּקַדְמִין. מִיָּד בִּלְבֵּל הַהוּא עַרְסָא, וְאִתְעַכַּב הַהוּא שִׁמּוּשָׁא, כְּאִילּוּ עֲבַד קְלָנָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא דְּשַׁרְיָא עַל הַהוּא עַרְסָא. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, דְּהָא בִּשְׁמָא דָא אִסְתַּלַּק גּוֹ תְּרֵיסַר דְּאִתְכַּסְיָין, דְּאִינוּן תְּרֵיסַר נַהֲרִי אֲפַרְסְמוֹנָא דַכְיָא.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מָה הַטַּעַם בַּתְּחִלָּה יִשְׂרָאֵל וְאַחַר כָּךְ יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳ ׳וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר׳ (בראשית לה, כב)? אֶלָּא כְּשֶׁבָּא רְאוּבֵן וּבִלְבֵּל אוֹתָהּ מִטָּה, אָמַר, וּמַה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ לְאַבָּא לְקַיֵּם בָּעוֹלָם וְלֹא יוֹתֵר, וְעַכְשָׁו רוֹצֶה לְהוֹלִיד בָּנִים, אוּלַי אָנוּ פְּגוּמִים שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהוֹלִיד אֲחֵרִים כְּמוֹ מִקֹּדֶם. מִיָּד בִּלְבֵּל אוֹתָהּ מִטָּה, וְהִתְעַכֵּב אוֹתוֹ שִׁמּוּשׁ, כְּאִלּוּ עָשָׂה קָלוֹן לַשְּׁכִינָה שֶׁשָּׁרְתָה עַל אוֹתָהּ מִטָּה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, שֶׁהֲרֵי בְּשֵׁם זֶה הִתְעַלָּה תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר שֶׁהִתְכַּסּוּ, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר נַהֲרוֹת אֲפַרְסְמוֹן זַךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר אמר, מאי טעמא בקדמיתא ישראל ולבתר יעקב, דכתיב ׳וישמע ישראל׳ ׳ויהיו בני יעקב שנים עשר׳ (בראשית לה, כב). אלא כד אתא ראובן ובלבל ההוא ערסא אמר, ומה תריסר שבטין הוו ליה לאבא לקיימא בעלמא ולא יתיר, והשתא בעי לאולדא בנין, דילמא אנן פגימין דאיהו בעי לאולדא אחרנין כמלקדמין. מיד בלבל ההוא ערסא, ואתעכב ההוא שמושא, כאילו עבד קלנא לגבי שכינתא דשריא על ההוא ערסא. ועל דא כתיב ׳וישמע ישראל׳, דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין, דאינון תריסר נהרי אפרסמונא דכיא.

התרגום: רבי אלעזר אמר, מה הטעם בתחלה ישראל ואחר כך יעקב, שכתוב ׳וישמע ישראל׳ ׳ויהיו בני יעקב שנים עשר׳ (בראשית לה, כב)? אלא כשבא ראובן ובלבל אותה מטה, אמר, ומה שנים עשר שבטים היו לאבא לקים בעולם ולא יותר, ועכשו רוצה להוליד בנים, אולי אנו פגומים שהוא רוצה להוליד אחרים כמו מקדם. מיד בלבל אותה מטה, והתעכב אותו שמוש, כאלו עשה קלון לשכינה ששרתה על אותה מטה. ועל זה כתוב ׳וישמע ישראל׳, שהרי בשם זה התעלה תוך שנים עשר שהתכסו, שהם שנים עשר נהרות אפרסמון זך.

מן המפרשים

מקדש מלך: דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין דאינון וכו' פי' כתב הרב כי ת"ת דאריך. חצי הראשון שלו עד הטיבור מלבישים אותו א"וא. והחצי התחתון מלביש אותו זעיר ונודע שהת"ת ה"ס ו' א"כ או"א שלקחו חצי ת"ת העליון דאריך לקחו ו' אחת והיא כפולה…

אור החמה: ומה תריסר שבטין הוו ליה לאבא וגו' ודמה כי כפי התוספת כך ידחו ראשון ראשון ולכך הוא נדחה תחלה ולכך תלה הענין בעצמו ולא ראה שהיה למעלה ולכבוד שיתעלה ראובן למעלה בבכורתו ויכנס תחתיו בן יעקב כמו שנכנס מנשה במקום יוסף וכיוצא היה…

רמ"א: תריסר נהרי אפרסמונא דכיא ויהיו בני יעקב שנים תריסר נהרי אפרסמונא דכיא ויהיו בני יעקב שנים עשר אלין תריסר שבטין

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: